בניסיון להניא את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מלממש את האיום המרומז שלו לפלישה לאוקראינה – שבקרבת הגבול שלה הוא ריכז כ-100,000 לוחמים – במערב מאיימים בהחרפה דרמטית של הסנקציות על מוסקבה, כולל אפשרות של ניתוקה מהמסלקה הבינלאומית SWIFT, בניסיון לבודד אותה מהכלכלה העולמית. אמש אף הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי ישקול במקרה של פלישה סנקציות אישיות על פוטין, מהלך חריג ביותר שבמוסקבה הודיעו כבר כי יראו בו בבחינת ניתוק היחסים בינה לבין וושינגטון.
האם רוסיה תפלוש? כתבנו איתמר אייכנר מדווח מקייב
(צילום: סטס קופולו)
15 צפייה בגלריה
ולדימיר פוטין ושדה גז ברוסיה. יש לו קלף מיקוח, והוא תיאם היטב את המועד למשבר
(צילום: AP, shutterstock)
אלא שלסנקציות חריפות שכאלה, במיוחד כלפי מעצמה כמו רוסיה, עלולות להיות השלכות קשות גם על הצד השני, זה שמטיל אותן. ואכן, בכמה מדינות באירופה – בראשן גרמניה – נשמעים מעט זהירים יותר בכל הנוגע לאיום בהחרפה דרמטית של הסנקציות, אם כי מנהיגיהן עדיין מבטיחים שמוסקבה תשלם "מחיר כבד" על כל פלישה לאוקראינה. אחת הסיבות לזהירות הזו, כך נראה, היא הנשק שמחזיק פוטין מול היבשת: גז טבעי.
אירופה תלויה במידה רבה בגז שמייצאת אליה רוסיה, אחת מיצרניות הגז הגדולות בעולם. לפי נתוני יורוסטאט, לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, רוסיה מספקת למדינות אירופה כ-40% מכלל אספקת הגז הטבעי שלהן. אם רוסיה תחליט לנתק את אספקת הגז כנקמה על סנקציות שיטיל עליה המערב, היא עלולה לשבש באופן דרמטי את משק הגז שעליו נשענות מדינות אירופה. כל זאת בעיצומו של החורף הקפוא, שבו מיליונים זקוקים לגז הזה על מנת לחמם את בתיהם. למעשה, כך לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", גורמים רבים ביבשת סבורים שפוטין חולל את המשבר סביב אוקראינה דווקא בעיתוי הנוכחי, בחורף, על מנת לחזק את קלף המיקוח שלו אל מול המערב.
מי שעלולה לספוג את הנזק הקשה ביותר במקרה של "נקמה רוסית", כך נראה, היא גרמניה – שתלויה עוד יותר משכנותיה בגז הרוסי, ומהווה את הלקוחה הגדולה ביותר ביבשת של הגז הזה. בשנים האחרונות גברה התלות שלה בגז, ככל שסגרה עוד ועוד כורים גרעיניים ופעלה לצמצם את השימוש בפחם (אותו הבטיחה לבטל עד סוף העשור). זו אולי אחת הסיבות לכך שבגרמניה נשמעים קולות זהירים הרבה יותר בכל הנוגע למשבר באוקראינה: בניגוד לחברות אחרות בנאט"ו, מסרבת ברלין לחמש את הממשלה בקייב בנשק "קטלני", ובסוף השבוע אף ניפק מפקד חיל הים שלה הצהרה מביכה שלפיה "יש לכבד את פוטין". בעקבות הדברים נאלץ להתפטר. הקנצלר החדש של גרמניה, אולף שולץ, קרא למערב לנקוט זהירות בצעדי הענישה שלו נגד רוסיה, בשל ההשלכות שיהיו לכך על ארצו.
רוסיה, יש להדגיש, מואשמת כי כבר צמצמה בחודשים האחרונים את אספקת הגז שלה לאירופה, באופן שתרם שם לזינוק במחירי הגז. בסך הכול, בשנה שעברה רוסיה העבירה לאירופה 128 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, כשליש מהכמות הזו בצינורות שעוברים דרך אוקראינה. צינורות נוספים עוברים, בין היתר, דרך פולין ובלארוס. לפי הדיווח ב"טיימס", בחודשים האחרונים מוסקבה צמצמה בכ-50% את תעבורת הגז בצינורות העוברים באוקראינה, בצל המתיחות הגוברת בינה לבין קייב. רוסיה פועלת כבר שנים למציאת נתיב חלופי לצינורות הגז באוקראינה, שהיחסים עמה קרסו לאחר ההפיכה העממית ב-2014 שבה הודח המשטר הפרו-רוסי בקייב. מוסקבה טוענת כי התשתית האוקראינית מיושנת ובעייתית, והאשימה בעבר כי קייב "גונבת" חלק מהגז שעובר דרכה. כמובן, היא מעדיפה גם שיריבתה לא תהנה מכ-2 מיליארד דולר שהיא גובה מדי שנה כדמי מעבר.
