בעוד תשומת הלב של הציבור בישראל ממוקדת - ובצדק - בשאלה אם תהיה עסקה לשחרור חטופים חלקית או מלאה, ובעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו מכונס עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, ובכירי המטה הכללי כדי לאשר את התוכניות להשתלטות על העיר עזה - בשולי המערכה קורים דברים שחייבים לכל הפחות להוות תמרורי אזהרה - ומחייבים צעדים מהירים לטיפול מצד צה"ל ומדינת ישראל.
אירוע אחד כזה, היה הקרב שלשום (רביעי) בחאן יונס בין המחבלים שחדרו למגנן לבין כוחות צה"ל. אירוע נוסף מתרחש כעת, במרחק של כמעט 2,000 ק"מ משם, במפרץ הפרסי: האיראנים פתחו בתרגיל ימי רחב היקף, שצפוי להימשך כמה ימים.
תיעודים שהופצו באיראן מהתרגיל הצבאי
3 צפייה בגלריה
מימין: המחבלים מחאן יונס, משמאל: התרגיל האיראני
(צילום: Iranian Army/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
הקרב בין מחבלי חמאס שיצאו מפיר מנהרה לבין לוחמי חטיבת כפיר שישבו במגנן היה מנקודת ראייה צה"לית קרב הגנה מובהק. הלוחמים ישבו במה שאמור היה לשמש כמוצב שממנו יוצאים להתקפות יזומות באזור שמסביב. המוצב נמצא שם כחלק מפרוזדור ביטחון "מגן עוז", שאמור לשמש כמעין חגורת ביטחון נוספת שתעצור מחבלים בדרכם מחאן יונס לישראל. עצם הימצאות המגנן הזה, כשלוחמי חטיבת כפיר וטנקים בתוכו, אמור להיות אחד ממרכיבי הביטחון שיימנעו הסתערות נוסח 7 באוקטובר על יישובי עוטף עזה.
לא צריך להגזים בהערכת המסוכנות של אנשי חמאס, ש-15 מהם פשטו על המוצב מתוך פיר שצה"ל כבר טיפל בו לפני כמה חודשים - אבל ניכר שהמחבלים עשו הכנות כנדרש ביוזמה התקפית. הם אספו מודיעין, מה שמכונה מל"מ (מודיעין לקראת מבצע), הם הניחו מטענים בשטח הסמוך למוצב בנתיבים שדרכם שיערו שתגיע התגבורת. הם גם הצטיידו ב"מטעני הקרבה" - כלומר, מטענים שהם נושאים בידיהם ומצמידים אותם באמצעות גופם לטנקים או לנגמ"שים.
המחבלים ערכו תכנון מדוקדק ופיצלו את כוחותיהם לשלושה מאמצים: האחד, רתק רחוק שירה על מגננים נוספים וכוחות שריון שהיו באזור כדי לשבש את פעולתם וכדי שלא יגיעו במהירות לזירת הפעולה העיקרית; כוח נוסף היה רתק קרוב, שטיפס על סוללת העפר של המגנן וירה פנימה לעבר כל מי שנע בשטח, בחצר הפנימית של המגנן; וכוח הסתערות, שחדר למגנן והלך למבנים שבהם העריך שנמצאים הכוחות.
אם רק הייתה תצפית אנושית
המחבלים הגיחו מתוך פיר שנמצא במרחק 40 מטרים מהמוצב. עובדה זו חשובה מפני ש-15 מחבלים לבושים שחור, הופיעו באור יום מלא מחוץ למוצב. אם רק הייתה שם תצפית פשוטה, שהייתה חייבת להיות במגנן שנמצא בלב שטח אויב - היו מזהים אותם. לא תצפית אחת, אלא כמה תצפיות היו חייבות להיות מוצבות על חומת העפר שהקימו הדחפורים מסביב.
אבל פה, מסתבר, במקום למקם תצפיות - כלומר, חייל שמביט בעיניים, אולי אפילו באמצעות משקפת אל הסביבה הקרובה למוצב - הכוח הסתמך על מצלמות. המחבלים, שאספו כאמור מודיעין לפני הפשיטה וסביר להניח שיצאו ונכנסו מאותו פיר במסגרת ההכנות למבצע - שיתקו את המצלמה שצפתה לכיוון שממנו באו באמצעות ירייה שעיוורה אותה.
