דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב ולירי אלבג כבר לא חטופות. ארבע מחמש התצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז שוחררו הבוקר (שבת) משבי חמאס אחרי 477 ימים בגיהינום, ונכנסו לשטח ישראל. במופע ציני ואכזרי של ארגון הטרור הן נמסרו לצלב האדום בלב כיכר פלסטין בעזה, כשהיא מלאה במחבלים. הן צעדו על רגליהן, נופפו לשלום - וחייכו. לאחר מכן הגיעו לנקודת הקליטה ברעים, ונפגשו עם הוריהן.
תיעוד ראשון: רגעי שחרור החטופות בעזה
(צילום: רויטרס)
משפחות התצפיתניות צופות בשחרור
(צילום: דובר צה"ל)
צה"ל ושב"כ מסרו כי יחידה מובחרת וכוח שב"כ ליוו את הארבע בדרכן ארצה, לקראת הערכה רפואית ראשונית. "הן הגיעו למתחם הקליטה ברעים לפגוש את ההורים. הם פוגשים את הבנות במתחם הקליטה ומשם ימשיכו לבית החולים", אמר דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בהצהרה שמסר לאחר השחרור.
לפני השחרור התכנסו בכיכר פלסטין מה שנראה כמו מאות חמושים של ארגוני הטרור ברצועה ובהם חמאס והג'יהאד האיסלאמי, לקראת מופע ציני נוסף וקשה. אחד המחבלים חתם על במה יחד עם נציגי הצלב האדום על "תעודות שחרור" לחטופות - בדומה לאלה שניתנו לשלוש החטופות ששוחררו מוקדם יותר השבוע דורון שטיינברכר, אמילי דמארי ורומי גונן. גם נעמה, לירי, דניאלה וקרינה נראו יוצאת מהרצועה עם "שקיות מזכרות" של ארגון הטרור. מתחת לבמה הוצג שלט ועליו סמלי שב"כ, צה"ל ויחידות נוספות ותחתיו המילים "הציונות לא תנצח".
בכיכר החטופים נשמעו מחיאות כפיים ברגע שחרור ארבע התצפיתניות. חברותיה של לירי אלבג בכו וקראו: "את גיבורה". בבית דודיה של דניאלה גלבוע אף פתחו שמפניה. שכנתה של דניאלה, עירית, אמרה: "הסיוט הזה נגמר. אין שמחה יותר מזה שילדה חוזרת לאמא שלה. אורלי היא גיבורת על. זה מרגש מאוד".
במהלך השחרור נכחו בחמ"ל מיוחד ראשי המוסד, השב"כ והאחראי מטעם צה"ל על שחרור החטופים, אלוף במילואים ניצן אלון. הם עומדים כל העת בקשר עם המתווכות לקראת ההמשך.
אחת מחברותיה של נעמה לוי סיפרה: "אין לי מילים לתאר את התחושות עכשיו - כשנעמה יצאה על הרגליים - יחד עם עוד שלוש בנות מדהימות, גיבורות. אנחנו לא יודעים מה עבר עליה שם, ואפשר רק לדמיין את הגיהינום. חשבתי על הגרוע ביותר, חלמתי שהיא יוצאת במצב הכי גרוע שאפשר, יושבת או שוכבת או נורא מכך. השמועות היו מזעזעות. אני בטוחה שעוד נשמע על החוויות הקשות, אבל - היא על הרגליים!".
בצה"ל השלימו הבוקר את ההיערכות לקליטת ארבע החיילות החטופות. במסוקים שיפנו אותן לבית החולים בילינסון הונחו לוח מחיק וטוש, ולצידו כירבולית ואוזניות עבור החטופות שישתחררו. "תבינו איזו זכות גדולה יש לכם ובעיקר איזו אחריות גדולה יש לכם - לקחת את השבות ולהטיס אותן בבטחה לבית החולים", אמר לצוותי האוויר סגן אלוף ע', כחלק מההיערכות.
סא"ל ע' לצוותי האוויר: "יש לכם זכות גדולה"
(צילום: דובר צה"ל)
במקביל לתמונות המרגשות, חשוב לזכור: גם לאחר היום ה-477 למלחמה, שמצוין היום, 90 חטופות וחטופים עדיין יוחזקו בשבי ברצועת עזה. בין 90 החטופים גם שירי ביבס, שנחטפה יחד עם ילדיה אריאל וכפיר. צה"ל עדכן במהלך המלחמה כי קיים חשש כבד לגורל השלושה, שגם אביהם ירדן ביבס נחטף.
במקביל לשחרור ארבע התצפיתניות, תשחרר ישראל 200 מחבלים, ובהם 120 אסירי עולם.
