שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ניפק אמירה מקוממת, שבה השווה למעשה בין מתקפות צה"ל ברצועת עזה למעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר. בריאיון לרשת CBS האמריקנית שנערך אתמול בניו יורק ותמלול שלו פורסם היום (שלישי) באתר משרד החוץ הרוסי, לברוב גינה את הטבח שביצעו מחבלי החמאס בעוטף עזה, אבל אמר כי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש צדק כשאמר שמתקפת הטרור "לא התרחשה בוואקום".

לברוב נשאל איזה "קונטקסט" יכול להצדיק מעשי זוועה כמו שהיו במתקפת הטרור, והשיב: "אין שום תירוץ לברבריות של 7 באוקטובר 2023. אבל אני לא חושב שהעובדה שאין שום צידוק לכך היא תירוץ לצ'ק פתוח עבור שיטות לחימה לא-פחות ברבריות".
בדיון במועצת הביטחון של האו"ם שגריר ישראל גלעד ארדן השיב ללברוב שנכח בדיון ותקף את רוסיה: "אלבניה נפגעה במתקפת סייבר איראנית, וכפי שכולנו יודעים, מל"טים איראנים משמשים את רוסיה להרוג אזרחים באוקראינה. הטרור של איראן יגיע לכולכם. כולנו יודעים זאת, אפילו רוסיה המשתפת פעולה עם איראן".
4 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ולדימיר פוטין
בנימין נתניהו ולדימיר פוטין
רוסיה בחרה צד? "הם עשו בחירה מצערת ומאכזבת". פוטין ונתניהו
(צילום: דנה קופל, צילום: Gavriil GRIGOROV / POOL / AFP)
4 צפייה בגלריה
גלעד ארדן
גלעד ארדן
ארדן במועצת הביטחון
(צילום: Charly TRIBALLEAU / AFP)
דבריו המקוממים של לברוב מגיעים ברקע ביקורו של סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, בסוף השבוע במוסקבה, שם נועד שם עם סגנו של לברוב ואחראי תיק המזרח התיכון, מיכאיל בוגדנוב. לאחר הפגישה העניק אבו מרזוק ריאיון ארוך לעיתון פרבדה ואמר כי החמאס סומך על רוסיה כשם שישראל סומכת על ארה"ב. דבריו של בכיר ארגון הטרור שיקפו את מה שלא מעט אנשים בישראל חשים: רוסיה בחרה צד במלחמה - זה של חמאס, ונגד ישראל וארה"ב.
עם זאת, כאשר צוללים פנימה למרקם העדין של יחסי ישראל-רוסיה, ניתן לראות שהדברים מורכבים יותר, ובניגוד למה שחושב החמאס – בעיני רוסיה, ישראל עדיין נמנית על רשימת המדינות הידידותיות אליה. בין היתר, ישראל היא אולי המדינה המערבית היחידה שעודנה מקיימת טיסות ישירות ויומיות לרוסיה, ברקע החרמות והסנקציות שזו הביאה עליה עם פלישתה לאוקראינה.
גורמים בכירים בישראל אכן מודים כי יש תחושה של תסכול ואכזבה מההתנהלות של רוסיה כלפי ישראל מאז ה-7 באוקטובר, כאשר בניגוד לאמירות ולהצהרות ארוכות שנים של ההנהגה הרוסית, החל מפוטין ולאורך כל שדרת ההנהגה, שהדגישו שביטחונה של ישראל הוא אינטרס אסטרטגי, הרוסים שינו את התנהגותם ו"עשו בחירה רוסית מצערת ומאכזבת. הם לא עומדים מאחורי עמדות ארוכות שנים ולא פועלים לפיהן".

כוונת הבכירים היא גם להידוק הקשר של רוסיה עם איראן, שמספקת לרוסים את ציי הכטב"מים המתאבדים שמשמשים אותם בתקיפותיהם נגד אוקראינה, וגם באספקת נשק בעייתי שזולג לאויבי ישראל. כך למשל, בפיגוע של חיזבאללה בחודש מרץ אשתקד בצומת מגידו, שבו צעיר נפצע קשה ואיבד את מאור עיניו, המחבל עשה שימוש במטען צד דמוי כלימגור - שהוא נשק רוסי תקני. למעשה, כמעט כל תקיפות הנ"ט של חיזבאללה נגד בתים ומוצבים בצפון נעשים באמצעות טילי קורנט רוסיים.
