ביום שישי הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שהוא מתכוון לצמצם בקרוב את היקף הלחימה באיראן. מה שחשוב יותר הוא שהנשיא האמריקני שרטט די בבירור את רשימת המטרות האסטרטגיות שהוא דורש להשיג בסוף המלחמה, ואיך זה אמור להתבצע בשטח.
טראמפ בדרך כלל נוהג לבלבל את העיתונאים מספר פעמים ביממה בהצהרות סותרות או בעלות משמעות שיכולות להשתמע לכיוונים רבים. ביום שישי הוא נתן תמונה די ברורה, שקולה וממוסמכת, כולל בכתב - בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social. הסיבה לכך היא ככל הנראה ההתנגדות בקונגרס האמריקני למהלכים שטראמפ מבקש לבצע.
האיראנים חוגג שיגור טיל בליסטי
6 צפייה בגלריה
טראמפ נתן תמונת מצב ברורה - על רקע ההתנגדות למלחמה בקונגרס
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
אחד המהלכים הוא להכפיל את כוח המרינס שיצטרף ללחימה באיראן. כרגע מפליג בדרכו מיפן לאזור המפרץ הפרסי כוח של המרינס המונה 2200 לוחמים על ספינות כוח משימה בהובלת ה"טריפולי" (נושאת מסוקים ומטוסי F-35 הממריאים ונוחתים אנכית) שכולל גם שתי ספינות נחיתה גדולות שכל אחת מהן מסוגלת להנחית מאות לוחמים ורק"מ משוריין.
הפנטגון הורה ביום חמישי שעבר לכוח נוסף, באותו סדר גודל, המוצב בסן דייגו שבקליפורניה להתכונן לצאת למפרץ הפרסי. אם הכוונות האלה יצאו לפועל יהיו לארה"ב בעוד כשלושה שבועות כ-5,000 לוחמי מרינס באזור - שעצם נוכחותם מרמזת על כוונה לבצע פעולה קרקעית עצימה (מה שמכונה Boots On The Ground) באיראן. מתנגדי הנשיא בקונגרס טוענים שהפעלת כוח קרקעי אמריקני בסדר גודל כזה על אדמה זרה זהה במהותה להכרזת מלחמה על-ידי הנשיא. במקרה כזה הקונגרס צריך לדון במהלך כדי לאשר או לדחות אותו.
טראמפ טוען שהפעלת המרינס היא בסמכותו, במסגרת "מערכה מוגבלת" שארה"ב וישראל מנהלות באיראן. אך טראמפ זקוק לאישור הקונגרס גם לתוספת של 200 מיליארד דולר לתקציב המלחמה של הפנטגון. בקונגרס יש התנגדות לשני המהלכים - לא רק במפלגה הדמוקרטית, אלא גם באגף הרפובליקני התומך בנשיא. לכן טראמפ מיהר אתמול להבהיר את כוונותיו לציבור האמריקני, כדי לגייס לטובתו את דעת הקהל בקונגרס.
כך, על פי טראמפ, תיראה "תוכנית היציאה", שלפי כל הסימנים תימשך בערך חודש:
טראמפ אמר אתמול לעיתונאים, ובאמצעותם לעם האמריקני, שארה"ב למעשה כבר ניצחה - אבל שהוא עדיין לא רוצה להיכנס למו"מ עם איראן, ולא רוצה עסקה כשהאמריקנים מוחקים לחלוטין את הצד השני. הוא רומז לכך שכרגע אין גורם שלטוני ברור באיראן: יש כמה מחנות, אבל מי שמנהל כרגע את העניינים בפועל הם הקיצוניים ממשמרות המהפכה, שהכריזו על מוג'תבא חמינאי כמנהיג - למרות שבכלל לא ברור אם מצבו הפיזי מאפשר לו לתפקד. מי שיכול היה לאחד את ההנהגה סביבו היה עלי לריג'אני - מי שחמינאי רצה שיירש אותו - אך הוא חוסל.
טראמפ לא רוצה לנהל משא ומתן עם הגורמים הקיצוניים שמעורבים כרגע בכאוס ובריק השלטוני בטהרן. הוא מחכה שהשלטון באיראן יתייצב - לאו דווקא שלטון שיהיה דמוקרטי או שונה לחלוטין מהמשטר הנוכחי. הוא אפילו מוכן שיהיו אייתוללות - בתנאי שיפעלו בכיוון ובאופן הרצוי לו, ממש כמו שקרה בוונצואלה. טראמפ אומר למעשה: אין לי שום סיבה להתפשר כאשר אני יכול לקבל את מה שאני רוצה באמצעות הכנעת האויב - כולל משטר שיענה לדרישותי.