לירי שידרה רוגע גם ברגעי האימה במיגונית
לירי אלבג הגיעה לבסיס ביום רביעי לאחר שסיימה את קורס התצפיתניות. "אנחנו קוראות לה 'שרה דווארה' כי היא כל היום מסתובבת ומטיילת", סיפרו אחיותיה של לירי בראיון הראשון אחרי שנחטפה, "יש לה מלא חברים, הכל אצלה בנועם והכל טוב. 'לא צריך להתעצבן, העולם יפה', ככה היא תמיד אומרת לנו".
כשהחלה המתקפה התקשרה לאימה שירה: "היא אמרה 'אמא, יש פה התקפת טילים משהו פסיכי. קפצנו מהמיטה, אפילו לא הייתה אזעקה'. שאלתי אם היא בסדר והיא ענתה 'הכל בסדר, אנשים חיים פה. אנחנו במיגונית'. היא צילמה לי תמונה וראיתי שזה פתוח משני הצדדים. אמרתי לה שזה לא ממ"ד, ולירי ענתה לי 'אמא, הכול בסדר. כולם פה, כל הבנות. אל תהיי לחוצה'. בדיעבד נודע לי שבזמן הזה רוב הבנות נפרדו מהמשפחות שלהן. היא לא נפרדה, היא שידרה לכולם שהכול בסדר".
לירי גם שלחה סלפי לניר, בן הזוג שלה. חצי שנה קודם, בעת שירותו כלוחם, הוא נפצע קשה בפיגוע דריסה. לירי לא עזבה את מיטתו, ואפילו עשתה קעקוע עם המילה FAITH, מתוך אמונה בהחלמתו. אחרי שנחטפה קעקעו אותו גם בני משפחתה. ניר עוד הספיק לדבר איתה ב־07:50, אבל ב־08:10 היא כבר לא ענתה. "הייתי בפחדים מטורפים", סיפר, "אחרי כמה שעות חבר שלח לי סרטון שבו רואים כמה בנות בהאמר צבאי, אחת מהן חבולה כולה ולובשת סווצ'רט כחול, כמו זה שלירי לבשה בתמונה שהיא שלחה לי בבוקר. נשברתי לגמרי".
לפני חודש פרסם חמאס סרטון של לירי. "ראינו אותו בטלפון כל המשפחה. בחנו כל פרט", סיפרה אחותה שי, "ראינו לירי שאנחנו לא מזהים. לירי היא חזקה ויפה ומלאת ביטחון, ופתאום לראות אותה עייפה ומותשת ומפוחדת. זה שבר וריסק אותנו".
סרטון החטיפה של נעמה הפך לסמל
משפחתה של נעמה לוי גילתה על חטיפתה מסרטון טלגרם, שהפך לאחד מסמלי 7 באוקטובר. לפני שהתגייסה היא הייתה חניכה במכינת באר אורה, ולנחל עוז היא הגיעה מיד לאחר סיום קורס התצפיתניות, כמה ימים קודם לכן. אימה, אילת לוי-שחר, שחזרה: "הייתה לי תחושה כבדה ביום שנעמה התגייסה. לנעמה לעומתי הייתה תחושה מאוד חיובית, לא היה לה איזה שוק, והיא הייתה מאוד מתוקה במדים. במיוחד אחרי שהיא הודיעה לי כבר מהדרך שאתאם לה ללכת לתופרת ברגע שהיא יוצאת בפעם הראשונה, ושזה חייב להיות מוכן באותו היום. היה לה מאוד חשוב שהכול יהיה מסודר ומאורגן".
כאמור, משפחתה צפתה בה יחד עם יתר העולם כשהיא מובלת בפיג'מה מוכתמת בדם, מדדה על רגליה אל ג'יפ שיוביל אותה לעזה. חברותיה מובילות מאז מיזם בשם "מתלבשות כמו נעמה", ואף ערכו מיצג בכנסת, כשגם לשם הגיעו כשהן לבושות בבגדים זהים לאלו שלבשה נעמה כשנחטפה לעזה. נעמה היא ספורטאית, ומשפחתה השתתפה באירועי ספורט רבים על מנת להעלות את המודעות להימצאותה בשבי.
לפני כמה חודשים התירה המשפחה לפרסום תמונה שלה מהימים הראשונים בשבי. "רואים שיש לה פנס בעין שלה, היא מפוחדת", סיפר אחיה עמית, "אני מזהה את האומץ שלה, את טוב הלב שלה שאולי מצליח לחזק אחרות סביבה. אבל יש גבול למה שאפשר להתמודד איתו, זמנה אוזל".
