למרות הצעת חוק הפטור מגיוס של יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ בועז ביסמוט, וחרף הסתייגות הממשלה והמשטרה, נראה שהסנקציות האישיות שמוטלות על המשתמטים החרדים מסייעות בגיוס החרדים לצה"ל.
במהלך השנה האחרונה, מאז החל המאבק הציבורי על גיוס ובמיוחד מאז הוטלו על המשתמטים סנקציות אישיות, נראה כי ישנה מגמה מתונה של גידול בגיוס החרדים - בזמן שעל אלו שמתחמקים משירות מוטלות סנקציות משמעותיות. זוהי המסקנה אליה הגיעו גורמי מקצוע שהתכנסו בשבוע שעבר לדיון מעקב על גיוס החרדים בראשות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובהשתתפות נציגי צה"ל, האוצר ורשות האוכלסין.
2 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה ולשכת הגיוס בתל השומר. יותר מעצרים בסביבה חילונית
(צילום: יואב דודקביץ, מוטי קמחי)
הדיון נערך כדי לברר את תמונה המצב העדכנית, כשברקע הדד-ליין שהציב בג"ץ לממשלה להציג תוכנית גיוס אפקטיבית. בסוף הדיון העריכו הגורמים כי המהלך של הטלת סנקציות אישיות עובד.
נציגי צה"ל עדכנו בדיון כי הצבא מתכנן להגביר את האכיפה בטווח הזמן הקרוב, כולל הדרישה להטלת עונשי מעצר חמורים יותר והגשת יותר כתבי אישום פליליים. במסגרת המאבק נגד המשתמטים, הצבא מתכוון גם לבצע פעילויות יזומות מבוססות מודיעין, שאינן מצריכות בהכרח כניסה לריכוזי מגורים חרדיים.
לפי גורמים שהשתתפו בדיון, הנתונים שהוצגו מלמדים כי נדרשת להגביר ולהרחיב את הסנקציות, ולא לבטל ולדחות אותן כפי שמציע החוק של ח"כ ביסמוט. לטענתם, העובדה שבמגזר החרדי מצפים לחוק שיפטור אותו מחובת הגיוס ויבטל את הסנקציות, פוגעת במאמצי הגיוס. להערכתם, הרחבת הסנקציות והתמדה בהן צפויה להוביל לשיפור נוסף במספרי הגיוס.
עוד התברר בדיון שהמשטרה לא מקיימת את החובה לפעול נגד משתמטים, ואף משחררת משתמטים שנתפסים באופן אקראי, כך שנוצרת אכיפה שמפלה לרעה בין משתמטים. למשל, כך עלה בדיון, בסביבה חילונית יהיו יותר מעצרים וכתבי אישום מאשר בסביבה חרדית.
הדיון התקיים, בין היתר, לאחר שבחודש נובמבר הרכב מורחב של בג"ץ הורה לממשלה לנקוט בצעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו, הן במישור הפלילי הן במישור האזרחי-כלכלי. בהחלטת בג"ץ מסוף ינואר נאמר שהמדינה תודיע מהו סטטוס הטיפול וההתקדמות ביחס לחוק הגיוס.
תיעוד מהפגנת חרדים נגד הגיוס בירושלים
(צילום: מוטי פרץ)
בדיון העריכו גורמי הצבא, כי בשליש הראשון של שנת הגיוס הנוכחית יתגייסו כ-1,100 מתגייסים מקרב בני הציבור החרדי. מדובר על עלייה מוערכת של כ-20% בכמות המתגייסים ביחס לשליש המקביל בשנה שעברה.
במקביל, ניכרת עלייה דרמטית בכמות המועמדים לגיוס שהוצא בעניינם צו מעצר, או שהוגדרו משתמטים. בעוד ביולי 2025 עמד מספר המשתמטים על 2,257 ומספר המועמדים לשירות שיצא בעניינם צו 12 בעניינם על 3,732 - בתחילת חודש ינואר 2026, מספר המשתמטים עמד על 15,085, ומספר המועמדים לגיוס שהוצא בעניינם צו עמד על 17,220.
