כבר למן תחילת המלחמה של ישראל וארה"ב נגד איראן, החל שיח ברשתות הערביות סביב הסכנות שבתקיפת כורים גרעיניים. השיח גבר בצורה משמעותית אחרי הדיווחים באיראן על תקיפה באזור מתקן העשרת האורניום בנתנז, אף על פי שצוין כי אין דליפה של חומרים רדיואקטיביים. גם התגובה האיראנית שכוונה בשבת לדימונה הותירה רושם חזק על השיח בנושא.
באתר רשת "אל-ערביה" הסעודית נכתב אתמול (ראשון) כי לנוכח ההסלמה הצבאית באזור, גברו השאלות הנוגעות להשלכות האירועים סביב הכור הגרעיני בדימונה ולסיכונים הכרוכים בכל פגיעה אפשרית במתקנים גרעיניים.
ברשת הסעודית צוין כי לפי מומחים, יש להתמודד עם ההתפתחויות באמצעות ניתוח מדעי מדויק ולא להגזים, אך גם לא לזלזל באיומים. בכתבה הובא ציטוט מפוסט שפרסם בתחילת השבוע אמג'ד אל-וכיל, לשעבר ראש רשות תחנות הכוח הגרעיניות במצרים. בפוסט נכתב: "לנוכח התקיפה של האזור סביב הכור בדימונה, הרגשתי צורך לשתף אתכם בנקודות המדעיות והטכניות החשובות ביותר כדי להבין את המצב בצורה אובייקטיבית ומדויקת".
המומחה הסביר כי יש הבדל משמעותי בין "פיצוץ" ל"דליפה". כלומר, פגיעה בכורים גרעיניים לאו דווקא מביאה לפיצוץ גרעיני כמו שנגרם מפצצות אטום, אלא הסיכון הוא דליפה רדיואקטיבית שעלולה לנבוע מנזק לכלי הכור או למערכות הקירור, ומדובר במשהו שניתן לדבריו לבלום מבחינה טכנית.
אל-וכיל המשיך והסביר בפוסט על גורמים נוספים שמשפיעים על הסכנה ובכללם הרוח. לדבריו, "במשך רוב השנה, הרוחות באזור המזרחי של הים התיכון הן צפון-מערביות (ממערב למזרח). גורם גיאוגרפי זה מכוון את המסלול הטבעי של כל ענן רדיואקטיבי אפשרי הרחק מהאזור של מרכז מצרים לכיוון אזורים מדבריים או פתוחים ממזרח או מדרום מזרח (לדימונה). מה שדורש ערנות מצד ירדן".
הוא הוסיף כי הכור בדימונה ממוקם בין 80-70 ק"מ מגבול סיני ונמצא במרחק של יותר מ-400 ק"מ מקהיר ומהדלתא של הנילוס, כאשר בהתחשב בעובדה שחומרים רדיואקטיביים עוברים פיזור טבעי עם המרחק, ההשפעה האפשרית על אזורים אלה של הנילוס זניחה כמעט לחלוטין. הוא גם הסביר כי למצרים רשת ניטור קרינה לאומית הפועלת בזמן אמת 24/7, ומסוגלת לזהות באופן מיידי את השינויים הקטנים ביותר ברמות הקרינה. לדבריו, ה"חומרה" של כל אירוע רדיולוגי קשורה לגורמים נוספים כמו תנאי מזג אוויר וטופוגרפיה והדאגה לגיטימית, אך יש להתייחס גם למדע ולמציאות.
בשבוע השני של המלחמה פורסמה באתר ערוץ "רויה" הירדני כתבה שהתמקדה בסכנת הדליפה מאתרי הגרעין באיראן, תחת הכותרת: "תרחיש הדליפה הגרעינית - איומים קיומיים על הסביבה הימית במפרץ והשלכות מוגבלות גיאוגרפית על ירדן". בכתבה הודגש כי כל פגיעה במתקנים גרעיניים איראניים רגישים לא תוגבל לאיראן, אלא תתפשט ותהווה איום רדיולוגי ישיר על המדינות השכנות.
ביממה האחרונה צוטט בתקשורת הערבית יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית של ירדן, חאלד א-טוקאן, שאישר את נכונות ארצו לנטר כל שינוי בסביבה. הוא הסביר כי קיימות 26 תחנות ניטור קרינה הפרוסות מצפון ועד דרום ירדן, שפועלות ביעילות גבוהה מסביב לשעון כדי להבטיח את שלום הציבור. לדבריו, אין סימנים לסיכונים רדיואקטיביים כלשהם, למרות ההתפתחויות הצבאיות האחרונות שמכוונות נגד מתקנים גרעיניים בתוך איראן. הוא גם הרחיב כי התקיפות מתמקדות במתקנים מעל פני הקרקע, כאשר חלק מהמתקנים הגרעיניים נמצאים עשרות מטרים מתחת לאדמה, וקשה להגיע אליהם.
בעיראק, שכנתה של איראן, דווח כבר בימים הראשונים של המלחמה כי הופעל מרכז החירום הלאומי לאיתור כל עלייה ברמות הקרינה הגרעינית, וכי הרשות הלאומית לפיקוח גרעיני, רדיולוגי, כימי וביולוגי לא זיהתה עלייה בתוך גבולות המדינה או מהכיוון האיראני.
זו לא הפעם הראשונה שכמה ממדינות ערב מביעות חשש בתחום גרעיני, כך היה גם במבצע "עם כלביא" ביוני בשנה שעברה. במלחמה הקודמת היה גם מי שניצל את הבהלה ומכר לציבור במדינות ערביות יוד ואשלגן יודי, בטענה שניתן להשתמש בחומרים אלה כ"טיפול מונע". מדובר כמובן בניצול ציני, מאחר שהשימוש באשלגן יודי נועד רק עבור מצבי חירום שקשורים לקרינה ונעשה בו שימוש בנסיבות ספציפיות ותחת הנחיות מדויקות.
למרות השיח הגובר ברשת, עד כה לא דיווח על זיהומים רדיואקטיביים בשטחי המדינות הנלחמות במערכה הנוכחית. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחה אחרי התקיפה האיראנית שכוונה לאזור דימונה כי היא לא קיבלה "שום אינדיקציה" לכך שנגרם נזק לקריה למחקר גרעיני בנגב.
