ליל הסדר בקיבוץ ניר עם שבעוטף עזה נראה מעט אחרת מהרגיל. לשולחן החג בקיבוץ מסבות גם תשע משפחות מקו העימות בצפון, שהגיעו להתארח לכמה ימים - הרחק מהאזעקות והירי המתמשך באזור מגוריהן.
ההיערכות לאירוח המשפחות מהצפון בליל הסדר בניר עם
המשפחות הגיעו כבר הערב (ערב החג) וישהו בקיבוץ עד סוף השבוע. האירוח כולל לינה במתחם האירוח הכפרי של הקיבוץ, ארוחת חג משותפת, פעילויות לילדים ואפילו על האש ביום שלאחר ליל הסדר. עבור האורחים זוהי הפוגה קצרה מהמציאות הביטחונית המתוחה בצפון, ועבור המארחים זו הזדמנות להחזיר טובה. נוסף על כך עסקים רבים מהעוטף התגייסו גם הם ליוזמה, בין אם בתרומה ובין אם בהנחה על שירות או מוצר.
היוזמה הקהילתית נולדה תוך שעות על-ידי חברת הקיבוץ דולב אזולאי, שאליה נרתם גם חבר הקיבוץ שי ששון. "מי כמונו יודעים מה זה להיות מפונים", כתבה אזולאי בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ . "הם כרגע אפילו לא מוגדרים מפונים, ורק חוטפים טילים. העובדה שאנחנו מארחים אותם היא מבחינתי גאווה וכבוד". תוך זמן קצר החלו חברי הקהילה להציע תרומות, להתנדב להכין אוכל ולסייע בארגון האירוח.
המשפחות מתארחות במתחם האירוח הכפרי "אלדאה" שבקיבוץ. עבור חברי ניר עם, היוזמה היא גם דרך לגמול על הסולידריות שלה זכו בעצמם לאחר טבח 7 באוקטובר, כאשר ישראלים רבים פתחו את בתיהם בפני תושבי העוטף. "עבורנו כל עם ישראל פתח את שעריו אחרי 7 באוקטובר - הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה את זה. פעם הם מארחים ופעם אנחנו. קצת עצוב לומר אבל זו המציאות הביטחונית שלנו", אמרה אזולאי.
ששון סיפר כי הדחף לפעול הגיע לאחר שראה את התמונות מהצפון. "מי כמונו יודע מה זה לחיות בחירום, כשהסכנה של 15 השניות מרחפת מעליך ומלווה אותך עם הילדים במגרש הכדורגל, בדרך חזרה מבתי הילדים או מהכלבו", אמר. "התמונות מהצפון שברו לי את הלב. ביום שישי בבוקר קיבלתי הודעה מדולב שגייסה אותי בצו 8. 'שייקה, יש בדרך 9 משפחות עם 20 ילדים, תתחיל לעבוד. מזל שיש את דולב".
לדבריו, בתוך זמן קצר מרגע שליחת הודעה בקבוצת הוואטסאפ הקהילתית נאספו אלפי שקלים לטובת היוזמה. במקביל לכך פנה ששון לעסקים מקומיים מהאזור - וגם בהם ההיענות הייתה מהירה. הוא מבקש לציין את כל העסקים שנרתמו: "תוך דקה פתחנו חמ"ל קטן עם חברים מהעסקים המקומיים: אדם אדרי מהקצבייה בשדרות, דולב מ"המרכלבו" בניר עם, תמיר מ"יהלי קייטרינג" שעזר בהנחה על אוכל לסופ"ש, שמעון מ'קפה גרג' שדרות, שלומי מ'עידן 2000' בשדרות, 'מכסף' ובר היין ׳ארגמן׳ בניר עם שסיפקו בקבוקי יין וסט כוסות לכל משפחה, רונן מ'ממתקי דודו' בשדרות, רוז שמכינה קינוחים מקיבוץ ברור חיל, 'דפוס סתיו' בשדרות ו'משק דהן' המהממים שישר נרתמו ושלחו מארזי פירות וירקות למשפחות, הסטודנטים מ'תוצרת הארץ' בניר עם ואור שוקרון מקפה 'אוריוס' שהביאה שוברים לקפה ומאפה.
"מחמם את הלב לראות את הרעות והאחדות של הקהילה שלנו בניר עם ושל האחים והאחיות משער הנגב ושדרות", אמר. "זה רק מראה איזו קהילה עוצמתית יש לנו. תמיד היינו קהילה קטנה ומדהימה פה בעוטף בכלל ובניר עם בפרט. האנשים והנשים האלה הם ישראל היפה. לא סתם אני קורא לבית שלנו המקום הכי יפה ביקום".
כפי שפרסמנו גם בתחילת המלחמה מול איראן, אזור עוטף עזה הפך למקלט למשפחות רבות מרחבי הארץ בשל ריבוי המרחבים המוגנים והמיעוט בהתרעות - ונוסף למשפחות מהצפון מתארחים בקיבוץ בעת החג אורחים ואורחות רבים. בתוך כך, מִנהלת תקומה מדווחת שיותר מ-90% מתושבי האזור כבר שבו לבתיהם, ושכיום מתגוררים באזור יותר תושבים משהיו לפני 7 באוקטובר - בעיקר בגלל הצמיחה של העיר שדרות.
