ההנחיה שיצאה כעת מצד הנשיא האמריקני דונלד טראמפ להפסקת אש בין ישראל לאיראן היא הצעה שישראל צריכה לקבל. לאחר יממה של חילופי מהלומות, ובמקביל לפעול בעוצמה רבה יותר נגד חיזבאללה בשטח לבנון, בדגש על הדאחייה בביירות. נכון לשעה זו איראן הודיעה כי היא מקבלת על עצמה את הפסקת האש: "סיימנו את הפעולות הצבאית נגד ישראל - אם לא יתקפו בלבנון".
1 צפייה בגלריה
תקיפות בדאחייה
תקיפות בדאחייה
תקיפות בדאחייה
לאור אלו, על ישראל לפעול כפי שפעלה במהלך מבצע “חיצי הצפון”, באמצעות תקיפת נכסים משמעותיים של חיזבאללה והפלת מבנים שהוגדרו מראש. לאחר שישראל הבהירה שאינה חוששת להפעיל כוח גם מול טהרן עצמה, ואף יודעת לעמוד מול לחצים אמריקניים בעת הצורך, אין לה אינטרס להיגרר למלחמת התשה ישירה וממושכת מול איראן, במיוחד לאחר שהשיגה את יתרונות מכת הפתיחה. אלא שקבלת הצעת טראמפ אינה יכולה לבוא במחיר קבלת המשוואה שאיראן מנסה לכפות על האזור.
האירועים שהובילו לסבב הנוכחי אינם מקריים. המשבר החל בעקבות תקיפת צה”ל בדאחייה שבביירות. בניגוד לרושם שנוצר בחלק מהדיווחים, לא מדובר היה בתקיפה רחבת היקף של מבנים או נכסי עוצמה מרכזיים של חיזבאללה. לפי צה”ל, הותקפו שתי מפקדות בלבד. בתקיפה שבוצעה אתמול, שפתחה את סבב ההסלמה הנוכחי, חוסלו שני פעילי חיזבאללה בדרג פיקוד בינוני. היעד שהותקף היה מפקדה שעסקה בתחום רחפני הנפץ של הארגון.
לאחר מכן הגיעה התגובה האיראנית. בכך ניסתה טהרן להעביר מסר ברור: פגיעה בחיזבאללה בלבנון תיענה מעתה בתגובה איראנית ישירה. זוהי משוואה חדשה ומסוכנת מבחינת ישראל, משום שמטרתה להעניק לחיזבאללה חסינות אסטרטגית באמצעות המטריה האיראנית. את המשוואה הזאת אסור לישראל לקבל.

בעוצמה רבה יותר

דווקא אם תושג הפסקת אש מול איראן, ישראל צריכה להמשיך לפעול נגד חיזבאללה בלבנון, ואף בעוצמה רבה יותר, כדי למנוע מאיראן לעצב מחדש את כללי המשחק. המטרה צריכה להיות ברורה: הפרדה מוחלטת בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית. איראן אינה יכולה להיות זו שמחליטה עבור ישראל היכן מותר לה לפעול והיכן אסור לה.
חיזבאללה, בניגוד לתיאורים הנשמעים בחלק מכלי התקשורת, נמצא כיום בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלו זה שנים, הן מבחינה מבצעית והן מבחינה פוליטית. איראן מבינה זאת ומנסה למעשה להנשים את הארגון כדי למנוע את קריסתו
חיזבאללה, בניגוד לתיאורים הנשמעים בחלק מכלי התקשורת, נמצא כיום בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלו זה שנים, הן מבחינה מבצעית והן מבחינה פוליטית. איראן מבינה זאת ומנסה למעשה להנשים את הארגון כדי למנוע את קריסתו. מבחינת ישראל, זו הזדמנות לנתק את צינור החמצן הזה. מעבר לכך, איראן משתמשת בחיזבאללה גם כמנוף לחץ במסגרת מאמציה מול ארצות הברית. לכן, פעולה ישראלית שתמשיך להחליש את הארגון משרתת לא רק אינטרס ישראלי, אלא גם אינטרס אמריקני. כאן בדיוק נדרש תפקידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשכנע את טראמפ כי הפסקת אש מול איראן אינה מחייבת עצירת הפעילות נגד חיזבאללה.

ניסיון מוצלח

לישראל כבר יש ניסיון מוצלח במדיניות כזו. ב"חיצי הצפון" ב-2024 תקף צה”ל שורה של יעדים משמעותיים של חיזבאללה בדאחייה ובאזורים נוספים בלבנון. הפגיעה בנכסי הארגון, במפקדותיו ובמרכזי הכובד שלו הסבה לו נזק משמעותי והמחישה כי גם המעוזים הרגישים ביותר שלו אינם חסינים מפני תקיפה. מעבר לפגיעה המבצעית, המהלך תרם לחיזוק ההרתעה הישראלית ולהרחבת חופש הפעולה של צה”ל מול הארגון.
יוסי יהושועיוסי יהושוע
כעת איראן מנסה למעשה למחוק את ההישג ומבקשת ליצור מצב שבו כל תקיפה ישראלית משמעותית בלבנון תיחשב גם לעימות ישיר מולה. אם ישראל תקבל את ההיגיון הזה, היא תאפשר לטהרן להעניק לחיזבאללה שכבת הגנה ובמקביל לייצר לעצמה מנוף לחץ נוסף מול ארצות הברית.
לכן נכון לקבל את הצעת טראמפ להפסקת אש. ישראל אינה זקוקה למלחמה פתוחה מול איראן כדי להוכיח את עוצמתה או את נחישותה. אך עליה להבהיר כי הפסקת האש לא חלה על חופש הפעולה מול חיזבאללה.
אם ישראל תפעל כך, היא לא רק תמנע מלחמה רחבה יותר, אלא גם תשמר את אחד ההישגים האסטרטגיים החשובים ביותר שהשיגה בשנים האחרונות: פירוק הקשר שבין כוחו של חיזבאללה לבין יכולתה של איראן לאיים על ישראל באמצעותו.