בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קבע היום (חמישי) כי מיאנמר ביצעה רצח עם בבני הרוהינגה, המיעוט המוסלמי שנרדף במדינה במשך שנים. מדובר בהכרעה היסטורית, שכן זו הפעם הראשונה שבה בית הדין קובע כי מדינה נושאת באחריות לביצוע רצח עם. במסגרת הפסיקה קבעו השופטים כי כוחות הביטחון של מיאנמר הרגו אלפי אזרחים, ביצעו מעשי אלימות מינית נרחבים ותקפו ילדים ואזרחים שניסו להימלט במהלך מבצע צבאי ב-2017.
בני ה רוהינגה צופים בהחלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק ב האג באשר להאם מיאנמר ביצעה רצח עם נגדם
בני ה רוהינגה צופים בהחלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק ב האג באשר להאם מיאנמר ביצעה רצח עם נגדם
בני הרוהינגה בבנגלדש צופים בהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג
(צילום: Salahuddin Ahmed / AFP)
בני ה רוהינגה צופים בהחלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק ב האג באשר להאם מיאנמר ביצעה רצח עם נגדם
בני ה רוהינגה צופים בהחלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק ב האג באשר להאם מיאנמר ביצעה רצח עם נגדם
(צילום: Salahuddin Ahmed / AFP)
בני ה רוהינגה צופים בהחלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק ב האג באשר להאם מיאנמר ביצעה רצח עם נגדם
בני ה רוהינגה צופים בהחלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק ב האג באשר להאם מיאנמר ביצעה רצח עם נגדם
(צילום: Salahuddin Ahmed / AFP)
בית הדין קבע כי הראיות מוכיחות שכוחות הביטחון של מיאנמר פעלו מתוך כוונה להשמיד חלק משמעותי מבני הרוהינגה. נשיא בית הדין, השופט היפני יוג'י איוואסווה, אמר בעת הקראת פסק הדין כי השופטים השתכנעו שמיאנמר ביצעה מעשים הנכללים באמנה למניעת רצח עם, מתוך כוונה להשמיד חלק משמעותי מבני המיעוט במדינה.
בהכרעתם קבעו השופטים כי כוחות הביטחון של מיאנמר הרגו כ-10,000 מבני הרוהינגה במהלך המבצע הצבאי במחוז ראקין שבמערב המדינה. "כוחות הביטחון של מיאנמר הרגו אלפי אזרחים מבני הרוהינגה, ביצעו מעשי אלימות מינית נרחבים ומעשי אלימות קיצוניים נגד ילדים, ותקפו בני רוהינגה שניסו להימלט בהמוניהם לבנגלדש", אמר נשיא בית הדין.
עוד קבע בית הדין כי מיאנמר חייבת לאפשר את חזרתם הבטוחה והמכובדת של בני הרוהינגה שנעקרו מבתיהם, ולפעול לאיחוד משפחות שהופרדו בעקבות האלימות. "על המדינה לאפשר את חזרתם הבטוחה והמכובדת למקומות מגוריהם, ואת איחוד המשפחות של בני הרוהינגה שנעקרו כתוצאה ממעשיה הפסולים של מיאנמר", אמר איוואסווה.
נשיא בית הדין היבנלאומי לצדק בהאג,  השופט היפני יוג'י איוואסווה
נשיא בית הדין היבנלאומי לצדק בהאג,  השופט היפני יוג'י איוואסווה
נשיא בית הדין מקריא את הכרעת הדין
(צילום: AP Photo/Patrick Post)
נשיא בית הדין היבנלאומי לצדק בהאג,  השופט היפני יוג'י איוואסווה
נשיא בית הדין היבנלאומי לצדק בהאג,  השופט היפני יוג'י איוואסווה
(צילום: AP Photo/Patrick Post)
 קו קו הלאינג, שר ב מיאנמר, יושב באולם בית המשפט המשפט הבינלאומי בהאג
 קו קו הלאינג, שר ב מיאנמר, יושב באולם בית המשפט המשפט הבינלאומי בהאג
קו קו הלאינג, נציג מיאנמר בבית הדין
(צילום: AP Photo/Patrick Pos)
הפסיקה התקבלה בעקבות תביעה שהגישה גמביה, מדינה קטנה במערב אפריקה שרוב תושביה מוסלמים, בנובמבר 2019. גמביה טענה כי המבצע הצבאי של מיאנמר נגד בני הרוהינגה הפר את האמנה למניעת רצח עם משנת 1948, ודרשה מבית הדין להורות למדינה להפסיק את ההפרות, להבטיח את חזרתם של הפליטים ולספק פיצויים לקורבנות.

