החתימה על מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן הטילה את דרום לבנון אל תוך מציאות חדשה ומורכבת. מעין "אזור דמדומים" שבו מנסים הצדדים לקבוע מה מותר ומה אסור באש חיה. מי שהיה רגיל לקולות המלחמה העצימים בחודשים הקודמים, יכול כעת להבחין בשינוי שמתרחש. קצב האש של צה"ל ירד באופן משמעותי. תקיפות בעומק המדינה, בערים כמו צור וצידון וכמובן ביירות, נעצרו לחלוטין בשלב זה.
תיעוד מתקיפת משגר חיזבאללה בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
על-רקע אזכור סיום הלחימה בכל החזיתות כולל בלבנון בנוסח המלא של מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן, צה"ל העביר לדרג המדיני שלוש אזהרות: הראשונה - חובה לשמור על חופש הפעולה בכל לבנון. השנייה - לשמר קו חיץ שכולל שטח שמעבר לגבול שבו נמצא צה"ל. השלישית - פירוז דרום לבנון, מאחר שכל הפעילות הקרקעית וטיהור השטח בחודשים האחרונים עסקה בכך.
בתוך חוסר הוודאות, בשטח עצמו ישנה חלוקה מסוימת. מעבר למה שמוגדר כ"קו הצהוב", כוחות צה"ל מחזיקים אמנם בנקודות שולטות ואסטרטגיות וממשיכים בפעילות בתת-קרקע במרחב רכס הבופור, אך בעיקר הם פועלים להסרת איומים מיידיים ובאופן מגננתי. כלומר, לא דוחפים קדימה.
בתוך התוואי שבין הגבול ל"קו הצהוב", הלוחמים ממשיכים במלאכת הנמלים של פירוק והשמדת תשתיות הטרור שחיזבאללה בנה במשך שנים. אלא שמעבר לפעילות הנקודתית הזאת, צה"ל נמצא כעת בעמדת המתנה מורטת עצבים. הצבא ממתין להנחיות ברורות מהדרג המדיני לגבי חוקי המשחק החדשים - מה מותר ומה אסור.
בימים האחרונים מתנהלים דיונים מרתוניים רגישים בצמרת צה"ל, שנועדו לשרטט את נתיבי הפעולה הבאים. בצבא קיימים חוסר בהירות וסימני שאלה, ומולם מנסים לייצר ודאות מסוימת ללוחמים שעדיין לא קיבלו מסרים ברורים. האפשרויות הנשקלות נעוצות בשני קצוות: החל מתנועה קדימה לכיבוש יעדים נוספים כמו נבטיה, ועד לנסיגה הדרגתית חזרה לקו הגבול. בתווך, עשרות סוגיות קריטיות נותרו ללא מענה, ובראשן כיצד צה"ל יעצב את שהותו בגבול הצפון.
בצה"ל מתכוונים להציג בימים הקרובים לדרג המדיני שורה של המלצות מפורטות בהתאם להתפתחות המשאים ומתנים, הן זה שמתנהל בין וושינגטון לטהרן והן זה הישיר יותר בין ישראל ללבנון. קצינים בכירים בצבא מזהירים בשיחות סגורות כי אסור לצה"ל לצאת לחלוטין מרצועת הביטחון בדרום לבנון.
לטענתם, לקחי 7 באוקטובר מוכיחים שאין דרך אחרת להגן על אזרחי ישראל מלבד שהייה ממושכת בעומק השטח שמנגד. הצבא נערך כעת לנתח את השטח ולהציג לשרים היכן בדיוק חובה להישאר, בין אם באמצעות הקמת מוצבים ומגננים קבועים בשטח, ובין אם במודל של שליטה באש ובתצפית מרחוק בשילוב פשיטות קומנדו ממוקדות לנטרול איומים מתהווים.
כזכור, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר כבר עיצב להמשך שלושה קווי יסוד קשיחים שמהווים תנאי ברזל מבחינת הצבא. הראשון - פירוז מוחלט בכל המרחב שמדרום לנהר הליטני חייב להיות מפורז לחלוטין מנשק ומנוכחות חיזבאללה. השני - חופש פעולה מלא ושימור הזכות הבלתי מעורערת של צה"ל לפעול ולתקוף בכל רחבי לבנון כדי לסכל איומים. השלישי - תוכניות הגנה חדשות בהמשך ישיר להישגי המבצעים הקודמים ובכללן בניית קווי הגנה קשיחים בנקודות האסטרטגיות שייקבעו לאחר הנחיית הדרג המדיני.
בעוד הצבא שוקד על תוכניות מפורטות, הדרג המדיני נראה כמי שמתקשה לספק הנחיות קונקרטיות לכוחות. היעדר ההחלטות מחלחל לשטח, וצה"ל נאלץ לעשות מאמצים כבירים כדי לשמר לבדו את ההישגים הטקטיים המשמעותיים שאליהם הוא הגיע בתמרון העמוק שהחל במבצע "שאגת הארי".
המתיחות הגיעה לשיא
המציאות הזאת, של היעדר הכרעה מדינית וירידת קצב האש, מייצרת בשטח דינמיקה מסוכנת של הסלמה ידועה מראש, בדיוק כפי שקרה ב"הפסקות האש" הקודמות שקרסו. זה החל בשקט יחסי, כשכל צד בוחן את הגבולות של השני, והמשיך בניסיונות הולכים וגוברים של פעילי חיזבאללה להתקרב מחדש אל כוחות צה"ל.
המתיחות הזאת הגיעה היום לשיא, והמחישה את הדינמיקה של ההסלמה בשטח. בסביבות השעה 6:00 בבוקר חדר רחפן נפץ של חיזבאללה במרחב הכפר תבנית שבדרום לבנון והתפוצץ בסמוך לטנק של כוחות צוות הקרב החטיבתי גבעתי. מעוצמת הפיצוץ והרסיסים נפצעו ארבעה לוחמים. דקות ספורות לאחר מכן, בעוד הכוחות פועלים לחילוץ הנפגעים, הגיח רחפן נפץ נוסף והתפוצץ ישירות על רכב הפינוי, ופצע לוחם חמישי.
מבין חמשת הנפגעים, מצבו של אחד הלוחמים הוגדר קשה, של שניים בינוני ושל האחרים קל. כלל הלוחמים פונו באופן מוסק להמשך קבלת טיפול רפואי בבית החולים ומשפחותיהם עודכנו. כוחות צה"ל הגיבו מייד בירי ארטילרי כבד לעבר תשתיות טרור במרחב. במקביל, חיל האוויר יירט כמה רקטות ששוגרו לעבר כוחות צה"ל שפועלים בדרום לבנון. רקטות נוספות נפלו בסמוך לכוחות, אין נפגעים.
התקריות הקשות מדגישות את ההערכה הקודרת בצבא: אם המלכוד המדיני לא ייפתר וההתגרויות בשטח לא ייעצרו - מפלס האש יעלה חזרה במהירות והוא עלול לכלול גם חידוש של ירי רקטות לעבר יישובי קו העימות.