תיעוד חיסול המחבלים בחאן יונס, וקולות הקשר
(צילום: דובר צה"ל )
השאר ידוע. המחבלים נכנסו למוצב ולולא פעלו לוחמי כפיר ואנשי גדוד הטנקים 74 במהירות ובנחרצות, התוצאה הייתה יכולה להיות גרועה יותר. מה שבאמת חמור הוא שהמפקדים בשטח לא יישמו את הלקחים הטקטיים הבסיסיים ביותר שצריך היה להפיק מ-7 באוקטובר. לא נחוצה ועדת חקירה ממלכתית כדי להצביע על העובדה שתצפיות פשוטות וגדר תיל תלת-תלתלית שתסגור את המגנן, שמירה על הפתח ועמדת שמירה שצופה עליו ומונעת חדירה דרכו - לא היו שם.
אבל במקום תצפיות שהיו מגלות ללא ספק גם את ההכנות לפשיטת המחבלים, כוחותינו - אם מתוך ביטחון מופרז ואם בעקבות שחיקה של לחימה ארוכה - העדיפו להסתמך על מצלמות ואולי גם רחפנים, שלא היו באוויר כשהיה צריך אותם. המחבלים הרי אספו מודיעין והניחו מטענים. הם היו צריכים להימצא מעל פני השטח, קרוב לוודאי בלילה. שוב בצה"ל מסתמכים על טכנולוגיה במקום על עין אנושית; ושוב נוכחנו שהטכנולוגיה, ששדה הראייה והכיסוי שלה מוגבלים - לא יכולה להחליף עין אנושית שרואה, חושדת, מבחינה ובודקת.
כמו כן, מגנן שיושב על ציר "מגן עוז" לא מיועד לשהיית לילה אחד או שניים, כמו אלו שהכוחות ששוהים בהם נמצאים בתמרון התקפי וזזים ממקום למקום כל הזמן. מגננים כאלו באמת לא מצריכים אמצעים מיוחדים,אבל מגנן שהוא למעשה מוצב הגנה קבוע, מחייב שיוכל להגן על עצמו בצורה הרבה יותר טובה ממגנן ארעי של כוחות שמתארגנים לשהיית לילה. והעיקר, השימוש בטכנולוגיה אסור שיחליף את העין והמוח האנושי. גם בעידן ה-AI, שבו עושים שימוש נרחב במבצעים צבאיים - מדובר רק בכלי עזר למתכנן וללוחם.
הרמז האיראני ברור, אל לנו לזלזל
הרחק מעזה, כאמור, מתנהל כעת תרגיל ימי רחב היקף של חיל הים ומשמרות המהפכה האיראניים. התרגיל הזה מתקיים בעיצומו של משבר מים ומשבר כלכלי חריף באיראן ובשעה שהאיראנים עדיין לא לגמרי התאוששו מההלם של "מלחמת 12 הימים" או מבצע "עם כלביא", כפי שאנחנו קוראים לה. עצם עריכת התרגיל הזה, כשטהרן עדיין מלקקת את פצעיה, מעידה שהאיראנים חוששים ממשהו - והם משגרים איומים שירתיעו את מי שהם חוששים מפניו.
סרטוני התעמולה שהם מפיצים כביכול מהתרגיל, של סוגי הטילים שבהם הם משתמשים ושל המטרות הימיות שבהן הם פוגעים - מעידים בעצם מהו מקור החשש. באחד הסרטונים, מופיע מטוס של חיל האוויר האיראני שכביכול מיירט מטוס עוין ופוגע בו באמצעות טיל אוויר-אוויר. הסרטון עשוי בחופזה ובחוסר מקצועיות מגוחכת.
