מי שמנסה להבין את דונלד טראמפ רק דרך הצהרותיו יכול היה להתבלבל השבוע בניו יורק. מעל בימת האו"ם הוא איים על איראן במילים חריפות, אך במקביל אנשיו חידשו את המגעים עם טהראן והוא עצמו דיבר על סיכוי טוב להגיע להסדר. אלא שהפער בין המסרים אינו בהכרח ביטוי ל"זיגזג". מבחינתו, האיום הצבאי, הלחץ הכלכלי והמשא ומתן הם חלק מאותה אסטרטגיה: להפעיל מספיק כוח כדי להביא את איראן לעסקה, אך להימנע ככל האפשר מהמשך מלחמה שאין לה מועד סיום ברור.
נשיא ארה"ב טראמפ בעצרת האו"ם
(צילום: ANGELA WEISS / AFP)
אלא שעכשיו מתחיל החלק הקשה באמת. אחרי חודשים של מלחמה, השאלה כבר אינה כיצד להחזיר את איראן לשולחן, אלא מה צריכה ארצות הברית לקבל ממנה בתמורה להפסקת הלחץ. לפי הדיווחים, הצדדים דנים במתווה מדורג שבמרכזו פתיחת הורמוז בתמורה להסרת המצור האמריקאי, כשהמחלוקת היא גם מי יעשה את הצעד הראשון. במקביל, הממשל ממשיך להחריף את הלחץ באמצעות סנקציות, שהשפעתן כבר ניכרת במגזר התעופה האיראני, ואיום בסנקציות משניות על חברות זרות שימשיכו לספק לו שירותים.
מבחינת טראמפ, פתיחת הורמוז, חזרת חופש השיט, ירידה במחירי האנרגיה והפחתת הסיכון להסתבכות נוספת יהיו הישג משמעותי. אבל אחרי חודשים של מלחמה והמחיר ששילמה ארצות הברית, פתיחת הורמוז אינה יכולה לבדה להיות הגדרת הניצחון. השאלה היא אם עסקה שתפתור את המשבר המיידי תיצור גם מצב סיום אסטרטגי.
שאלת השיקום האיראני נותרה מרכזית: מה יקרה לתוכנית הגרעין וליכולת לשקמה, כיצד תוגבל בנייתם מחדש של מערכי הטילים והתשתיות הצבאיות, ומה יהיה מנגנון הפיקוח והאכיפה אם איראן תפר את התחייבויותיה
השעון האסטרטגי לא נעצר כאשר מתקיים משא ומתן. גם בלי גילויים חדשים בנאומו של נתניהו באו"ם, שאלת השיקום האיראני נותרה מרכזית: מה יקרה לתוכנית הגרעין וליכולת לשקמה, כיצד תוגבל בנייתם מחדש של מערכי הטילים והתשתיות הצבאיות, ומה יהיה מנגנון הפיקוח והאכיפה אם איראן תפר את התחייבויותיה.
מכאן גם נובע הפרדוקס הישראלי
ישראל אינה יכולה להסתפק בהסכם שמפסיק את הלחימה ופותח את הורמוז אך מותיר לאיראן אפשרות לנצל את ההפוגה לשיקום יכולותיה. מנגד, בירושלים צריכים להביא בחשבון שטראמפ אינו רוצה מלחמה נוספת וממושכת אם יוכל להגיע להסדר. גם העובדה שנתניהו הגיע לארצות הברית לנאום באו"ם מבלי שנקבעה לו פגישה עם טראמפ ראויה לתשומת לב. אין בכך כשלעצמו עדות למשבר, אך העיתוי עשוי להמחיש את הפערים: ישראל מבקשת למנוע את שיקום האיום, בעוד טראמפ מחפש דרך לתרגם את הלחץ להסדר ולסיים את המלחמה. האתגר הישראלי אינו לשכנע אותו לבחור במלחמה במקום בדיפלומטיה, אלא להשפיע על תנאי ההסכם.
