"כל העם צבא, כל הארץ חזית" – הסיסמה שיוחסה לדוד בן גוריון והפכה לכרזת הגיוס הראשונה לצה"ל, עוד לפני הקמת המדינה, מתאימה בדיוק נמרץ גם למתרחש באוקראינה.
5 צפייה בגלריה
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב במחסומים בדרך ללוצק
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב במחסומים בדרך ללוצק
המחסומים בדרכים בלוצק. מכוונים נגד הצבא הרוסי, אבל גם נגד סוכני ריגול, מחבלים ובדלנים
(צילום: זיו קורן)
עדיין לא ברור האם נכונות השמועות כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפרע מכמה מראשי המודיעין שלו על כך שנכשלו לחלוטין בחיזוי העמידה של הצבא, הציבור וההנהגה האוקראינית מול הפלישה, אבל לו היה עושה את הדרך בין לבוב ללוצק בצפון מערב אוקראינה היה נוכח עד כמה גדול הכישלון שלהם, וספק אם היה מסתפק בהדחה בלבד.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
שתי התקפות טילים נוראיות ספגה העיר, שבליבה בסיס צבאי גדול, נקודה אסטרטגית בעלת חשיבות עצומה מבחינת שני הצדדים - שלפוטין ואנשיו היה חשוב מאוד להחריב. אפשר להניח שפוטין ואנשי המודיעין שלו ציפו כי אגרוף הברזל של הטילים שלהם, שהרעיד את האדמה והוציא מתוכה כדור אש ענקי שנראה למרחק עשרות קילומטרים - יביא לקריסת המערכות, לנטישת החיילים ולאימה אצל האזרחים. אחרי שזה לא קרה בפעם הראשונה, הגיעו טילים הנושאים מאות קילוגרמים של חומר נפץ מרסק. "האדמה רעדה אולי", אמר בכיר מקומי, "אבל אנחנו עוד כאן".
ואכן, הביקור בלוצק מראה עד כמה כולם מגויסים למטרה - מי שהתגייס לצבא, לכוחות הסיוע למשטרה, או ל"הגנה האזרחית" - הגוף שהוקם כדי לנהל את השליטה והמלחמה בתוך הערים, או לאין ספור מערכי המתנדבים והגשת העזרה. הוא מלמה גם כמה מהר הפך השלטון האזרחי למנגנון מתואם ומתפקד היטב, והכל באווירה, משמעת ושליטה צבאית. לא כי מישהו ביצע הפיכה צבאית, אלא כי לאוכלוסייה הזו יש מטרה אחת.
5 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
ציפה שהטילים שלו יביאו לקריסת המערכות באוקראינה. פוטין
(צילום: EPA/MIKHAIL KLIMENTYEV / KREMLIN / SPUTNIK /)
ברחבי לוצק נתלה שלשום שלט מטעם העירייה, אחד משלטי החוצות הרבים בעלי הנוסח הפטריוטי שמציפים את הרחובות. בספרות אדומות גדולות כתוב שם: "9,000" - מניין ההרוגים הרוסים במלחמה, ואז "הספארי נמשך". התרגום: הציד של חיילי האויב, שהם חיות אדם, נמשך כסדרו.
הבסיס הצבאי האווירי בלוצק הוקם מיד אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר של הצבא האדום. הוא נזנח חלקית ב-1992, עם מתן העצמאות לאוקראינה, ובאופן מלא ב-2006, "כי לא ממש חשבנו שנצטרך אותו", כדברי הבכיר המקומי. הכל השתנה אחרי הפלישה לחצי האי קרים ב-2014 ופינוי שורת בסיסים, שבמקום אחד מהם הוקם פה מחדש בסיס אווירי גדול ובו טייסות מיג 29 ומטוסי אימון מסוג אלבטרוס. סמוך לכאן פועל מפעל לייצור ותיקון מנועים של מיג 29, היחיד מסוגו באוקראינה כולה.
הבסיס מהווה כתובת חשובה לא רק מבחינת מה שממריא ממנו, אלא גם מה שנוחת בו, למשל רכבת אווירית של נשק וציוד שהמערב רצה להעביר לאוקראינה. זה לא נעלם מעיני ה-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי, בעת תכנון המהלומה שתתחיל את הפלישה.
5 צפייה בגלריה
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב וקצין האוקראיני בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב וקצין האוקראיני בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה
סרגיי אלכסנדרוביץ מובנקו. מנושא משרה אזרחית למפקד צבאי
(צילום: זיו קורן)
"אשתי והילדים עזבו עוד קודם לכן לקרובי משפחה בפולין מחשש שיקרה משהו", אמר א', תושב העיר, שעובד בחברה הישראלית WPin123, אשר בונה אתרי אינטרנט. "מוקדם בבוקר שמעתי לפתע פיצוץ עצום, ואחריו עוד אחד ועוד אחד. חשבתי שזה פיגוע. כבר היו אצלנו מחבלים בדלנים שעשו פיגועים, אבל כשהצצתי מהחלון הבנתי שזה ממש לא עוד פיגוע".
"טילי קרקע-קרקע לטווח ארוך ששוגרו מאדמת רוסיה, מחוף הים השחור, פגעו בבסיס פגיעה קשה מאוד", הסביר סרגיי אלכסנדרוביץ מובנקו, סגן מנהל המחוז עד ליום הפלישה, ומאז, תחת משטר החירום הצבאי שהוטל על המדינה - סגן מפקד האזור הצבאי.
