סער ביום שני: "ממשלה חייבת לתפקד ולהיות מסוגלת להעביר דברים בכנסת"
(צילום: אלי מנדלבאום )
הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת החירום ביהודה ושומרון, שמפלגת את הקואליציה ועלולה לדברי שר המשפטים גדעון סער להביא לכדי סוף קיומה, ממשיכה לעורר סערה עם עימותים בין ח"כים משני צידי הקואליציה. ולמרות זאת, גוברות ההערכות שהיא בסוף תאושר - ותשים את המשבר מאחור. במקביל למה שמתרחש בכנסת, פרסמה אתמול (רביעי) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה חוות דעת על אי-אישור התקנות, והזהירה כי ניהול החיים הישראליים ביו"ש יהפוך ל"קשה עד בלתי-אפשרי".
המשנה ליועמ"ש, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, כתבה בחוות דעת שפרסמה בעקבות ההתמהמהות של הקואליציה בחידוש התקנות כי "קיומן חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזרחים הישראלים באזור, רשויות האזור והרשות הפלסטינית", והוסיפה כי "לפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות", בהן חוסר סמכות להחזיק בכ-3,500 אסירים שהורשעו בבית משפט צבאי, וחוסר סמכות לעצור עבריינים נמלטים לשטח יהודה ושומרון אם ביצעו עבירות בישראל.
אמש, במה שנראה כמו המשך ההתנגשות בין סיעות הימין בקואליציה לבין סיעות השמאל, צייץ ח"כ ניר אורבך מימינה כי "אסור לממשלת ישראל להתקפל בפני הסחטנות הבלתי נגמרת של חלק מחברי הכנסת הערבים. לא ח"כ זועבי ולא אף אחד. חוק תקנות יהודה ושומרון חייב לעבור. זכותנו לפעול בהתיישבות לא מוצבת בסימן שאלה וכך זה יימשך".
7 צפייה בגלריה
סער ועבאס. שר המשפטים מעדיף את קיום הקואליציה, אבל מציב את אישור החוק כתנאי
(צילום: יואב דודקביץ', עמית שאבי)
הצעת החוק להארכת תוקף התקנות הייתה ביום שני האחרון על סדר יומה של מליאת הכנסת, אולם היא הוסרה אחרי שחברי סיעת רע"מ וח"כ ג'ידא רינאוי זועבי סירבו לתמוך בה. לכך הצטרפה הודעת ראשי בלוק נתניהו על התנגדות לכל חוק שתעלה הממשלה באופן גורף. בעקבות הורדת ההצעה מסדר היום, אמר השר סער כי ההצבעה על החוק בשבוע הבא תהיה מבחן לקואליציה סביב השאלה "אם היא רוצה להמשיך להתקיים, או לא".
בתגובה לציוץ של ח"כ אורבך אמש, צייץ השר לשיתוף פעולה עיסאווי פריג' בפנייה לח"כ מימינה: "אני מזכיר לך שגם אתה לא היססת לבקש ולדרוש פעולות למען הציבור שלך (האולטימטום שהציג אורבך – מ"א). לא כל בקשה היא סחטנות. אני יודע שג'ידא רינאוי זועבי מחויבת לערכי מרצ ולקואליציה, ואני מציע שכולנו נתרכז בחיזוק הקואליציה ולא בהאשמות הדדיות".
שרת הפנים איילת שקד קראה מצידה לחברי האופוזיציה "לגלות אחריות" ולתמוך בהצעה בטקס של משרד הפנים בגבעת זאב. אל שקד ולח"כ אורבך פנו הערב ראשי הרשויות ביהודה ושומרון ובו כתבו: "איש אשר מפעל ההתיישבות חשוב לו, לא יישאר אפילו יום אחד בקואליציה שלא מצביעה ומאשרת את המשך תקנות יו"ש. ממשלת ישראל מחכה למועצת השורא שתאשר את המשך הריבונות ביהודה ושומרון. זה מצב שלא ניתן להשלים עימו".
