הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) פרסמה הערב (יום שבת) הודעה בעקבות פגיעת הטיל האיראני בדימונה, ודיווחה כי לא קיבלה "שום אינדיקציה" לכך שנגרם נזק לקריה למחקר גרעיני בנגב (השם הרשמי של הכור בדימונה).
בהודעה צוין כי "מידע ממדינות אזוריות מצביע על כך שלא זוהו אף רמות חריגות של קרינה". בהודעה נמסר עוד כי סבא"א "עוקבת מקרוב אחרי המצב" וכי ראש הסוכנות רפאל גרוסי קרא "לשמור על איפוק צבאי מקיסמלי, בפרט בקרבתם של מתקנים גרעיניים".
תיעוד הפגיעה הישירה בדימונה
(צילום: שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים)
ההרס בדימונה
(צילום: הרצל יוסף, אילנה קוריאל)
כתוצאה מהשיגורים עדכנו במד"א כי נפגעו 59 בני אדם, שפונו לבית החולים סורוקה מדימונה, שבה נרשמו כ-12 זירות. לצד ילד בן 12 שנפצע באורח קשה וצעיר בשנות ה-20 לחייו שנפצע באורח בינוני, בסורוקה עדכנו כי היתר נפצעו באורח קל או קל-בינוני, או לקו בחרדה.
גם לאחר האזהרה הזו שיגרה איראן פעם נוספת לאזור דימונה - בפעם השמינית מאז אתמול - אך הפעם התושבים קיבלו התרעה מקדימה מבלי שהופעלה אזעקה בפועל. בזירה עצמה סיפרו תושבים רבים ל-ynet כי לא האמינו שאירוע כזה יכול להתרחש בעיר, לאור התחושה השגויה שמערך האבטחה סביב הכור הגרעיני מבטיח הגנה הרמטית. בצה"ל הודו כי המיירט פספס את הטיל שפגע ישירות במבנה והביא ל-51 פצועים.
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי מציין כי צה"ל פתח בבדיקה שתקבע את סוג הטילים שפגעו בדימונה ובערד. ברור שבשני המקרים הטילים היו מדויקים, אולי מדגם "עימאד" שכבר חווינו כמותם בעבר באותו אזור, ופגעו למשל בבסיס נבטים באפריל 2024. סביר שהטיל לדימונה שוגר בגלל הסמיכות לכור הגרעיני הסמוך לעיר. ייתכן שהאיראנים העריכו שהמתקן הגרעיני מוגן היטב - אבל העיר פחות. ראש הקרב של שני הטילים לא היה בעל גודל חריג: חצי טון או פחות. זה גם לא ראש קרב מתמרן.
תיעוד הפגיעה הישירה בערד
בסרטונים רואים שהנפילה היא בקו ישר ושיש ניסיון אחרון ליירט את ראש הקרב באמצעות "כיפת ברזל" - אבל הטיל המיירט איטי יותר מראש הקרב של הטיל הבליסטי שנופל לקרקע במהירות מאך 5 (פי חמישה ממהירות הקול) אולי יותר. בשני המקרים כשלו היירוטים הראשוניים שהתבצעו כנראה באמצעות חץ (לא ידוע אם השתמשו בחץ 3), כנראה בשטח ירדן. השאלה היא למה כשלו היירוטים האלה ולמה כל כך הרבה אנשים היו חשופים לפגיעה. האם היו מרחבים מוגנים? האם הייתה התרעה ואזעקה בזמן? כל אלה שאלות שנדרש לענות עליהם בגלל חומרת שני המקרים וסמיכותם.
"חשבנו שהעיר מוגנת בגלל הקריה למחקר גרעיני"
מאות תושבי דימונה הגיעו הערב לבית הספר זינמן הסמוך למקום הפגיעה, כדי להירשם אחרי שביתם נהרס או נפגע. עשרות יחידות דיור נהרסו, ומי שאיבדו את ביתם יפונו למלונות ים המלח. "היינו במקלט. כשיצאנו ראינו את כל השכונה הרוסה", מספרת איריס, שגרה באזור. "הכול הלך. בתים, רכבים. אנחנו לא יודעים כלום ומחכים שיעדכנו אותנו".
"אנחנו בפחד, לחץ, הכול ביחד", מספרת אתי פרז. "הלך הבית. בחיים לא חשבנו שיכול לקרות דבר כזה. חשבנו שהעיר מוגנת בגלל הקריה למחקר גרעיני. לא ברור איך היירוט לא מצליח".
"כל הבית התנפץ", סיפרה רויטל אוחיון, שביתה נפגע. "בהתרעה רצתי עם הילדים לממ"ד. הבית הלך. התקרה נפלה. לא נשאר כלום. אני בהלם. הייתי בשוק ובכיתי וירדתי על הברכיים. איפה אגור עם חמישה ילדים? לא ציפינו שזה יקרה פה. אמרנו שפה בדימונה לא יקרה כלום. כולם בהלם מוחלט. תודה לאל שהקשבנו להתרעות של פיקוד העורף. אנחנו פה עם חוסן. תודה לאל שלא קרה כלום לילדים".
באיראן אמרו כי השיגורים הם "נקמה" על "התקיפה האמריקנית-ישראלית" במתקן הגרעין בנתנז, שבצה"ל הבהירו כי לא לקחו בה חלק. פרשננו רון בן ישי ציין כי התקיפה הייתה פעולה של צבא ארה"ב.
האמריקנים הפציצו את המתקן בנתנז שבו אנחנו יודעים ששמורה חלק מכמות האורניום המועשר לרמה גבוהה, ל-60%, שהאמריקנים מבקשים לשים יד עליה. מפציצים אסטרטגיים אמריקניים הטילו על אזור מסוים במתחם הגרעיני בנתנז פצצות חודרות מיוחדות וכבדות מאוד, שכל אחת מהן יכולה להגיע לעומק של עשרות מטרים בשכבות סלע קשה ובטון - כמו אלה שהשתמשו בהן האמריקנים בפורדו במבצע "פטיש חצות" ביוני 2025.
להערכת מומחים, התקיפה היא מאמץ אמריקני לקבור את האורניום המועשר לרמה של 60% מתחת לשכבות עבות של סלע עפר ובטון, באופן שגם אם האיראנים יעשו מאמץ לגשת אליו זה ייקח שנים (אז האמריקנים וגם ישראל יבחינו בכך ויסכלו). ההכרזה האיראנית היום שלא נשקף לסביבת המתקן בנתנז סכנה של זיהום רדיואקטיבי מרמזת שזו הייתה כנראה מהות התקיפה.