בניין העירייה הוסב למפקדה של המחוז. ביצורים מקיפים אותו, קירות עבים של שקי חול, רשתות הסוואה, חרכי ירי ונשק רב. הכל מוכן להתקפה רוסית, כולל כזו שבה יצטרכו לנהל קרב מחדר מחדר. ראשי המחוז, שהפכו למפקדים צבאיים וכפופים עכשיו ישירות לראשי הצבא, מסבירים כי הביצורים נועדו לבלום את התקיפה של כל פולש – רוסי, אוקראיני בדלני או בלארוסי. לביצורים יש תפקיד נוסף: "לתת לתושבים את התחושה שהצבא שולט בעניינים, שהוא ערוך ומוכן. את הביטחון הזה צריך לתת גם בסימנים חיצוניים. אין לך מושג כמה חשוב לאנשים לראות שקי חול ורשתות הסוואה", אמר הבכיר המקומי.
5 צפייה בגלריה
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב במחסומים בדרך ללוצק
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב במחסומים בדרך ללוצק
המחסומים בלוצק
(צילום: זיו קורן)
הוא התייצב לריאיון לבוש מדים ומלא עזוז ורוח קרב. "הבסיס כמעט והושבת מפעילות אבל יכולנו להפעיל אותו חלקית, אם כי לא אוכל לומר עבור מה", הוא תיאר את תוצאות הפגיעה הראשונה. מובנקו לא מספר כי המודיעין הבריטי והאמריקני המשיכו להפעיל את הבסיס בדיוק למטרה ממנה חשש פוטין - הכנסת נשק וציוד צבאי לאוקראינה. דרך הבסיס הזה הוכנסו חלק מ-17 אלף מטולי הנ"ט שהועברו בחשאי מארצות הברית, בתיאום בריטי.
אבל הרוסים גילו, לפחות חלק מזה. "ביום שישי התרסקו אצלנו חלונות בגלל ארבעה פיצוצים עצומים", סיפר א', המתכנת. "הצצתי לרגע וראיתי כדור אש עצום עולה מתוך הבסיס". הפעם הטילים החריבו את הבסיס לחלוטין. "שני חיילים שלנו נהרגו ושישה נפצעו", אמר מובנקו. "הבסיס הוצא לחלוטין מכלל פעילות".
גורם אוקראיני רשמי אישר כי תקיפות נוספות אירעו באזור. באחת מהן נחרב מרכז תקשורת, פיקוד ושליטה של הצבא. לא כל האירועים פורסמו. "מה שעולה לרשת החברתית - אין לנו ברירה אלא לאשר", אמר הגורם. "אבל את כל השאר אנחנו לא מתכוונים לנדב לאויב".
את מובנקו אנחנו פוגשים אחרי אין ספור תיאומים. יש דברים שאסור לצלם, בעיקר את הפגיעות הקשות בבסיס. האוקראינים מתירים לצלם פגיעה במקומות אזרחיים, אבל לא בצבא, גם כי זה משרת את הנרטיב של פוטין שלפיו הוא תוקף רק אתרים צבאיים, וגם כי הם לא מוכנים לנדב שום מידע למודיעין של האויב.
5 צפייה בגלריה
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה
רונן ברגמן שליח ידיעות אחרונות בלבוב בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה
תושבים בלבוב
(צילום: זיו קורן)
"האוקראינים מבינים שהם והרוסים קרובי משפחה ומדברים את אותה שפה, או לפחות מבינים את השפה של האחר", אמר גורם ישראלי ביטחוני בכיר שעומד בקשר לא רשמי עם מקבילו באוקראינה. לא רשמי כי ישראל הרשמית אינה מקיימת קשרים צבאיים או מודיעיניים עם שתי המדינות. "הם יודעים שהרוסים יושבים על התקשורת שלהם ועל הרשתות החברתיות, ולכן החליטו על איפול מוחלט. ולהבדיל ממה שקורה אצלנו, הם באמת סותמים את הפה".
שעתיים וחצי נסיעה מלבוב, הנחשבת בטוחה יחסית ללוצק, ואנחנו בלב ארץ מלחמה. כל כמה קילומטרים, בכל צומת, בכל מחלף, הקימו האוקראינים במהירות שיא מערך של ביצורים ומוצבים, ובחלק מהמקומות אפילו מערכים תת-קרקעיים. הביקורות קפדניות. יש משמעת פלדה בנוגע למה שאסור להגיד, ובעיקר - אסור לצלם. כשנעצרנו הזמינו משטרה צבאית לבדוק אותנו בדקדקנות מאחר שנראה היה לאחד מהחיילים, שכולם התגייסו לאחרונה, כי הנפתי את הטלפון הנייד שלי בתנועה של צילום.
המוצבים האלה מיועדים להבטיח שסוכנים, מחבלים ומתנקשים מטעם הבדלנים והמודיעין הרוסי לא עושים את דרכם לתוך המדינה. אלה שנתפסים, כמו שראינו אפילו במרכז לבוב, נקשרים לעץ או עמוד גדול, עם הפנים צמודים לברזל או לעץ, וסרטי דבק עבים מצמידים אותם אליהם, מוחצים למעשה. תושבים מקומיים מכים בהם במשך כחצי שעה, חלקם מכות קשות, עד שהמשטרה משחררת אותם ולוקחת אותם לחקירה. סרטון ששוחרר אתמול מחקירה כזו הראה עצור, רוסי או בדלן, שהחוקרים דורשים ממנו להגיד מילה באוקראינית שהרוסים בדרך כלל משבשים בהגייתה. הוא נכשל במבחן וזכה למכות נמרצות. מראות לא קלים.
אבל המוצבים האלה גם מכוונים כמובן כלפי פלישה רוסית אפשרית. "נכין להם גיהנום של אש", אמר הבכיר. "אלפי משגרי טילי הנ"ט ג'אוולין שהגיעו אלינו דרך המנחתים האוויריים הסודיים ימיטו עליהם חורבן גדול".