ארה"ב מחפשת חלופות: קטאר תעזור?
אחת הטענות שנשמעו כלפי רוסיה, אותן היא הכחישה, היא שמטרת צמצום אספקת הגז בחודשים האחרונים הייתה גם להגביר את הלחץ על גרמניה – על מנת שזו תאשר את הפעלתו של צינור הגז הענקי "נורד סטרים 2", הצינור להובלת גז מרוסיה לגרמניה שעובר דרך הים הבלטי ואמור לאפשר למוסקבה לעקוף את נתיב הייצוא האוקראיני ולהכפיל את כמות הגז שהיא מייצאת. בניית הצינור, שאורכו 1,234 ק"מ, הושלמה כבר בספטמבר אשתקד, אולם הפעלתו ממתינה כעת לאישור של הרשויות בברלין. פוטין אמר אשתקד כי הצינור כבר "מלא בגז" וכי ניתן יהיה להפעילו בתוך יום אחד מרגע שיתקבל האישור. פרויקט הצינור עורר עוד מרגע ההכרזה עליו ב-2015 התנגדות עזה מצד מדינות כמו ארה"ב, אוקראינה ופולין, הטוענות שהוא יהפוך את אירופה לתלויה מדי בגז הרוסי.
בארה"ב מודעים היטב לקלף המיקוח שנמצא בידי פוטין, ופועלים כעת למצוא פתרון שיצמצם ככל האפשר את המחיר שרוסיה תוכל לגבות ממדינות אירופה, בניסיון להרגיע את חששותיהן ולהקל עליהן להצטרף למהלך עתידי ומתואם של סנקציות חריפות על מוסקבה. אמש הודיע הממשל האמריקני כי הוא פועל אל מול יצרניות גז ונפט ברחבי העולם – בצפון אפריקה, במזרח התיכון וגם בארה"ב עצמה – על מנת שאלו יהיו ערוכות להגדיל את משלוחי הגז שלהן לאירופה, וכך לכסות על המחסור שייווצר אם זרם הגז הרוסי יופסק לפתע.
15 צפייה בגלריה
"נורד סטרים 2". 1,234 ק"מ בים הבלטי, כדי לעקוף את נתיב הייצוא האוקראיני
(צילום: רויטרס )
גורמים בממשל מבטיחים שניתן יהיה למצוא חלופה הולמת בהיקף משמעותי עבור אספקת הגז הרוסית. "אנחנו מצפים שנהיה מוכנים להבטחת מקורות אספקה אלטרנטיביים, שיכסו חלק משמעותי מהמחסור הפוטנציאלי", אמר ל"טיימס" גורם בכיר בוושינגטון. הוא סירב לומר עם אילו מדינות דנה כעת ארה"ב כחלק מהפעילות הזו, אך זהות כמה מהן ברורה, כמו סעודיה או נורבגיה – שכבר עתה מספקת גז לשכנותיה באירופה. גם קטאר כלולה במגעים הללו, ואמש הודיע הבית הלבן כי שליטה, האמיר תמים בן חמד אל ת'אני, יבקר בוושינגטון ביום שני הקרוב.
מהלך כזה – של מציאת מקורות חלופיים לגז הרוסי – צפוי להביא עמו לא מעט מכשולים. אחד מהם הוא הקושי בשכנוע די חברות להפנות מכליות שמשנעות את הגז הזה (בצורתו הנוזלית והמרוכזת) מנתיבי השיט הקיימים שלהן אל עבר אירופה. לחברות עצמן אמנם יש אינטרס כלכלי בהעברת הגז לאירופה – במקרה של ניתוק האספקה הרוסית מחיריו יזנקו – אולם רבות מהן כבולות אל חוזים ארוכי טווח מול יעדים אחרים בעולם.
כך בדיוק טען בצהריים גורם המעורה במגעים בין ארה"ב לקטאר. בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס, ציין הגורם כי לקטאר מעט מאוד משאבי גז פנויים עבור אירופה – כיוון שרובם כבר נמכרו מראש במסגרת חוזים ארוכי טווח. עם זאת, הגורם הוסיף כי ביידן ואמיר קטאר צפויים לדון בפגישתם על דרכים נוספות שבהן קטאר תוכל לסייע לאירופה במקרה שבו אספקת הגז הרוסי תופסק.