אלפי הרוגים, מעשי אונס ומאות אלפי פליטים

בני הרוהינגה הם מיעוט אתני מוסלמי שחי במשך דורות במיאנמר, מדינה שרוב תושביה בודהיסטים. במשך שנים סבלו בני הקבוצה מאפליה ממוסדת, מהגבלות קשות על חופש התנועה ומהיעדר גישה לשירותים בסיסיים. רבים מהם נשללו מזכויות אזרח ונחשבים לחסרי אזרחות, אף שמשפחותיהם מתגוררות במדינה במשך דורות.
באוגוסט 2017 פתח צבא מיאנמר במבצע צבאי נרחב במחוז ראקין, בעקבות מתקפות שביצע ארגון חמוש מקרב בני הרוהינגה נגד עמדות של כוחות הביטחון. המבצע, שהוצג על ידי השלטונות כפעולה נגד טרור, התפתח למעשי אלימות קשים נגד האוכלוסייה האזרחית. על פי עדויות שנאספו לאורך השנים, חיילים ביצעו מעשי טבח המוניים, אנסו נשים וילדות, רצחו ילדים והציתו מאות כפרים. חלק מהניצולים תיארו כיצד בני משפחותיהם נרצחו לנגד עיניהם, ואחרים סיפרו כי חיילים ירו לעבר אזרחים שניסו להימלט. יותר מ-730 אלף בני רוהינגה נמלטו בעקבות המבצע לבנגלדש השכנה.
תמונה של צלם תמונה של צלם זוכה פוליצר דניש סידיקי נהרג ב אפגניסטן כאן בני רוהינגה בורחים מ מיאנמר 2017פוליצר דניש סידיקי נהרג ב אפגניסטן כאן פסטיבל עפיפונים מומבאי 2014
תמונה של צלם תמונה של צלם זוכה פוליצר דניש סידיקי נהרג ב אפגניסטן כאן בני רוהינגה בורחים מ מיאנמר 2017פוליצר דניש סידיקי נהרג ב אפגניסטן כאן פסטיבל עפיפונים מומבאי 2014
בריחת פליטי הרוהינגה ממיאנמר ב-2017
(צילום: רויטרס)
בין האירועים שתועדו היה הטבח בכפר טולה טולי, שבו סיפרו ניצולים על ירי שיטתי באזרחים, קברי אחים והטבעת ילדים בנהר. צילומי לוויין שפורסמו לאחר מכן הראו כי הכפר נשרף. העדויות, לצד ממצאי חקירות בינלאומיות, היו חלק מהראיות שנאספו בנוגע למעשי הצבא. מיאנמר דחתה לאורך השנים את ההאשמות נגדה וטענה כי פעולות הצבא נועדו להתמודד עם חמושים שביצעו מתקפות נגד כוחות הביטחון. בשנת 2019 אף התייצבה מנהיגת המדינה דאז, אונג סן סו צ'י, בפני בית הדין בהאג והגנה על פעולות הצבא, תוך שהיא דוחה את הטענות לרצח עם.
כמעט עשור לאחר המבצע הצבאי, משבר הרוהינגה רחוק מסיום. לפי נתוני האו"ם, כ-1.2 מיליון בני רוהינגה חיים כיום במחנות פליטים בבנגלדש, בעיקר באזור קוקס בזאר, שנחשב לאחד מריכוזי הפליטים הגדולים בעולם. הפליטים מתמודדים עם צפיפות קשה, תנאי תברואה ירודים, מחלות ומגבלות חמורות על אפשרויות התעסוקה.
ההוראה החדשה של בית הדין למיאנמר לאפשר את חזרת הפליטים צפויה להיתקל בקשיים משמעותיים: מאז ההפיכה הצבאית במדינה בפברואר 2021 מתנהלת במיאנמר מלחמת אזרחים, ובמחוז ראקין התחדשו בנובמבר 2023 הקרבות בין הצבא לבין ארגון המורדים "צבא אראקאן". בני הרוהינגה נפגעו גם בגל האלימות החדש, ועשרות אלפים נוספים נאלצו לעזוב את בתיהם.
לפי ארגוני סיוע, התנאים לחזרתם הבטוחה של הפליטים עדיין אינם קיימים. באוגוסט האחרון הודיעה מיאנמר כי אימתה את זהותם של יותר מ-308 אלף פליטים השוהים בבנגלדש כתושבים לשעבר של מחוז ראקין, אך הבהירה כי החזרתם תתאפשר רק לאחר שיפור המצב הביטחוני. פליטים רבים מצדם דורשים הכרה באזרחותם ובזכויותיהם כתנאי לשובם.

מה המשמעות עבור ישראל?

מעבר להשלכות על מיאנמר ועל בני הרוהינגה, להכרעה עשויה להיות משמעות גם עבור הליכים אחרים שמתנהלים בבית הדין הבינלאומי לצדק, ובראשם התביעה שהגישה דרום אפריקה בדצמבר 2023 נגד ישראל בטענה לרצח עם ברצועת עזה. ישראל דוחה את הטענות וטוענת כי פעולותיה הצבאיות מכוונות נגד חמאס, ולא נגד האוכלוסייה הפלסטינית. אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות בשני ההליכים היא השאלה כיצד מוכיחים כוונה לבצע רצח עם. על פי האמנה מ-1948, לא די בהוכחת הרג המוני או פשעים חמורים נגד אזרחים. נדרשת הוכחה לכוונה מיוחדת להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית.
במקרה של מיאנמר קבעו השופטים כי מהראיות על דפוסי הפעולה של כוחות הביטחון, היקף ההרג, הפגיעה בנשים ובילדים והאלימות כלפי אזרחים שניסו לברוח, עולה כוונה להשמיד חלק משמעותי מבני הרוהינגה. לקביעה זו עשויה להיות השפעה על האופן שבו בית הדין יבחן ראיות בתיקים עתידיים. עם זאת, אין בפסיקה בעניינה של מיאנמר משום הכרעה בתביעה נגד ישראל, שכן כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו והראיות המוצגות בו.
בית הדין הבינלאומי לצדק, שפועל במסגרת האו"ם, מוסמך להכריע בסכסוכים בין מדינות ולקבוע אם הפרו את התחייבויותיהן לפי המשפט הבינלאומי. בניגוד לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הוא אינו מעמיד לדין אנשים פרטיים ואינו מוסמך להטיל עונשי מאסר. פסיקותיו מחייבות מבחינה משפטית, אך יכולתו לאכוף אותן מוגבלת.