כמעט שנתיים חלפו מאז מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אך נגד אף מחבל לא הוגש עדיין כתב אישום - וב"ניו יורק טיימס" ניסו להסביר מדוע בכתבה מקיפה שפורסמה בנושא.
כמה מאות פלסטינים נעצרו בחשד למעורבות ישירה בטבח, ולפי רישומים פומביים שפורסמו ב"טיימס" לפחות 200 מהם נותרו במעצר. בנוסף, ישראל מחזיקה בכ-2,700 פלסטינים נוספים שנעצרו ברצועת עזה במהלך 21 חודשי הלחימה שהגיעו לאחר הטבח, וחשודים בקשר עם חמאס או ארגוני טרור אחרים ברצועה, אך לאו דווקא במעורבות ישירה במתקפת 7 באוקטובר.
צה"ל חיסל רבים מבכירי חמאס בעזה שנחשבו למתכנני המתקפה, אך בישראל יש מי שחוששים כי העיכובים הנרחבים בהעמדתם לדין של המחבלים שבמעצר יאפשרו לחלק מהם להימלט מהצדק. לפלסטינים ולארגוני זכויות אדם יש חששות אחרים: לטענתם, ישראל הפרה באופן שיטתי את זכויות העצורים בכך שהחזיקה אותם בתנאים קשים ללא כתב אישום או משפט, עם גישה מוגבלת לייעוץ משפטי. צווי איסור פרסום גורפים שומרים על רוב פרטי התיקים שלהם בסוד, ולרוב העצורים הללו אין זכר ברשומות ציבוריות.
"הדרך שבה ישראל עוצרת אותם מוחקת בצורה אפקטיבית את האנשים האלה ממודעות הציבור, ושוללת מהם זכויות יסוד", אמרה ל"טיימס" נדין אבו עראפה, עורכת דין שייצגה עצורים מעזה בתיקים אחרים בבתי משפט ישראליים. "משפחות בעזה חיות עם השאלה: האם יקיריהן בחיים?". משרד המשפטים הישראלי סירב להגיב לטענות הללו.
העיכובים בקידום התיקים מ-7 באוקטובר נובעים, לפחות בחלקם, מהאופן הכאוטי שבו גורמי אכיפת החוק אספו ראיות מיד לאחר המתקפה, בשל הכאוס הרב ששרר באותו זמן. כך אמרו לעיתון עו״ד מורן גז, תובעת בכירה לשעבר בפרקליטות שפיקחה על תיקים של המחבלים העצורים, וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו שתודרכה על הנושא. "מערכת המשפט הפלילית הרגילה לא הייתה מתאימה כדי להתמודד עם כמות הראיות העצומה, כמו גם עם האופן הפגום שבו חלקן התקבלו", הן אמרו.
ישראל תיעדה בהרחבה את הזוועות של 7 באוקטובר, במקרים מסוימים בהתבסס על תיעודים שצולמו על ידי המחבלים עצמם. לפי צה״ל, כמה אלפי מחבלים פלסטינים מעזה לקחו חלק במתקפה, שלפי האו"ם כללה פשעי מלחמה ואולי פשעים נגד האנושות.
גז ומלינובסקי אמרו כי בתוך כל הזעזוע והכאוס ששררו בזמן מתקפת הטרור, חוקרים דילגו על שלבים רבים באיסוף הראיות. חלק מהגופות נקברו במהירות לפני שנערכה בדיקה פורנזית, והיקף ההרג הקשה על מומחים בליסטיים להתאים כדורים שנורו לכלי נשק ספציפיים. "ניצולים רבים שהיו עדים למעשי הזוועה לא דיווחו מיד על חוויותיהם לרשויות החוק, והם התפזרו במהירות ברחבי הארץ לפני שהספיקו ליצור איתם קשר", אמרה עו"ד גז.
חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) האשים את הפרקליטות בכך שנכשלה במציאת דרכים להתאים את ההליכים המשפטיים להיקף ולאופי יוצאי הדופן של המתקפה, ואמר כי שיקולים נוספים תרמו לעיכוב בהעמדה לדין. לטענתו, במערכת הביטחון הישראלית התנגדו לקידום מוקדם יותר של תיקי המחבלים בתחילת המלחמה בעזה, אך מאז הפסיקו להתנגד לכך לדבריו.
ח"כ מלינובסקי אמרה כי היא מאמינה שבכירים ישראלים חששו שהמשך הטיפול בתיקים עלול להאיץ את החקירה הציבורית בנושא הכישלון של הממשלה והצבא, או לפגוע במשא ומתן לעסקת חטופים. "הם לא רוצים את השיח הזה", היא אמרה על הממשלה. משרד ראש הממשלה סירב להגיב על הסיבות לעיכוב בהעמדה לדין, ושירות בתי הסוהר ומשרד המשפטים לא סיפקו מידע על העצורים.
