אייל אשל, אביה של התצפיתנית סמלת רוני אשל (19) שנפלה במוצב נחל עוז, התעמת הבוקר (שישי) עם מפקד הגדוד שבו שירתה בתו, במהלך פתיחת טקס הנצחה לחיילי הגדוד שנפלו ב-7 באוקטובר. אשל, שסירב לאפשר למפקד הגדוד סא"ל אופיר אברם לדבר, הטיח בו: "אתה לא תגיד מילה. אתה אחד מהאנשים שאחראים לכל האירוע. הבנות נשרפו בגללך. עד יום מותך נרדוף אותך. לא תגיד פה מילה אחת. אוי ואבוי לך. הבנות האלה נשרפו למוות לא בשביל שתעמוד פה ותדבר. אתה לא בן אדם שראוי ללבוש מדים בכלל".
הטקס נערך היום בצהריים בתום צעדת זיכרון מעלומים לאנדרטה הצופה לנחל עוז, ואורגנה על ידי גדוד האיסוף הקרבי 414 והמשפחות השכולות. במהלך האירוע הזמינה קצינת הנפגעים של חיל הגנת הגבולות את מפקד גדוד 414, סא"ל אופיר אברם, לשאת דברים. אייל אשל התפרץ לעברו של המג"ד, והטיח בו דברים קשים.
מתוך הקהל נשמעו קריאות: "צודק! צודק!", אבל הורים רבים הרגישו שלא בנוח עם הסיטואציה. "אני מעדיף להדגיש את הטוב, להנציח את הבת שלי ולהפיץ את המורשת שלה, אבל אני לא יכול לשפוט אותו", אמר ליאור, אביה של סמלת המבצעים אושר שמחה ברזילי שאף היא נהרגה בטבח.
מנגד, ליעד, אביו של סמ"ר נטע ברעם ז"ל, מפקד כיתת בלונאים שהיה שייך גם הוא לגדוד 414, אמר בעקבות התקרית: "אני יכול להבין את אייל ואני לא יודע איך הייתי נוהג במצבו. שנינו אבות שכולים, אבל אני יכולתי לזהות את הבן שלנו, טראומתי ואכזרי ככל שזה יהיה, בעוד שהבת שלו נעדרה 34 ימים וזוהתה על פי סימני DNA בלבד". עם זאת, הדגיש ליעד כי "על המג"ד עצמו אין לנו כעס. אנחנו בקשר איתו והוא מחבק אותנו יחד עם שאר הגדוד".
ארז פרייס, אביה של התצפיתנית נועה פרייס שנהרגה במוצב, נשא נאום בשם המשפחות השכולות. "אנו קוראים מעל במה זו להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ולמיצוי הדין עם הגורמים שהיו אחראים למחדל הנורא", אמר פרייס. "מדינת ישראל נמצאת בתקופה הקשה ביותר מאז הקמתה ואחדות בעם היא מתבקשת. אנחנו קוראים לגלות מנהיגות וכפי שאמר מפקד אוגדה 98: עליכם להיות ראויים ללוחמים שקיפחו את חייהם".
"אמא לא לדאוג, אני בסדר", כתבה התצפיתנית רוני לאמה שרון בבוקר 7 באוקטובר. מאז היא הוגדרה נעדרת, וכעבור קצת יותר מחודש התבשרה משפחתה שגופתה זוהתה. המשפחה שמתגוררת בצור יצחק העריכה כי רוני נחטפה לעזה, אך בדיקות מעבדה מיוחדות גילו כי היא נהרגה במתקפת מחבלי חמאס.
אלפי בני אדם ליוו את רוני בדרכה האחרונה בהלוויה שנערכה בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. "רוני, תראי מה קורה כאן, מדינה שלמה הגיעה לכאן", אמר האב אייל בהלוויה. "הדמעות זולגות ללא הפסקה. הגענו לכל תוכנית, לכל עיתון, חשבנו שאת שם. האושר על פנייך - תמיד נתת ועשית. זה מין חלום בלהות שלא מתעוררים ממנו. נילחם שכולם יידעו מה גרם לאסון הזה, שכולם יידעו רונ'קי שלנו. אנחנו נוציא לאור את האמת. רוני נולדה לפני 19 שנה וכבר אז חייכה לעולם. האמנתי במשך 34 ימים שאני אחזיר אותך הביתה".
הוריהן של התצפיתניות שנהרגו ב-7 באוקטובר, הגיעו בדצמבר למוצב המפויח בנחל עוז. "זה מחזה קשה מאוד לכולנו", אמר אז אייל אשל. "הבנות היו שם ככה משש וחצי בבוקר, ובמשך שש שעות איש לא הגיע לחלץ אותן, לעזור להן. זה לא נתפס".
האב סיפר אז עוד כי ניתן היה לראות בעיניים גם את שורת הטעויות והמחדלים שלדבריו אירעו ב-7 באוקטובר. "הבנו שחדר התקשורת היה סגור", אמר אשל, "זה לא נתפס. אם הוא היה פתוח, הבנות היקרות שלנו היו יכולות להיכנס אליו ולהינעל שם, ואולי להיות היום בחיים. לא היה שום תו"ל בבסיס, לא היו אמצעים למיגון ולמניעת שריפה, אפילו לא ספרינקלר. איזה סיכוי היה להן לשרוד בכלל? התצפיתניות שלנו הופקרו".
האב השכול גם הגיב בינואר לתחקיר של ה-BBC, שלפיו אזהרות התצפיתניות שניתנו לפני המלחמה לא זכו ליחס רציני מצד דרג הקצונה הבכיר. "איש לא הקשיב לבנות שהתריעו", אמר אז אשל. "התחקיר לא מפתיע אותי בכלל. הן הזהירו והתריעו כל העת, גם הבת שלי רוני. המחדל הגדול היה יכול להימנע אם מישהו היה מקשיב להן".