אחרי שהוא קובע שהניצחון כבר הושג או קרוב להשגה, טראמפ מפרט בפוסט שכתב רשימה עדכנית ורשמית של המטרות האסטרטגיות שהוא רוצה להשיג: "פגיעה מוחלטת ביכולת הטילים של איראן, במשגרים ובכל מה שקשור אליהם; השמדת התעשייה הביטחונית של איראן; חיסול חיל הים וחיל האוויר שלה, כולל מערכות נ"מ; מניעת כל אפשרות שאיראן תתקרב ליכולת גרעינית, ושמירה על יכולתה של ארה"ב להגיב במהירות ובעוצמה לכל מצב כזה, אם יתרחש; והגנה ברמה הגבוהה ביותר על בעלי בריתנו במזרח התיכון, כולל ישראל, סעודיה, קטאר, האמירויות, בחריין, כוויית ואחרים".
לרשימת המטרות העדכנית הזו הוסיף טראמפ שני הישגים שעתידים להיות משמעותיים מאוד לעתיד האזור. הראשון הוא שימור היכולות של ארה"ב אחרי סיום המלחמה, כדי למנוע מאיראן לשקם את היכולות הגרעיניות והבליסטיות שלה. השני הוא כוונתה של ארה"ב להגן ישירות ("ברמה גבוהה") על בעלות בריתה באזור, כשהוא נוקב בשמן של המפרציות הערביות וישראל. יותר ברור מזה לא יכול להיות. זאת מטרה שנוספה אחרי שאיראן תקפה את המדינות האלו ואת מתקני הנפט שבתוכן.
בנוסף ליעדים האסטרטגיים, טראמפ משרטט את היעדים הפיזיים, הצבאיים, העיקריים שעל הכוונת האמריקנית: 1. הצורך להוציא את האורניום המועשר מאיראן, או למנוע לחלוטין מהאיראנים אפשרות לגשת לחומר הזה ולהשתמש בו. 2. לפתוח את מצר הורמוז לשיט מכליות נפט וגז כדי למנוע עליית מחירים ומשבר כלכלי עולמי. 3. השתלטות על האי חארג, שדרכו מייצאת איראן תשעים אחוז מהנפט שלה, כדי להשתמש בו כקלף מיקוח במשא ומתן שיפתח עם משטר עתידי (נוח לארה"ב) אם וכאשר יקום באיראן.
ביצוע שלוש המטרות האלו מצריך כאמור גם כוחות קרקעיים אמריקניים ניכרים שישתלטו על האיים במצר הורמוז, ואולי גם על חלק מהחוף האיראני במצר וגם על האי חארג. יש סימנים שטראמפ שוקל גם השתלטות על האורניום המועשר לרמה גבוהה שנמצא מתחת לקרקע באיספהאן באמצעות כוחות מיוחדים, כנראה של הדיוויזיה המוטסת ה-82, שבינתיים "מתחממת על הקווים" בפורט ברג שבצפון קרוליינה.
טראמפ גם התייחס לשאלה אם ישראל תפסיק את המלחמה כשהוא יחליט להפסיק. בתשובה לשאלה בעניין זה הוא השיב קצרות: "מערכת היחסים טובה מאוד. אני חושב שכן". בהקשר זה אומרים גורמי ביטחון בכירים בישראל שלהערכתם לא תהיה בעיה להסתנכרן עם האמריקנים. "אם לא יקרה שום דבר בלתי צפוי, יידרשו לנו לא יותר משבועיים או שבועיים וחצי כדי להשלים את תוכנית הפעולה, ואז להפסיק את הפעילות ולתת לעם האיראני לומר את דברו, או שהקרעים הפנימיים שכבר רואים בתוך המשטר האיראני יעשו את שלהם" אומר גורם ישראלי בכיר.