יוקם בית דין מיוחד?
חברי הכנסת בישראל נקטו לאחרונה צעד ראשון לקראת העמדתם לדין של כמה מהמחבלים, כשוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בסוף מאי הצעה להקמת בית דין ייעודי לשפיטתם. אך עד שהצעת החוק תעבור סופית בכנסת, אם בכלל, סביר להניח שיעברו חודשים עד שהמחבלים הראשונים יגיעו לבית המשפט.
חברי הכנסת רוטמן ומלינובסקי היו שותפים לכתיבת הצעת החוק, שנועדה לעקוף את המכשולים המשפטיים להעמדתם לדין של המחבלים על ידי הקמת בית דין מיוחד של 15 שופטים - שלו תהיה יכולת מסוימת לעקוף את המערכת הפלילית הרגילה. הצעת החוק מציעה להאשים את המחבלים בעבירות של רצח עם - שעונשן לפי החוק הישראלי הוא מוות.
העיכוב כרגע נובע בין היתר בשל החשש של גורמי הביטחון כי שפיטת המחבלים תגרום כאמור לפגיעה בחטופים, ושהמשפטים יהפכו למשפטי ראווה עם הד בינלאומי, כולל מעורבות של בית הדין בהאג. לכן, הוחלט על פתרון ביניים - ההצעה תאושר בכפוף להסכמות בין כל משרדי הממשלה ומערכת הביטחון, מה שיאפשר לממשלה להרוויח זמן.
גם משרד המשפטים מתנגד בשלב זה לקדם את ההצעה. בעמדה שהוגשה לוועדת השרים לחקיקה נכתב כי "חקירת מחבלי 7 באוקטובר מצויה בשלבים מתקדמים ומטופלת בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה. ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט ישראל, וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית".
יובל שני, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי "מדינות אחרות הקימו בתי דין דומים בתגובה למלחמה או למעשי זוועות המוניים. לדוגמה, ועדות צבאיות הוקמו בארה"ב כדי להעמיד לדין מחבלי אל-קאעידה לאחר מתקפת 11 בספטמבר 2001". לדבריו, מומחים למשפט בינלאומי בדרך כלל מותחים ביקורת על בתי דין מיוחדים כאלה, מכיוון שלעיתים קרובות הם מובילים לשחיקת הסטנדרטים המשפטיים.
4 צפייה בגלריה
עו"ד מורן גז. "ניצולים רבים לא דיווחו מיד לרשויות החוק, והם התפזרו במהירות לפני שהספיקו ליצור איתם קשר"
(צילום: גדי קבלו)
כל 2,700 הפלסטינים שנעצרו בעזה במהלך המלחמה מוגדרים "לוחמים בלתי-חוקיים", מה שאומר כי על פי החוק הישראלי ניתן להחזיק אותם במעצר ללא כתב אישום או משפט. במסגרת תנאי הפסקת האש בעסקת החטופים האחרונה בתחילת השנה, ישראל שחררה לעזה כאלף מאותם עצורים, בנוסף לנשים וקטינים שנעצרו ברצועה במהלך המלחמה. אם המשא ומתן הנוכחי בין ישראל לחמאס יתקדם לכדי הסכם חדש, חלק מהעצורים הנותרים צפויים להשתחרר אף הם, "בתמורה" לחטופים שעדיין בעזה.
"מעצרם הממושך של כל כך הרבה אנשים ללא משפט עלול להפוך למאסר עולם ללא ההגנות הרגילות של ההליך הפלילי", אמרה מוניקה חכימי, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת קולומביה ומומחית למשפט בינלאומי.
לפי נתוני צה״ל ושב"ס, שסופקו בתגובה לבקשות חופש מידע שהוגשו על ידי ארגון רופאים לזכויות אדם, לפחות 48 מהעצורים הפלסטינים מתו במעצר. עצורים לשעבר סיפרו ל"ניו יורק טיימס" בשנה שעברה כי הוכו באגרופים, בעיטות, אלות, קתות רובים וגלאי מתכות ידניים בזמן שהיו במעצר. שניים אמרו שעצמותיהם נשברו, ושלושה אמרו שקיבלו מכות חשמל במהלך חקירותיהם. צה"ל הכחיש כי הייתה "התעללות שיטתית" בבסיס שדה תימן, שבו הוחזקו אלפי עצורים עזתים מוקדם יותר במלחמה. השב"כ מסר כי כל חקירותיו "נערכו בהתאם לחוק".
בסוף יולי, בכנסת אישרו את הארכת הוראות החירום המאפשרות את המשך החזקתם במעצר של המחבלים עד ינואר 2026 - אינדיקציה לכך שייתכן כי הם לא יעמדו בפני כתבי אישום במשך לפחות שישה חודשים נוספים.
