בשיח האמריקני שמור מקום של כבוד לצמד המילים "דמות נשיאותית". המעצמה רוצה לראות את מנהיגיה מגלמים את החלום: חיוך רחב החושף שיניים בוהקות, בלורית מתנופפת נוסח קנדי ויכולת להציג מול פני האומה את הדבר החשוב ביותר: תקווה. הדמות האוטופית הזו נופצה כאשר דונלד טראמפ הופיע והוכיח שגם בריון המנופף בכאוס ככלי שלטוני יכול לנהל את המדינה. אולם הוא נזרק מהבית הלבן אחרי קדנציה אחת בלבד, וג'ו ביידן עלה אל הבמה כמרפא של האומה השבורה.
שלשום (יום ג') נשא ביידן את הנאום המסורתי לאומה. הוא נדרש לדבר על מצב האומה, אבל היה זה יותר מפגן על מצב הרוח: הנשיא בן ה-80 היה צריך להשתדל יותר כדי להוכיח גם למפקפקים במפלגתו כי הוא כשיר מספיק לרוץ לקדנציה שנייה. המסר שהביא בנאומו היה "בואו נסיים את העבודה", שעליו חזר כמה וכמה פעמים. היה זה למעשה רמז עבה כפיל שהוא לא מתכוון ללכת הביתה.
ביידן עלה לבמת הנואמים בצעד קליל שסיגל לעצמו כדי להפגין שכוחו עדיין במותניו. בלוריתו אמנם מזמן הלבינה והידלדלה, אבל הוא עדיין סיפק את גרסת הקשיש לדמות המיוחלת. החיוך שלו היה מפה לאוזן. המילים מרגיעות, גם כשניסו להתקיל אותו. כאשר מבין שורות הרפובליקנים קראו לעברו "שקרן" אחרי שהאשים את המפלגה היריבה בכך שהיא רוצה להפיל את עמודי התווך של הרווחה – ביטוח בריאות וביטוח לאומי – הוא חבט בחזרה: "אני שמח לשמוע שהמרתם את תפיסתכם". ביידן הוכיח כי הוא עדיין שולט בפינג פונג המילים ויכול לספק מעט הומור.
ביידן התגאה, בצדק, שהצליח לייצר 12 מיליון מקומות עבודה חדשים, להגדיל את היצוא ולצמצם את הגירעון. אבל המסר החשוב ביותר שהוא השמיע לא היה כלכלי. הנשיא אמר שארה"ב תילחם על הדמוקרטיה. הוא הצביע על אירועי 6 בינואר והפריצה לקפיטול על ידי תומכי טראמפ, שהאמינו לשקר שהבחירות נגנבו, ואז קרא לאמריקנים להישאר אופטימיים, מלאי תקווה, מול הסכנה העומדת בפני הדמוקרטיה "בארה"ב ומחוצה לה".
הוא הסביר שהאופטימיות הזו חשובה כדי שאמריקה תמשיך לספק השראה לתומכי הדמוקרטיה גם ברחבי העולם. "אנחנו לא נהיה משקיפים מהצד על ההיסטוריה", הבהיר, "צריך להתעמת מול השנאה והקיצוניות". שורות אלו, יש להניח, כוונו גם לירושלים. ובנימין נתניהו יודע לקרוא נאומים של מנהיגים זרים, גם בין השורות.
אורלי אזולאישלא כבעבר בנאומים אלה, ביידן לא הזכיר את ישראל ולא חזר על המחויבות הקדושה ועל כך שיחסיה עם אמריקה הם בלתי ניתנים לערעור. הוא גם לא דיבר על האיום האיראני. ברקע, נתניהו לא קיבל עדיין הזמנה לבית הלבן. כל אלה הם ככל הנראה מסר לישראל שהדמוקרטיה נמצאת בימים אלה תחת מבחן גדול.
ארה"ב נמצאת כיום במשבר מנהיגות. באופק לא נראים מועמדים חדשים אטרקטיביים, לא מימין ולא משמאל. בשל כך, בין היתר, הסיכוי של ביידן להמשיך בבית הלבן הוא לא מבוטל. אם ישראל תרצה עדיין לקבל חיבוק גדול מוושינגטון, כמו גם את ברז הכספים פתוח, הבית הלבן נתן לה להבין שזה יקרה בתנאי שלא תהיה פגיעה, גם לא שריטה, בציפור הנפש של העולם הנאור: הדמוקרטיה. לא סתם מזכיר המדינה בלינקן העביר לנתניהו שיעור אזרחות בירושלים.
אורלי אזולאי היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