ולמרות העימותים, בקואליציה העריכו אמש כי החוק יעלה להצבעה בשבוע הבא – וגם יעבור. בקואליציה העריכו שהאירועים האחרונים מול האופוזיציה סייעו בציפוף השורות, ושאצל רוב מרכיבי הקואליציה – כולל רע"מ – מחלחלת ההבנה שיש צורך לתמוך בחוק ולמנוע את פירוק הממשלה.
בעקבות האיומים שהשמיע שר המשפטים בימים האחרונים, התקיימו לאורך היום שיחות בקואליציה, בין היתר עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס, כדי לפשר ולמצוא פתרון שיאפשר את אישור החוק. עבאס העביר אתמול מסר לפיו ינסה לגייס את תמיכת חברי מפלגתו ולאשר את החוק. בקואליציה העריכו אמש שעד השבוע הבא יימצא הרוב לאשר את הוראת השעה, ואם לא – יחלו בהליך להפרשת עידית סילמן בגלל סירובה לתמוך בהצבעות. משמעות ההליך, נזכיר, היא שהיא לא תוכל התמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה קיימת.
בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה שכונסה אתמול הועלו פתרונות אפשריים למשבר החדש. השר סער הבהיר כי הוא מעדיף את המשך קיומה של הממשלה הנוכחית, אבל הדגיש כי אישור החוק הוא תנאי להמשך. חבר סיעתו תקווה חדשה, ח"כ שרן השכל, הזהירה אתמול באולפן ynet כי "אם ההחוק הזה לא יעבור, מדינת ישראל תיכנס למצב של כאוס וחוסר יציבות".
"קשה לתאר את ניהול האזור ללא התקנות"
בחוות הדעת שפרסמה עורכת הדין סומפולינסקי, היא הבהירה כי התקנות שאותן דורש שר המשפטים לאשר מסדירות מכלול רחב של היבטים שנוגעים לממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה, תושבי יהודה ושומרון, עם רשויות האזור – המפקד הצבאי ומי שפועל מטעמו, וממשקים מסוימים עם הרשות הפלסטינית.
במערכת המשפטית נהוג לטעון כי מאחר שישראל לא החילה את החוק על יהודה ושומרון, או לא סיפחה את השטח למעשה, התקנות הללו מאפשרות לכל ישראלי המתגורר בשטחים "ללבוש עליו" את החוק הישראלי, וליהנות מכל ההגנות שיש לתושבים שמתגוררים בתוך הקו הירוק.
7 צפייה בגלריה
בית הסוהר דמון, שבו מוחזקים אסירים ביטחוניים. המדינה תידרש להעביר 3,500 אסירים לבתי סוהר בשטח יו"ש - מיד
(צילום: גדי קבלו )
כפי שתיארה סומפולינסקי, את התקנות אישרה ממשלת ישראל עוד ב-1967, עוד לפני הקמת היישובים היהודיים הראשונים ביהודה ושומרון. "לא לחינם ראתה לנכון הממשלה להתקין את תקנות שעת החירום הללו כבר בשנת 1967. קשה מאד לתאר את ניהול האזור ללא שהתקנות הללו בתוקף", היא כתבה.
בהמשך חוות הדעת, היא תיארה כי כיום, תחת התקנות, קיים סנכרון בין מערכת האכיפה הפלילית בישראל לבין זו שפועלת ביהודה ושומרון. המשטרה נוהגת כמשטרה אחת, מערכת הכליאה כאחת – ולמעשה, התקנות מאפשרות למדינת ישראל להפעיל את האכיפה הנהוגה בתוך תחומי הקו הירוק, גם ביהודה ושומרון.