בין המשפחות שהגיעו להתארח בניר עם נמצאות גם אדוה ודוד טל מקיבוץ שניר שבגליל העליון, הורים לשלושה ילדים בני שנה וחצי, שלוש וחצי ושש וחצי. דוד השתחרר ממילואים רק לפני כשבוע. ״ממש לפני רגע נחתנו כאן״, סיפרה אדוה. ״באנו לספוג קצת שקט ולצאת לאווירה אחרת. רק כשיצאנו מהקיבוץ הבנו כמה מתח החזקנו בגוף. כבר עשינו כאן טיול קטן ויש מיגוניות בכל מקום״.
לדבריה, השנתיים וחצי האחרונות היו קשות במיוחד עבור המשפחה. ״במשך שנתיים הסתובבנו בתור מפונים, ואני עד היום לא מבינה, למה פיניתם אותנו ואז החזרתם אותנו? למה בעצם העבירו אותנו טלטלה מטורפת, להסתובב בכל הארץ, וחזרנו למציאות הזאת? אין לנו ממ״ד בבית, אנחנו ישנים בממ״ד של בית התינוקות בקיבוץ״.
על קבלת הפנים בקיבוץ ניר עם היא סיפרה בהתרגשות: ״זה מטורף איך שקיבלו אותנו כאן. לא נעים לי מכל השפע הזה. קיבוץ שעבר את 7 באוקטובר והתפנה בעצמו - וככה מגלה תעצומות נפש ונותן לאחרים. זה שפע לא נורמלי של 'הכול כלול'. זה מחמם את הלב. זה קטע שכאן עכשיו נחשב בטוח, איך שהגענו שאלתי את דוד: 'תגיד, לא מסוכן פה?'״.
גם ליל הסדר המשותף עם משפחות נוספות מהצפון יהיה עבורם חוויה חריגה. ״זה מיוחד לצאת מאזור הנוחות. פסח בדרך כלל מאוד משפחתי אצלנו - דוד בא ממשפחה של תשעה אחים, וזה חתיכת אירוע. אז זה מרגש ושונה. אני רק רוצה להגיד תודה לכל מי שנרתם לדבר הזה - זה ממש לא מובן מאליו״. בנוגע למצב בצפון היא אומרת: "אנחנו רק רוצים קצת שקט, בלי שיפתיעו אותנו בדלת האחורית. אם החליטו להשאיר אותנו שם בצפון - אז צריך גם להתאים את התנאים. הילדים בלי מסגרות מספקות, ולא דואגים לנו מספיק״.
במלון בים המלח: "התגברנו בעבר, נתגבר גם עכשיו"
וילי ברנד ומשפחתו עושים את החג במלון לאונרדו בבאר שבע. ביתו של ברנד נפגע מטיל שהתפוצץ בשטח פתוח בשכונת נחל עשן בעיר. "כשזה נפל שמענו צליל של דברים מתפוררים, ומהבהלה חשבנו שכל הבית קרס. אשתי התקשרה לכוחות הביטחון, שיאמרו לנו אם בטוח לצאת. ילד אחד רצה לצאת והשני פחד. אחרי כמה זמן יצאנו מהממ"ד וגילינו את ההרס. כל החלונות התנפצו, הקיר התנתק מהמקום. היה פשוט תוהו ובוהו".
את הילדים לקחו ברנד ואשתו לסבתא, ולאחר שעיריית באר שבע פתחה מרכז לקליטת המפונים בבית ספר סמוך הם ניגשו למקום לקבל סיוע. המשפחה פונתה למלון לאונרדו מרשת פתאל. "הגענו למלון אחרי שעה אחת עשרה בלילה. בעירייה ישבו איתנו בלובי עד אחת וחצי בלילה, עד שקיבלנו חדר. תיכננו לעשות את החג אצלנו. היינו אמורים לארח את המשפחה. עכשיו התוכניות השתנו. אנחנו נישאר פה במלון. אנחנו פה כמעט שלושה ימים והילדים מתחילים לאבד את זה. קשה להם. אנחנו פה בחדר אחד. זה לא כמו בבית".
לברנד שני ילדים עם צרכים מיוחדים, דבר שמקשה עוד יותר את השהות מחוץ לבית. "אין את התחושה של החג. תכננתי והרצתי בראש מה אני מכין ומבשל ואיך אנחנו מתארגנים. פתאום כל התוכניות השתנו. הביאו לנו סלסלה לחג והגדה לפסח, אבל בתחושה האישית - זה לא זה. אני מקווה שבשנה הבאה פסח יהיה אחרת".