מטוס הקרב, כביכול, הוא למעשה מטוס אימון סילוני מסוג דומה לזה שנמצא בשימוש באימוני פרחי טיס של חיל האוויר בצה"ל. הוא צבוע בצבעים עליזים, אבל הסרטון מתעד כביכול שיגור טיל על-ידי הטייס שפוגע במה שנראה מטוס קרב ומפיל אותו. אפשר להבין שהאיראנים מנסים להגיד לנו, ולאמריקנים, שלמרות שבמבצע "עם כלביא" נפגעו רוב מערכות ההגנה האווירית שלהם, הם עדיין מסוגלים להגן על עצמם, גם באמצעות מה שנשאר מחיל האוויר שלהם.
אבל העיקר הוא השימוש בטילי שיוט חוף-ים וים-ים שהאיראנים מתעדים ושפוגעים, איך לא, במטרות שהוצגו להם והופכים אותם לכדורי אש.
האיום הזה ראוי לתשומת לב, משום שבסוף סרטון התעמולה רווי הטילים מופיעה לכמה שניות אונייה מסחרית ענקית, עמוסת מכולות. אז מסתיים הסרטון, והרמז ברור: "יש לנו עדיין מאות טילי שיוט ימיים ואם מישהו ינסה לפעול נגדנו, אנחנו יכולים לדאוג שלא יהיה שיט מסחרי באוקיינוס ההודי והים הערבי, ממזרח ומדרום לעומאן". זאת, בנוסף לאיום שהחות'ים מטילים במצרי באב אל-מנדב.
אפשר להעריך ברמת דיוק די גבוהה, גם על פי ההתבטאויות של בכירי ממשל בטהרן - כולל אנשים מסביבתו הקרובה של עלי חמינאי - שהאיראנים חוששים שישראל עומדת לתקוף אותם ואת שליחיהם בתימן, תוך ניצול חולשתם בהגנה אווירית והמחסור שיש להם בטילים בליסטיים. לכן פונים לאיים על התחום שבו הם לא נפגעו - כלומר, הימי.
3 צפייה בגלריה
התרגיל האיראני. בטהרן חוששים - ישראל תנצל את החולשה הנוכחית
(צילום: Iranian Army/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
כמעט ברור שהאיראנים לא יודעים מהם כוונותיה של ישראל, אבל משערים שהיא עלולה לתקוף אותם כדי לנצל את החורים הגדולים שנפערו בהגנה שלהם ב"מלחמת 12 הימים". הם מנסים עכשיו לקנות טילי הגנה אווירית ויירוט טילים מרוסיה, סין ומצפון קוריאה - אך לעת עתה אף אחד עוד לא מוכר להם - ובטהרן מאוכזבים ממוסקבה. מאחר שהם כאמור חוששים שאנחנו ואולי גם האמריקנים נפעל נגדם, הם מאיימים על השיט האזרחי העולמי שמעביר סחורות מאסיה לאירופה ולאפריקה ולשאר חלקי העולם.
לא צריך לזלזל באיתות הזה. עצם החששות האיראניים עלול להביא למיס-קלקולציה על ידם, והם עלולים לממש את איומיהם, אם בתחום הימי או באם אמצעות מה שנשאר להם מהטילים הבליסטיים.
לישראל אין סיבה כרגע להרגיע את חששות בטהרן, מפני שכרגע הם עדיין לא פתחו במשא ומתן על פירוק פרויקט הנשק הגרעיני שלהם עם ארצות הברית וגם לא עם האירופים. בעקבות הדד-ליין המתקרב, באירופה מאיימים על האיראנים בסנקציות החל מסוף החודש הנוכחי באמצעות מנגנון ה"סנאפבק" שמאפשר למדינות אירופה ולארצות הברית להחזיר את הסנקציות הכלכליות שהיו על טהרן לפני שחתמה על הסכם הגרעין עם ממשל אובמה ב-2015.
הסנקציות האלה היו נשכניות וקשות, וכלכלת איראן עשויה לקרוס בגללן. אפשר להניח שהתרגיל הימי המאיים על השיט העולמי נועד גם להרתיע את האירופים מהחזרת הסנקציות. המתיחות במפרץ הפרסי ובעיקר מחוצה לו בזירה הימית גוברת וגם אנחנו עלולים להיות מעורבים. זה מחייב תכנון והכנות, גם בהקשר האיום החות'י ולא רק בזירה הימית.
פורסם לראשונה: 19:47, 21.08.25
