בנגלדש הודיעה כי מסרה לארה"ב על נכונותה להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי (ISF) שיוצב ברצועת עזה. במדינה אמרו כי על רקע הנושא נועד היועץ לביטחון לאומי חלילור רחמן עם הדיפלומטים האמריקנים אליסון הוקר ופול קפור בוושינגטון.
רחמן "הביע את העניין העקרוני של בנגלדש לקחת חלק בכוח הייצוב הבינלאומי שיוצב בעזה", נכתב בהודעת ממשלת בנגלדש. במסר לא צוינו היקף או אופי המעורבות שהציעה דאקה. מנגד, במחלקת המדינה האמריקנית לא התייחסו לנושא.
1 צפייה בגלריה
בנגלדש תיקח חלק בכוח הייצוב בעזה? טראמפ
(צילום: AP Photo/Alex Brandon, AP Photo/Jehad Alshrafi)
ב-17 בדצמבר 2025 הוביל פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) פסגה בדוחא בהשתתפות כ-45 מדינות שעסקה בכוח הייצוב ויפקח על הפסקת האש עם חמאס. לישראל לא הייתה נציגות במפגש הסגור והראשוני, שבו הוצג מידע על מצב התכנון של הקמת הכוח. האמריקנים ביקשו מהמדינות שהשתתפו לפרט את תרומתן האפשרית לכוח - מי בחיילים, מי בכסף ומי בהדרכה ואימונים. מפגש נוסף צפוי להתקיים החודש.
דיפלומטים מערביים סיפרו כי גם אחרי המפגש בקטאר עדיין לא ברור איך ייראה כוח הייצוב, והאמריקנים עדיין בוחנים את הנכונות של מדינות שונות להיות מחויבות לכוח. על כן, עדיין לא נקבע איזה תפקיד תמלא כל מדינה והנושא עדיין פתוח. במפגש, נציגים מהאיחוד האירופי הציעו לאמריקנים להרחיב את הדרכת השוטרים הפלסטינים בגדה המערבית, ולהדריך גם שוטרים שיוצבו בעזה ויהיו חלק מכוח הייצוב.
כבר אז נודע כי בין המדינות האפשריות שעשויות לשלוח חיילים לרצועה במסגרת כוח הייצוב ניתן למצוא את אינדונזיה, אזרבייג'ן, פקיסטן ובנגלדש. גם איטליה הביעה נכונות לשלוח חיילים לעזה, אך ייתכן שבסופו של דבר העניין יתמצה בהדרכה בלבד ולא בכוחות בשטח הרצועה. כך או כך, האיטלקים דומיננטיים בסוגיית ההדרכה וגם בכוח השיטור שיוצב במעבר רפיח. במקביל, האמריקנים מנהלים מגעים מול 15 עד 20 מדינות שרלוונטיות בכל הנוגע לסיוע לכוח.
במהלך דיון ביטחוני בעניין עזה שנערך בסוף 2025 בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו וצמרת מערכת הביטחון הישראלית, ובהם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עלתה שוב האפשרות שמדינת ישראל תיקלע שוב לדילמה באשר לזהות הגוף שישלוט ברצועה ב"יום שאחרי" - סוגיה שלוותה בחיכוכים רבים לאורך המלחמה בין הרמטכ"ל לבין ראש הממשלה.
לפי כמה מקורות שנחשפו לתוכן הדיון, זמיר הביע סקפטיות באשר לאפקטיביות של כוח הייצוב הבינלאומי שהאמריקנים רוצים להקים במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא דונלד טראמפ לעזה. אותו גוף בינלאומי אמור להיכנס לרצועה ולפרק את חמאס מנשק, וזמיר התייחס בדיון להיערכות צה"ל ולאפשרויות המבצעיות שלפיהן הצבא יהיה זה שיבצע את משימת פירוז ארגון הטרור, כלומר: פעולה צבאית ישראלית נוספת ברצועה.
לאור זאת, זמיר פנה במהלך הדיון לנתניהו, וביקש ממנו לתת לצה"ל הנחיה למה להיערך אם תהיה פעולה צבאית לפירוז חמאס - כלומר מי ישלוט לאחר מכן בשטח. לדברי זמיר, שמתנגד לממשל צבאי ברצועה אך הציג זאת בדיון כאחת האפשרויות ל"יום שאחרי" בעזה במקרה שלא תהיה ברירה, ישראל עלולה להגיע לאותו מקום שבו חמאס יחזור ויתעצם, כפי שהוא עושה עכשיו. נתניהו לא נתן מצידו מענה לשאלה מי ישלוט ברצועה אם כוח הייצוב ייכשל - וצה"ל יידרש לפרז.