אבל מבחינת טראמפ, הסכם עם איראן הוא רק חלק מהתמונה. הפגישה שכינס בניו יורק עם מנהיגים ונציגים ממדינות האזור המחישה שהממשל עוסק גם ביום שאחרי. ההסלמה האחרונה בין החות'ים לסעודיה ממחישה את מורכבות האתגר: מדינות האזור אינן מעוניינות בהמשך המלחמה, אך גם אינן רוצות לחזור למציאות שבה איראן ושלוחיה מערערים את היציבות בעוד ארצות הברית מצמצמת את מעורבותה. טראמפ נדרש לעצב סדר שיבטיח את חופש השיט בהורמוז ובבאב אל־מנדב, יספק מענה לחות'ים ולמיליציות הפרו איראניות בעיראק וייתן לבעלות הברית ערבויות - בלי להחזיר את ארצות הברית למעורבות צבאית רחבה.
גם סין הפכה לחלק ישיר מהמשוואה. בפגישתו עם טראמפ קרא שי ג'ינפינג לחזרה למשא ומתן ולגיבוש הסדר רחב יותר. לבייג'ינג מנופים משמעותיים: היא שוק מרכזי לנפט האיראני ומעניקה לטהראן מרחב נשימה כלכלי, אך גם מעוניינת ביציבות שוק האנרגיה ובחופש השיט. מבחינת וושינגטון יש ממד נוסף: איראן היא אתגר אזורי; סין היא האתגר האסטרטגי ארוך הטווח. מלחמה מתמשכת במזרח התיכון צורכת קשב, כוחות וחימושים שארצות הברית מבקשת להפנות לאינדו־פסיפיק.
זו בדיוק הבעיה של טראמפ
המציאות מורכבת מכפי שקיווה בתחילת המערכה. גם אם הבית הלבן מבקש לצלוח את בחירות האמצע בלי שהמלחמה תעמוד במרכז סדר היום, אין ודאות שלאחריהן יהיה קל יותר למצוא פתרון. ההצבעה הצמודה בסנאט על הגבלת סמכויות המלחמה, שבה גם כמה רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים, המחישה שהלחץ הפוליטי כבר אינו מגיע רק מהמחנה היריב. הזמן כשלעצמו אינו מייצר מצב סיום.
מבחינת טראמפ קיים לכן גם סיכון פוליטי: שמלחמה שאותה ביקש לנהל באופן מוגבל ולהביא לסיום ברור תהפוך לאחד האירועים המגדירים של כהונתו השנייה דווקא משום שלא נמצא לה פתרון. הפיתוי להפעיל שוב כוח יהיה קיים, אבל גם מהלך צבאי נוסף אינו מבטיח פתרון. הוא יכול לפגוע שוב ביכולות האיראניות ולקנות זמן, אך אינו מבטיח שאיראן לא תשקם אותן או שהסדר האזורי יחזיק מעמד.
אלדד שביטצילום: INSSזהו המבחן האמיתי של טראמפ. עליו לתרגם את הלחץ להסדר שלא רק יסיים את הלחימה ויפתח את הורמוז, אלא יטפל בשאלה שבגללה יצאו ארצות הברית וישראל למערכה מלכתחילה, תוכנית הגרעין האיראנית והיכולת לשקמה. כלל לא ברור שאיראן תהיה מוכנה לקבל מגבלות ופיקוח שימנעו ממנה לשוב למסלול הגרעיני. חזרה לשימוש בכוח יכולה שוב לפגוע ביכולותיה ולקנות זמן, אך גם היא אינה מבטיחה פתרון. מבחינת ישראל, זהו לב הדילמה: טראמפ רוצה הסכם שיאפשר לו לסיים את המלחמה; ישראל זקוקה להסכם שיבטיח כי סיום המלחמה לא יאפשר לאיראן לשקם את האיום הגרעיני.
אל"מ (בדימוס) אלדד שביט הוא חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב ב-INSS, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ועוזר להערכה לראש חטיבת המחקר באמ"ן