15 צפייה בגלריה
אמיר קטאר, תמים בן חמד אל ת'אני. יש להם התחייבויות אחרות, ומעט גז פנוי לאירופה
(צילום: AFP)
15 צפייה בגלריה
מנסה לרכך את המכה לאירופה, כדי שתצטרף בנחישות לסנקציות על רוסיה. ביידן
(צילום: רויטרס)
לסוגיה התייחס השבוע גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן: הוא הודה כי כל צעד שינקטו במערב נגד רוסיה יביא עמו גם "השלכות על אחרים, כולל עלינו". בדברים שנשא ביום שני האחרון הוסיף: "יש מחיר שייגבה מכולם. אבל עשינו מאמצים כבירים על מנת לצמצם כל השפעה שתהיה לסנקציות על אלו שיטילו אותן, כולל צעדי תגובה שרוסיה עלולה לנקוט".
הצינור החדש, התסבוכת הגרמנית
לצד הניסיון למנוע מכה קשה מבעלות בריתה באירופה, בארה"ב מזכירים כי השימוש בגז כמנוף לחץ עלול להתברר כחרב פיפיות עבור פוטין, שכן כ-40% מהכנסותיה של הממשלה במוסקבה מגיעים מתעשיית ייצוא הגז. "אם רוסיה תחליט להפוך את אספקת הגז שלה או את הנפט הגולמי שלה לנשק, זה יבוא גם עם השלכות על הכלכלה הרוסית", אמר הגורם האמריקני הבכיר ששוחח עם ה"ניו יורק טיימס". "יש לזכור: מדובר בכלכלה חד-ממדית – ומשמעות הדבר היא שרוסיה צריכה את ההכנסות מהגז לפחות כמו שאירופה צריכה את אספקת האנרגיה".
עדות לחשיבות הרבה של תעשיית הגז עבור כלכלתה של רוסיה היא ההשקעה העצומה שלה בפרויקט הצינור "נורד סטרים 2" אל גרמניה: חברת הגז הממשלתית של רוסיה, "גז-פרום", השקיעה בבנייתו 11 מיליארד דולר. הרווחים אמורים להיות עצומים: הצינור, כך לפי החברה, יוכל להעביר 55 מיליארד מטרים מעוקבים של גז ישירות מרוסיה לאירופה מדי שנה. לפי המחיר הממוצע של הגז כיום, משמעות הדבר היא הכנסות שנתיות של כ-15 מיליארד דולר.
15 צפייה בגלריה
מטה חברת גז-פרום במוסקבה. השקיעה 11 מיליארד דולר בצינור לגרמניה, אבל לא ברור אם לפוטין אכפת
(צילום: AFP)
הצינור הזה עשוי לשמש כעת כמנוף לחץ הפוך – עבור המערב. הדבר תלוי כמובן בגרמניה עצמה, שכאמור תלויה מאוד בגז הרוסי, ומעדיפה להימנע מביטול הפרויקט שאותו קדימה במשך שנים, חרף התנגדות חריפה של ארה"ב. רק לפני כשבועיים קראה שרת ההגנה של גרמניה, כריסטינה למברכט, שלא "לגרור" את הפרויקט אל תוך המשבר. אלא שבצל מתיחות השיא כעת, ותחת לחץ מבעלות בריתה במערב, גרמניה שינתה את הטון: בשבוע שעבר אמרה שרת החוץ שלה, אנלינה ברבוק, כי ייתכן שהצינור ייכלל בחבילת הסנקציות שמתגבשת.
עם זאת, לא ברור אם סנקציה שכזו תשכנע את פוטין להימנע מפלישה לאוקראינה, אם יחליט שזו הדרך הנכונה עבור השגת מטרותיו. "אם הפרויקט ייכשל, זה יהיה אובדן גדול לגז-פרום ולכלכלה הרוסית, אבל זה לא שהרוסים עכשיו יאמרו, 'אוקיי, אתה יכול לאפשר לנאט"ו להתפשט. כל עוד נורד סטרים 2 פעיל, זה בסדר'", אמר בריאיון ל-CNN אנדריי קורטונוב, מנכ"ל "המועצה הרוסית ליחסים בינלאומיים". השאלה, הוא הוסיף, היא מה הוא "היעד האולטימטיבי" של פוטין – שאלה שגם ביידן עצמו העלה בדבריו אמש, כאשר טען שאיש לא יודע את התשובה עליה, וכי ניסיון לענות עליה הוא בגדר קריאה בעלי תה. "יש לפוטין את הכסף. רוסיה אגרה יתרות מט"ח, הוא יכול להרשות לעצמו לאבד כסף כרגע", הוסיף קורטונוב. "האם היחסים הכלכליים, הצינור, זהו מחיר שהוא מוכן לשלם?".