לאמריקנים יידרש, בכל מקרה, הרבה יותר זמן - אולי אפילו חמישה שבועות - כדי לצבור את הכוחות הימיים האוויריים והקרקעיים הדרושים להשגת יעדי הסיום שהתווה טראמפ, שהחשוב בהם הוא פתיחת מצר הורמוז. נכון שהאמריקנים תוקפים כעת את החוף האיראני של מצר הורמוז, אבל כדי להיות בטוחים שאפשר ללוות ולאבטח שיירות שבכל אחת מהן בין 6 ל-10 מכליות טעונות במיליוני חביות נפט, צריך לוודא שהמעבר נקי ממוקשים ימיים ואיומים אחרים. כשהמכליות יעברו בהורמוז זו תהיה תמונת הניצחון שהבית הלבן מיחל לה.
לכן ייתכן מאוד שהמלחמה תתארך עוד חודש, אולי קצת יותר. אבל אפשר לצפות שבזמן הזה גם יפחתו השיגורים ממרכז איראן לעבר ישראל, ואולי תהיה הקלה במה שנקרא שגרת האזעקות שאנחנו חווים כעת. זאת בתנאי שלא תהיה הסתבכות צבאית או אסון אזרחי אצל המעורבים בלחימה ושהקונגרס האמריקני, הנשלט עדיין על ידי הרפובליקנים, לא יצליח להעמיד מכשולים על דרכו של הנשיא.
גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים שהירי והשיגורים לישראל יתגברו החל מהשבוע הקרוב, בניסיון איראני להתיש את העורף ולגרום לממשלה להורות על קיצור המלחמה - שלדבריו הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר תימשך גם בחג הפסח.
הפצצת המתקן בנתנז - והקשר לדימונה
חוץ מזה היו ביממה האחרונה שני אירועים משמעותיים: 1. האמריקנים הפציצו את המתקן בנתנז שבו אנחנו יודעים ששמורה חלק מכמות האורניום המועשר לרמה גבוהה, ל-60%, שהאמריקנים מבקשים לשים יד עליה. מפציצים אסטרטגיים אמריקניים הטילו על אזור מסוים במתחם הגרעיני בנתנז פצצות חודרות מיוחדות וכבדות מאוד, שכל אחת מהן יכולה להגיע לעומק של עשרות מטרים בשכבות סלע קשה ובטון - כמו אלה שהשתמשו בהן האמריקנים בפורדו במבצע "פטיש חצות" ביוני 2025.
להערכת מומחים, התקיפה היא מאמץ אמריקני לקבור את האורניום המועשר לרמה של 60% מתחת לשכבות עבות של סלע עפר ובטון, באופן שגם אם האיראנים יעשו מאמץ לגשת אליו זה ייקח שנים (אז האמריקנים וגם ישראל יבחינו בכך ויסכלו). ההכרזה האיראנית היום שלא נשקף לסביבת המתקן בנתנז סכנה של זיהום רדיואקטיבי מרמזת שזו הייתה כנראה מהות התקיפה.
הערב, אחרי הפגיעה הישירה בדימונה, דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" כי מדובר בנקמה על התקיפה הזו נתנז. ייתכן מאוד שהשיגורים היום לדימונה נועדו לפגוע בכור הגרעיני - ובכל מקרה, כפי שאמרו גם האיראנים, מדובר ב"נקמה" על הפגיעה הקשה של האמריקנים במתקן בנתנז.
2. אירוע משמעותי אחר הוא שיגור הטילים של איראן לטווח של 4,400 קילומטר לכיוון האי דייגו גרסיה - בוודאות די גדולה מדובר במהלך תעמולתי, שאינו מעיד על יכולת צבאית מסוכנת של האיראנים שלא הכרנו. מסתמן שמדובר בטילים מוכרים לנו, בהם החורמשהר 4, שאם מפחיתם את משקל ראש הנפץ הכבד שהוא אמור לשאת לעשרות בודדות של קילוגרמים של חומר נפץ, אז אין בעיה להגיע עם הטיל הזה למרחקים של 4,000 קילומטר ויותר.
גם לטילים שבאמצעותם איראן שיגרה לוויינים יש ראש קרב קטן שיכול לגרום נזק מועט - אך עצם שיגור הטילים הוא מהלך תודעתי שנועד להראות לעם האיראני שהמשטר חזק ומסוגל להפתיע את האויב, ובמקביל לאיים על האירופים ולגרום להם להירתע משיתוף פעולה עם ארה"ב.
