200 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים בישראל - כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד). בשבוע האחרון בלבד נוספו למניין ההרוגים שמונה בני אדם, ובסך הכול התרחשו מתחילת השנה 181 תאונות קטלניות. לצד ההרוגים, נפצעו מתחילת השנה 821 בני אדם באורח קשה.
אף שמספר ההרוגים עדיין נמוך בכ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמד הנתון על 211 הרוגים, אנשי מקצוע מזהירים כי מגמת השיפור שנרשמה בתחילת השנה הולכת ונשחקת. בקצב הנוכחי, הם אומרים, 2026 עלולה להסתיים עם מספר הרוגים דומה לזה שנרשם בשנת 2025 - אז נהרגו בכבישים 459 בני אדם, הנתון הגבוה ביותר זה יותר משני עשורים.
3 צפייה בגלריה
זירת תאונת הדרכים בכביש 807, צומת נחל צלמון
זירת תאונת הדרכים בכביש 807, צומת נחל צלמון
ארכיון
(צילום: כב״ה צפון)
החשש הזה נובע בין היתר מהצטמצמות עקבית של הפער מול נתוני השנה שעברה. לפני כחודשיים עמד הפער על יותר מ-15%, בין השאר בשל כ-40 ימי הלחימה במבצע "שאגת הארי" באיראן, שבמהלכם היקפי התנועה בכבישים היו נמוכים משמעותית. מאז חלה עלייה מחודשת במספר הנפגעים, והפער מול 2025 הולך ונסגר כמעט מדי יום.
"כשמסתכלים על הנתונים מתחילת השנה צריך לזכור שחלק גדול מהפער מול 2025 נוצר בתקופת המלחמה, כשפחות כלי רכב היו על הכבישים", אמר מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב. "אם מנטרלים את השבועות האלה, אנחנו למעשה נמצאים במספרים דומים מאוד לשנים 2024 ו-2025. לכן מוקדם מאוד לדבר על שינוי מגמה".
לדבריו, "בסופו של דבר אנחנו רואים שהפער מול השנה שעברה הולך ומצטמצם, ואם לא יהיה שינוי משמעותי בדרך שבה המדינה מטפלת בבעיה - אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב עם מספר הרוגים דומה לזה שנרשם בשנה שעברה".
לפי נתוני הרלב"ד, נוסעי ונהגי רכב פרטי ממשיכים להוות את הקבוצה הגדולה ביותר מקרב ההרוגים. מתחילת השנה נהרגו 75 בני אדם ברכב פרטי, שהם 38% מכלל ההרוגים - עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם בקרב משתמשי רכב כבד נרשמה עלייה, עם 11 הרוגים מתחילת השנה. רוכבי אופנועים וקטנועים מהווים 26% מההרוגים, והולכי רגל מהווים 23% נוספים.
3 צפייה בגלריה
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות"
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות"
מנכ"ל אור ירוק. "אנחנו רואים הרבה הצהרות ומעט מעשים"
(צילום: יריב כץ)
פילוח ההרוגים לפי גיל מראה כי בני 20 עד 34 הם קבוצת הגיל שנפגעה יותר מכל, עם 80 הרוגים מתחילת השנה - כ-40% מכלל ההרוגים. גם החלוקה לפי סוג הדרך מצביעה על מגמה מוכרת: 129 מההרוגים נהרגו בכבישים בינעירוניים, שבהם מהירויות הנסיעה גבוהות יותר וחומרת התאונות קשה יותר; 64 נהרגו בכבישים עירוניים; ושבעה נוספים בתאונות שאירעו בשטח. מבחינת חלוקה מגזרית, 99 מההרוגים הם יהודים, 79 ערבים, 11 אזרחים זרים ושבעה נוספים מסווגים בקטגוריות אחרות.
הנתונים הקשים מגיעים בזמן שהתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים עדיין אינה מיושמת במלואה. אף שבתקציב המדינה אושרו 350 מיליון שקל לטובת תוכניות שמטרתן לצמצם את הקטל בכבישים, ברלב"ד טרם התקבל התקציב במלואו ממשרד האוצר - ולכן חלק ניכר מהמהלכים המתוכננים עדיין לא יצאו לדרך.
עו"ד יעקב מתח ביקורת על התנהלות המדינה: "אנחנו רואים הרבה הצהרות ומעט מעשים. המדינה יודעת כבר שנים מה צריך לעשות כדי להפחית את מספר ההרוגים: לשלב אכיפה, תשתיות, חינוך והסברה במסגרת תוכנית לאומית רב-שנתית. אבל כל עוד 350 מיליון השקלים שאושרו לתוכנית הלאומית לא הועברו לרלב"ד, מבחינתנו אין תוכנית לאומית".
3 צפייה בגלריה
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות"
ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות"
מירי רגב. קנס של 10,000 שקל? לא בינתיים
(צילום: יריב כץ)
לדבריו, "אי אפשר לנהל מאבק בקטל בדרכים עם תקציבים שמאושרים לשנה אחת בלבד ובלי ודאות להמשך. בעולם תוכניות כאלה נבנות לחמש שנים לפחות, כי התוצאות לא מגיעות בתוך חודש או חודשיים. אם רוצים לפעול אפשר להתחיל כבר מחר בבוקר, התוכניות קיימות והפתרונות ידועים. השאלה היא עד כמה הנושא הזה באמת נמצא בסדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות".

הרפורמה שמקודמת, וזו שלא

במקביל למבצעי האכיפה שמתקיימים מדי שבוע על ידי אגף התנועה במשטרה והרלב"ד, במשרד התחבורה מקדמים רפורמה שתחמיר את שיטת הניקוד על עבירות מסכנות חיים. לפי המהלך, הענישה על עבירות כמו שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, אי-מתן זכות קדימה, חציית צומת באור אדום ועבירות נוספות שנחשבות לגורם מרכזי לתאונות דרכים - תוחמר ל-10 נקודות. עם זאת, המהלך עדיין נמצא בשלב ראשוני וצפוי להתקדם רק בממשלה הבאה.
מנגד, העלאת גובה הקנסות על עבירות תנועה אינה מקודמת בשלב זה, על אף הצהרות שרת התחבורה מירי רגב בנושא - בין היתר על קנס של 10,000 שקל בגין שימוש בטלפון בזמן נהיגה.
לצד זאת, משרד התחבורה ממשיך לקדם גם העלאת מהירויות נסיעה בכבישים שנחשבים לבעלי תשתית מתאימה. כבר כיום קיימים קטעים בכביש 6 שבהם המהירות המרבית המותרת עומדת על 120 קמ"ש, ובמשרד בוחנים הרחבת המודל לכבישים ולקטעי דרך נוספים בהתאם לקריטריונים הנדסיים ובטיחותיים.
המהלך מעורר מחלוקת בקרב מומחי בטיחות בדרכים. לטענתם, בתקופה שבה מספר ההרוגים נותר גבוה במיוחד, יש להעדיף השקעה באכיפה, בתשתיות ובטיפול במוקדי סיכון - לפני הרחבת מדיניות העלאת המהירויות. מנגד, במשרד התחבורה סבורים כי בכבישים שתוכננו לכך ניתן להעלות את המהירות מבלי לפגוע ברמת הבטיחות.