פקיעה של התקנות, עם זאת, תגרור היווצרות חיץ בין המערכות. אחת הדוגמאות הבולטות שייתכן שתהפוך למציאות אם עד 30 ביוני לא יאושר חוק הארכת התוקף, היא שלא ניתן יהיה להעביר מידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת חקירות פליליות לישראל – ולהפך. למעשה, המשטרה הפועלת ביהודה ושומרון תופרד ממשטרת ישראל פורמלית ומשפטית.
7 צפייה בגלריה
התקנות יפוגו? רק בתי משפט צבאיים יוכלו לדון בעניין ישראלים תושבי יו"ש
(צילום: רפי קוץ)
"מצב זה ישפיע על חקירות של עבירות ביטחון או עבירות אחרות שמבוצעות על ידי פלסטינים בישראל, והן על עבירות שביצעו ישראלים באזור או בישראל ונדרשות פעולות חקירה בשני האזורים. יהיה קושי משפטי ומעשי לנהל חקירות משולבות. היבט זה משמעותי לניהול האזור והשמירה על הסדר הציבורי והביטחון, כחלק מסמכויות המפקד הצבאי", הבהירה המשנה ליועמ"ש.
עוד הסבירה כי משמעותה של פקיעת התקנות היא חוסר סמכות להחזיק בבתי כלא בישראל את מי שהורשעו בעבירות בבתי משפט צבאיים. מדובר בכ-3,500 אסירים ביטחוניים תושבי יהודה ושומרון, המוחזקים בבתי כלא בישראל. "כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל, דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות".
"היישובים עלולים להפוך לעיר מקלט"
בחוות הדעת שפרסמה סומפולינסקי נכתב עוד כי פקיעת התקנות ואי-חידושן עלולה להביא לקושי משמעותי ביותר להעמיד לדין ישראלים שביצעו עבירות פליליות בדין הישראלי בבתי משפט בישראל. "אומנם קיימת מערכת פלילית באזור הנשענת על הדין הירדני ועל תחיקת הביטחון (החקיקה הצבאית – ט"צ), אך קיימים פערים בין מערכות הדינים במספר רב של היבטים. אי-הסדרה של העבירות הפליליות הישראליות ביו"ש עלולה לחשוף לסיכונים מגוונים את חיי אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון, ביטחונם, חירותם, פרטיותם, רכושם ושאר זכויותיהם".
גם אם אזרח ישראלי יוכל להישפט לפי החוק הצבאי, לפי חוות הדעת, המערכת שתהיה מוסמכת לדון בעניינו היא מערכת השיפוט הצבאית בלבד. "עבריין שהורשע בביצוע עבירה על תחיקת הביטחון ייאלץ לכאורה לרצות את עונשו בבתי כלא באזור בלבד, כי העברה של מי שנשפט במערכת הצבאית לכלא בישראל מוסדרת אף היא בתקנות", היא קבעה.
לצד זאת, גם המשטרה תאבד מסמכויותיה, ובראשה האפשרות לעצור אזרח ישראלי שביצע עבירה בתוך תחומי הקו הירוק – ונמלט ליהודה ושומרון. "מצב זה עלול להפוך את היישובים ביהודה ושומרון דה-פקטו לעיר מקלט לעבריינים ישראלים, על כל המשתמע מכך", הבהירה המשנה ליועמ"ש.
עוד זכויות שעלולות להישלל מתושבים המתגוררים ביהודה ושומרון הן הזכות לאמץ, לקבל רישיון פסיכולוג או עורך דין, לעסוק בדיני ירושה וזכויות נוספות. דבר נוסף שעלול להיפגע הוא תביעות אזרחיות של ישראלים נגד פלסטינים, ועם פקיעת התקנות – לא ניתן יהיה לנהל אותן. גם ישראלים שנפגעו מפלסטינים בתאונות דרכים לא יוכלו לתבוע, וגם החוזים המסחריים בין ישראלים לפלסטינים לא יוכלו להיאכף.
פורסם לראשונה: 23:12, 01.06.22