בדיון נודע גם כי מספרם הכולל של המועמדים לשירות צבאי שקיבלו צו 12 - צו המהווה צעד אחרון לפני הכרזה כעריק - או שהוגדרו משתמטים משירות צבאי, מתוך כלל חלקי האוכלוסייה, מגיע לכ-71,000. מתוכם, לפי הערכות הצבא, כ-80% משתייכים לבני הציבור החרדי. במקביל, ההערכה היא כי בטווח הזמן הקרוב צפויה עלייה משמעותית נוספת בהיקף המועמדים לגיוס בני הציבור החרדי שיוכרזו כמשתמטים.
מלבד הוצאת הצווים הנרחבת לכלל המועמדים לשירות, הגורמים מעידים על פעולות נוספות שהובילו לגידול במתגייסים החרדים. בין היתר דובר על הפסקת המימון הממשלתי הישיר והעקיף של בני הישיבות, האכיפה המוגברת בדמות מעצרים אקראיים ומעצרים בשדה התעופה, הקמת מסלולי שירות ייעודיים לבני הציבור החרדי בצבא ואירועי 7 באוקטובר והמלחמה.
חלק נרחב בדיון הוקדש גם להעברת חוק הפטור מגיוס שמקודם בימים אלו. ההנחה היא כי חוק שיגרור השתמטות ושיחזיר את המימון הממשלתי עבור תלמידי הישיבות ייצור תמריץ שלילי לגיוס מבחינת הפרט. אם לא הציפייה בקרב החרדים להעברת חוק שיפטור אותם מלהתגייס לצבא, כך לפי גורמי המקצוע, נתוני הגיוס היו צפויים להיות גבוהים יותר.
במהלך הדיון, הפרקליט הצבאי הראשי אלוף איתי אופיר ומפקד המשטרה הצבאית אלוף-משנה משה (שיקו) גבסו, הבהירו כי עמדת הצבא היא שאכיפה אפקטיבית ואחידה של חובת הגיוס על-ידי רשויות הצבא היא צורך ביטחוני מובהק, וכן חובה של הצבא כלפי המשרתים, הן בסדיר והן מילואים.
באשר למיצוי הדין כלפי עריק או משתמט שנעצר על-ידי הצבא, הוצגו בדיון מספר אמצעים שבכוונת הצבא ליישם בטווח הקרוב. בין היתר דובר על הורדת מספר ימי ההשתמטות הנדרשים לצורך מעבר מדין משמעתי לדין פלילי, מ-540 ימים ל-365 ימים. בנוסף, נידון תיקון בדין המשמעתי, שיעלה את רף הענישה האפשרי של קציני השיפוט: מ-20 ימי מאסר אפשריים ל-35 ימי מאסר.
גורמי הצבא מסרו גם כי בממשק שבין משטרת ישראל לבין המשטרה הצבאית מתעוררים קשיים משמעותיים. לפי מדיניות המשטרה בנושא אכיפת החוק כלפי משתמטים, עריק שנעצר באופן אקראי על-ידי המשטרה, אינו מעוכב, אלא מקבל הזמנה להגיע למתקן המשטרה הצבאית. זאת, בניגוד להסכמה קודמת שבה נקבע כי המשטרה תעכב את העריק העצור למשך כחצי שעה, תוך התחייבות של גורמי המשטרה הצבאית לאסוף אותו בפרק זמן זה.
כאמור, במהלך הדיון נמתחה ביקורת על התנהלות המשטרה. פעילות יזומה של המשטרה הצבאית למעצר משתמטים מחייבת תיאום מבצעי ואישור מראש מול גורמי המשטרה באזור הרלוונטי. בעת הזו ובניגוד לעבר, לא מתקבלים אישורים לביצוע פעולות אלו בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, ואף בשכונות "מעטפת".
נציג המשטרה בדיון השיב לטענות, ואמר כי לנוכח ריבוי משימותיה בשמירה על הסדר הציבורי, הלחימה בפשיעה ובטרור, המשטרה לא יכולה לסייע לפעילות יזומה של המשטרה הצבאית, או להחזיק בעריקים או משתמטים שעוכבו באקראי. בין היתר, אחת הסיבות לכך היא מגבלת כוח אדם במשטרה.
