שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, האשים היום (רביעי) את שב"כ בכך שסיכל את המאמצים שעשה כשר לביטחון הפנים להרעת תנאי האסירים הביטחוניים - וטען כי הארגון "הציג תרחישי אימים לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו". ארדן, שהעיד בפני ועדת הבדיקה לבריחת האסירים מכלא גלבוע, הציג את שב"ס כארגון בעל תרבות הסתרה, שמחפש שקט בכל התנהלות מול האסירים הביטחוניים - שחיים לדבריו בסוג של "קייטנה" ובתנאי מחייה עדיפים מהאסירים הפליליים.
3 צפייה בגלריה
גלעד ארדן בעדותו בועדת הבדיקה לבריחת האסירים הבטחוניים מכלא גלבוע
גלעד ארדן בעדותו בועדת הבדיקה לבריחת האסירים הבטחוניים מכלא גלבוע
"לטענות שב"כ לא היו אחיזה מציאותית בשטח". ארדן
(צילום: יריב כץ )
3 צפייה בגלריה
"הציג לנתניהו תרחישי אימים - והציע דיאלוג עם האסירים". נדב ארגמן
"הציג לנתניהו תרחישי אימים - והציע דיאלוג עם האסירים". נדב ארגמן
"הציג לנתניהו תרחישי אימים - והציע דיאלוג עם האסירים". נדב ארגמן
(צילום: אוהד צויגנברג)
ארדן סיפר לחברי הוועדה על הקמת "ועדת קעטבי", שמטרתה הייתה לפגוע בתנאי המחייה של מחבלים בבתי הכלא בישראל, ואמר כי הדו"ח של הוועדה "הצביע על שורת צעדים להצר את האוטונומיה שבה מתנהלים האסירים הביטחוניים באגף".
עם זאת, לדברי ארדן, "שב"כ עשה סיכול ממוקד לדו"ח. הם הציגו מסמך של תרחישי אימה שכתבו מה עלול לקרות אם ניישם את הדו"ח, ללא אחיזה מציאותית בשטח. משרד המשפטים מדבר על הביקורת המשפטית והבינלאומית, ושב"כ מייצר מסמך שמטיל אימה על הדרג המדיני. נלחמתי לשבור את האתוס של האסיר הביטחוני שלכאורה יבעיר את השטחים אם נפגע בתנאיו. שב"ס היה לחצר האחורית של ארגוני הביטחון, ושב"כ העדיף שנעשה את הוויתורים לארגוני הטרור בתוך הכלא ולא בעזה או ביהודה ושומרון".
לדברי ארדן, "לשב"כ יש סמכות לנהל את שב"ס בסוגיית האסירים הביטחוניים, אבל הוא לא לוקח אחריות על התוצאות. יש ביקורת נגד שב"ס בגלל היחס לאסירים הביטחוניים, אבל בהיבט הרחב הוא שק חבטות ו'ילד כאפות' של ארגוני הביטחון האחרים".
3 צפייה בגלריה
כלא גלבוע
כלא גלבוע
"שב"ס מעולם לא הציף את החשש מבריחה". כלא גלבוע
(צילום: דוברות שב"ס)
ארדן הביא כדוגמה את הכוונה להפעיל חסימה סלולרית בבתי הכלא, בעקבות תופעת הברחות המכשירים הניידים אליהם. "ראש השב"כ שעמד לסיים את תפקידו, יורם כהן, נתן לי את הטיפ להשתמש בחסימה הסלולרית ב-2017", סיפר ארדן. הוא תיאר תהליך של שנתיים של עבודה, עד לרגע שבו משרדו ביקש להפעיל פיילוט של חסימה סלולרית בבתי כלא ביטחוניים בדרום. לדברי ארדן, בפגישה עמו ועם נתניהו ראש השב"כ נדב ארגמן דרש לדחות את הפעלת המיסוך בשל "תרחישי אימה" - והציע דיאלוג עם האסירים שבמסגרתו יותקנו טלפונים ציבוריים באגפים. באותו זמן, נזכיר, האסירים הביטחוניים התנגדו בתוקף להפעלת החסימה - וכך למשל בכלא רמון הוצתו תאים, ובקציעות דקר מחבל של חמאס את אחד מקציני הכלא.
"זה אותו שב"כ ששנים מנע התקנת טלפון ציבורי באגפים", הוסיף ארדן. "יצאתי מתוסכל מהפגישה עם ארגמן ועם ראש הממשלה. מה המסר שיצא? שמדינת ישראל נכנעת לאסירים ביטחוניים שמאיימים בשביתות רעב והפרות סדר. זאת התרבות הארגונית שמובילים הגופים הביטחוניים, שמנחים בסוף את דרך ההתנהלות של שב"ס מול אסירים ביטחוניים".
הוועדה ציינה בפני ארדן כי עד היום לא הופעלה עדיין חסימה סלולרית. כשנשאל אם ידע שכלא גלבוע בנוי על כלונסאות, השיב בשלילה. הוא סיפר כי "שב"ס מעולם, בשום הערכת מצב או דיון, לא הציף בפניי את החשש מפני בריחה מתוך בתי הכלא וחפירות מנהרות. בכל ביקוריי בבתי הכלא ובדיונים של שב"ס, הוא לא הגדיר את איום הבריחה כאיום ממשי שיש להיערך אליו".