במלון יש כ-280 חדרים, וכעת מתארחים בו כ-200 מפונים שביתם נפגע. מנכ"לית מלון לאונרדו מרשת פתאל היא סימה אלימלך, ילידת העיר שאיבדה את אחיה ואת גיסתה בטבח 7 באוקטובר. "כשהתקבלה ההודעה על הנפילה האחרונה הגיעו אנשי הצוות למלון מיד. קלטנו את המפונים עד שלוש לפנות בוקר, והבטחנו לחבק, לעודד ולעשות להם את החג הכי מדהים שהם יכולים. זה היה ממש מרגש לראות".
מאז 7 באוקטובר אירחה רשת פתאל כ-20 אלף מפונים, יחד עם אוכלוסיות שונות כמו חיילים וקשישים. "המלחמה יוצרת תמהיל חדש של אורחים במלונות", מסבירה אלימלך. "אנחנו בתפוסה מלאה. חצי מהמלון הוא של מפונים וחצי של אורחים רגילים שבאים לחגוג את הסדר יחד. הביקוש למלונות רק עלה. את החגים אנחנו מציינים פה בחגיגיות. זו אווירה אחרת, למרות שיש פה אנשים שהגיעו אלינו אחרי שחרב עליהם עולמם. רק לפני כשבועיים ערכנו בת מצווה לילדה שהבית שלה נהרס".
בדימונה כ-780 תושבים פונו למלון לאונרדו ים המלח. אלירן ברנדינו, תושב העיר ואב לשלושה, אמר כי בחג הפסח הם תמיד היו מארחים, וכעת הם יהיו אורחים אצל המשפחה. "לא הצליחו להרוס לנו הכול. המלון אפשר לנו נחיתה רכה, ורק אחרי שהייתי כמה ימים במילואים וחזרתי הביתה הבנתי שאין לי בית. אבל ברוך השם, כל יהודי חייב לעשות את החג. והחג הזה זה הניצחון שלנו. ונצליח. התגברנו בעבר ונצליח להתגבר גם עכשיו".
"סדר כהלכתו - עם הנחיות מיוחדות"
איילה עמאר בת ה-56 נולדה בקריית שמונה והתגוררה בעיר במשך כל חייה. חרף הירי הכבד לעבר העיר שבאצבע הגליל, היא ובעלה משה יחגגו את ליל הסדר הקרוב במקלט שבבניין המגורים שלה יחד עם ילדיהם ונכדיהם. איילה ילדה רביעייה בתקופת הקטיושות שהיו בקריית שמונה לפני 27 שנים, בזמן שהרקטות נחתו בלי הפסקה על העיר המוכה בצפון - בהיעדר מערכת יירוט כמו "כיפת ברזל". למרות כל המחחמות שעברו, אלפי הטילים שנחתו על העיר, הימים הקשים והפינוי, איילה ובעלה משה לא מוכנים לעזוב את קריית שמונה.
השניים הביעו התרגשות לקראת ליל הסדר, שמדובר בחג לא-רגיל במקלט העירוני: "אנחנו חוגגים את חג הפסח שלנו במקלט, כי לצערנו זה נמשך ונמשך. חגגנו במלון בעבר בעקבות הפינוי, ואנחנו מקווים שהדבר הזה ייגמר, אין לנו כוח. לפעמים המשפחה מתפזרת, אז אנחנו עושים את החג עם השכנים. דאגנו לנו מהעירייה לשולחנות, כיסאות וכלים, וכמובן שהבאנו דברים מהבית כדי לקשט ולתת הרגשה של שמחה, של חג.
"נקווה שזו המלחמה האחרונה שלנו, שהילדים והנכדים לא יחוו את הימים הנוראים האלה, את המלחמות האלה. קריית שמונה מתרוקנת בגלל המלחמות האלה, הממשלה שכחה את העיר שלנו לצערי. צריכים לזכור שיש עוד תושבים במדינה, לא פשוט לבנות ממ"ד - זה יקר, ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו. אנחנו מאחלים שיהיה לחיילים שלנו שמגנים עלינו חג שמח, ושיחזרו לביתם בשלום".
במשפחת פרץ מפרדס חנה-כרכור האם איבון אחראית על שולחן הבישולים המרהיב עם שלל מטעמי החג. היא מספרת: ״בדרך כלל אנחנו מארחים הרבה בני משפחה ממקומות שונים ברחבי הארץ שמגיעים להתארח אצלנו בשולחן החג, אבל השנה בגלל המלחמה והמגבלות יש הנחיות מיוחדות, ולכן אנחנו עורכים ליל סדר כהלכתו כמובן אבל עם הקפדה על ההנחיות. אם יהיו אזעקות נצא מיד לממ״ד הצמוד. אין מה לעשות, זה מציל חיים״.
איבון, שידועה בשרון בזכות המימונות הגדולות שאותן היא מארגנת מדי שנה, ואפילו ארגנה את חגיגות המימונה באור עקיבא שבהן התארח ראש הממשלה בנימין נתניהו, איחלה כי "נקווה לימים של שקט וביטחון. חג הפסח הוא חג החירות, ונקווה למציאות ולשקט ימים טובים יותר״.