דניאלה כתבה: "אמא, תתפללו עלינו"
בניגוד ללירי, אגם ונעמה, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב כבר שירתו תקופת זמן בבסיס לפני שנחטפו. למעשה, בזמן שהותן בשבי, עבר תאריך שחרורן מצה"ל. דניאלה גלבוע נחטפה בשם דניאל, וחבריה מכנים אותה דנה. היא מנגנת על פסנתר, שרה וכותבת. זמן קצר לפני שנחטפה, עברה משפחתה לבית חדש שתוכנן כולו סביב פסנתר הכנף שנרכש עבורה, עליו הספיקה לנגן ממש מעט.
בבוקר המתקפה היא כתבה לאימה אורלי שהיא שומעת פיצוצים ויריות. "חשבתי שזה טריוואלי כי היא קרובה לעזה", סיפרה אורלי, "לא הבנתי את גודל האירוע. שאלתי אם היא באזור מוגן, והיא ענתה לי באימוג'י. בעצם היא אמרה לי, אמא, מה את מבלבלת את המוח. היא באמצע האירוע ואני שואלת דברים של חוסר הבנה. אחר כך היא כתבה לי 'אמא, תתפללו עלינו', אז נפל לנו האסימון. לא שמעתי את זה ממנה אף פעם. ניסיתי ליצור איתה קשר אבל הטלפון הפסיק להיות זמין".
אורלי הוסיפה כי "ניסינו להבין מגורמי ביטחון מה הם יודעים להגיד. בלילה למחרת ראינו בסרטון ראש קטן וקוקו מבצבץ. זיהיתי שזאת היא. אחרי שבוע הודיעו לנו שהיא נחטפה". מאז קידמה אורלי דמיונות מודרכים לבריאת המציאות בה דניאלה חוזרת הביתה. במקביל, בן זוגה ושותפה ליצירה רועי, עובד על עיבוד והפקה מוזיקלית של שיריה.
ביום ה-107 הוציא חמאס סרטון בו מופיעה דניאלה לצד דורון שטיינברכר ששבה ביום ראשון, ולצד קרינה חברתה לבסיס. "היא נראית מאוד חזקה ואסרטיבית, אבל קיבלנו חוות דעת פסיכולוגית שהיא במצב נפשי קשה", אמרה אורלי. בתיעוד מרגש, בפתח הכתבה, נשמעות הקריאות "דניאלה חוזרת" בבית המשפחה - עם קבלת הבשורה המרגשת על כך שהיא נכללת ברשימה.
מתנות יום ההולדת מחכות לקרינה על המיטה
קרינה ארייב הספיקה לדבר עם הוריה פעמיים במהלך בוקר החטיפה. מאוחר יותר היא שלחה להם הודעת פרידה, וכתבה לאחותה סשה: "אם לא אחיה, תשמרי על אמא ואבא כל החיים. לא לשקוע, לחיות".
ביום ה־54 למלחמה סיפרה סשה כי "קרינה תמיד הייתה צוחקת עליי שאני גדולה יותר ושלכן אני אמות לפניה. אני מתחננת שתדאגו לזה. תדאגו שאמות לפניה. ראיתי סרטון שלה פצועה, מאז אני לא יודעת כלום. 54 יום, האם מישהו טיפל בה?" היא פנתה לארגוני הנשים ואמרה: "למה אתן שותקות? אם דבר כזה יקרה לכן, לאחותכן, לאמא שלכן, לבנות שלכן, אתן לא תהיו בשקט. אתן חייבות להיות הקול של הנשים שצריכות אתכן. איפה אחוות האחיות שלנו? איפה האנושיות?"
על מיטתה של קרינה בבית בירושלים מחכות לה מתנות יום הולדת מחברתה הטובה. היא הזמינה אותן מחו"ל ליום ההולדת שחל באוגוסט, אך הן התעכבו והגיעו רק באוקטובר. כשקרינה הייתה בבסיס הגיעה החברה לחדרה וסידרה אותן על המיטה לצד פתק בו כתבה שהיא אוהבת אותה ומחכה שתחזור הביתה לראות את ההפתעה. קרינה לא הספיקה לראות אותה.
לצידן מחכות גם מתנות שהביאה לה אחותה מכל המקומות בעולם אליהן הגיעה עם משלחות למען החטופים. "בכל מקום קניתי משהו שחשבתי שהיא תשמח לקבל, שהיא תראה שחשבנו עליה כל הזמן", סיפרה סשה, "בכל יום אני באה לחדר שלה ואומרת לה שאני לידה. אני אומרת לה, 'רק עוד קצת, אני מגיעה ואני לא אעזוב אותך'. ברגע שהיא חוזרת אני לא זזה ממנה, אם היא תרצה או לא".