שיחות בפריז: "סימן שיש נכונות להסדר"
לצד האיום בסנקציות חסרות תקדים, והחימוש בתחמושת וכלים צבאיים שמעבירות מדינות במערב לאוקראינה כהכנה לאפשרות של מלחמה, היום צפויים להימשך המאמצים להשגת פתרון דיפלומטי שימנע עימות צבאי, ונציגים מרוסיה, אוקראינה, צרפת וגרמניה ייפגשו בפריז. אנדרי ירמיק, ראש הסגל של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הביע תקווה להצלחתן כשהגיע הבוקר לפריז. "הצלחנו סוף-סוף לפצח את הפורמט – וזה סימן חזק לכך שישנה מוכנות להסדר של שלום. אני מקווה לדיאלוג בונה שיהיה תואם לאינטרסים של אוקראינה", צייץ בחשבון הטוויטר שלו.
15 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בחזית המזרחית בארצו. "אין אשליות, אבל בלי פאניקה"
(צילום: EPA)
בניגוד לאזהרות הבהולות שנשמעו בימים האחרונים מכיוונה של וושינגטון – שאמרה כי פלישה רוסית עלולה להתרחש "בכל רגע" – בקייב עצמה מנסים כעת להשמיע צפירת הרגעה. אמש כבר אמר הנשיא זלנסקי בנאום לתושבי ארצו כי אין צורך שייכנסו לפאניקה, אף שהדגיש כי אין לו "אשליות" ושהוא לא מביט במציאות דרך "משקפיים ורודים". הבוקר השמיע אמירה דומה שר החוץ הרוסי דמיטרו קולבה, שטען כי ריכוז הכוחות הרוסי סמוך לגבולות אוקראינה אינו מאסיבי מספיק על מנת לאפשר מתקפה כוללת נגד ארצו, אם כי הוסיף שעדיין מדובר ב"איום משמעותי".
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים כ-100 אלף חיילים בגבול אוקראינה, ובמערב חושדים זה זמן רב שהיא נערכת לפלוש אל המדינה. מוסקבה טענה מצדה כי דווקא הממשלה בקייב היא זו שנערכת למבצע צבאי, נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, וכי ריכוז הכוחות הרוסי נעשה לכל היותר כדי להגיב על מבצע שכזה. במערב טוענים כי הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח: רוסיה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות, שבהן היא תובעת מנאט"ו להפסיק להתקרב לגבולותיה, לחדול מלצרף אליה מדינות במזרח אירופה (בהן אוקראינה), ולהסיג לפחות חלק מהכוחות שהציבה שם בשנים האחרונות. בוושינגטון ובריסל יש המעריכים כי באמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את המערב להיענות לדרישותיה אלה.
בצל המתיחות האדירה, הגיבו בצהריים בקרמלין לאיום שהשמיע אמש ביידן על אפשרות של סנקציות ישירות נגד פוטין, ואמרו כי הן עצמן לא יהיו כואבות עבורו – אולם יהיו "הרסניות" מבחינה מדינית. לאיום הזה הצטרפה הבוקר בריטניה: שרת החוץ ליז טראס אמרה בריאיון ל"סקיי ניוז" כי אינה יכולה לשלול את האפשרות שיוטלו על פוטין סנקציות אישיות.
בינתיים, סמוך לגבול האוקראיני ממשיכה רוסיה לערוך תרגילים צבאיים, שרק תורמים לדאגה במערב: אחרי שאתמול הודיעה מוסקבה כי החלה לערוך בדיקות "מוכנוּת לקרב" בקרב אלפי כוחות בפיקוד הדרומי, באזור הגובל באוקראינה, היום היא הכריזה כי פתחה בתרגיל צבאי נוסף בבלארוס. בהודעת משרד ההגנה הרוסי נאמר כי במסגרת התרגיל נשלחו לבלארוס צנחנים, יום לאחר שהועברו לשם כוחות ארטילריה. עוד נמסר כי רוסיה תשלח לשם מטוסי קרב מסוג Su-35 עבור אימונים אוויריים. רוסיה שלחה בימים האחרונים כוחות צבא נוספים לבלארוס – לכאורה עבור תרגילים משותפים – באופן שפותח עבורה חזית אפשרית נוספת שממנה תוכל לפלוש לאוקראינה.