בהתאם, ישראל לא חסכה מרוסיה את הביקורת שלה, הבהירה שהיא לא מקבלת את עמדתה בנוגע למלחמה בעזה, לאירועים ולמצב בכללותו, ותהתה בפני בכירים רוסים מה קרה לאמירות על כך שביטחון ישראל הוא אינטרס אסטרטגי רוסי. ישראל אתגרה את רוסיה ואחרי כמה התבטאויות בעייתיות בתחילת המלחמה – המסרים הישראליים עשו את שלהם, ולאחרונה מזהים בישראל תיקון מסוים מצד רוסיה, כגון גינוי ראשון של שר החוץ לברוב את הטרור של חמאס.
לברוב גם טען במסיבת העיתונאים לסיכום השנה האזרחית שלרוסיה אין מוסר כפול, וכי גינתה את מתקפת ה-7 באוקטובר. גורם ישראלי שמעורה ביחסים עם רוסיה אמר ש"הייתי נזהר מלומר שרוסיה בצד של החמאס, אבל זה לא אומר שאין לנו ביקורת, ואנו לא מתביישים להשמיע אותה ולהתעמת איתם כשצריך".
4 צפייה בגלריה
שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב
שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב
לברוב במועצת הביטחון
(צילום: AP /Yuki Iwamura)
גם גורמים בכירים בישראל אומרים שאי אפשר לומר כיום שרוסיה עומדת לצד החמאס. עם זאת, אם זה המצב, מדוע הרוסים מקבלים משלחות של ראשי ארגון הטרור במוסקבה? הרוסים מסבירים זאת כמאמצים מצדם להביא לשחרור חטופים בעלי אזרחות רוסית, אך למעשה הם הצליחו לשחרר רק חטוף אחד בעל אזרחות כפולה - רוני קריבוי בן ה-25 מכרמיאל, שנחטף מהמסיבה ברעים, למרות שרוסיה התהדרה גם בשחרורן של לנה טרופנוב, אירנה טטי וגלי טרשנסקי.
רוסיה טענה גם למעורבות במגעים לשחרורה של יפה אדר, אבל בישראל אומרים כי "עם כל הכבוד למאמץ", כל הנשים שוחררו במסגרת עסקת החטופים בין ישראל לחמאס. ישראל הבהירה לרוסים כי "אתם מקבלים משלחות של חמאס, ומה יוצא לכם מזה? הצלחתם לשחרר רק חטוף אחד מחוץ לעסקה. מה יוצא לכם מהשיח שאתם מקיימים עם חמאס?".
במקביל, נודע שרוסיה העבירה לראשי החמאס רשימת שמות של פחות מ-10 אזרחים, שלחלקם יש אזרחות רוסית, ושהיא מבקשת את שחרורם. ברוסיה מסרו כי הם פועלים מול חמאס לשחרור שלושה חטופים בעלי אזרחות רוסית, וכן כמה ישראלים נוספים, בהם חייל בעל אזרחות דרום אפריקנית וניצולי שואה. ישראל הבהירה לרוסיה שאם אכן תצליח להביא לשחרור חטופים משבי החמאס – בין אם מדובר בישראלים בעלי אזרחות רוסית או ישראלים בלי אזרחות נוספת – זה בכלל לא משנה, ומבחינת ישראל כל מה שיכול להביא לשחרור, מבורך.
בריאיון שהעניק לברוב אמש ל-CBS הוא גם התייחס לדיווחים על חיסולים ישראליים בסוריה, שבהם נהרגו בכירים במשמרות המהפכה של איראן, ואמר כי מוסקבה קוראת לישראל לחדול מהתקיפות במדינה - בעלת בריתה של רוסיה. "אנו קוראים לישראלים להפסיק לתקוף בסוריה, בכלל זאת בנמלי התעופה בדמשק ובחלב, אשר פוגעים במשלוחים של סיוע הומניטרי. דרך אגב, אנחנו קוראים להם גם להפסיק את הרציחות הפוליטיות", אמר. מיד אחר כך הזכיר את התקיפה בסוף השבוע האחרון דמשק, שבה לפי איראן נהרגו חמישה "יועצים צבאיים" שלה - בהם מפקד יחידת המודיעין של כוח קודס בסוריה: "בדמשק, כמה קצינים של משמרות המהפכה נפגעו מטיל, כנראה ישראלי", ציין לברוב.
4 צפייה בגלריה
מסוק
מסוק
מסוק רוסי בגבול סוריה. ארכיון
(צילום: AFP)
אמירתו של לברוב מגיעה לאחר שבסוף השבוע אדמירל רוסי התבטא באופן בעייתי ביותר, כשאמר כי כלי טיס של חיל האוויר הרוסי החלו בפטרולים לאורך קו בראבו של הפסקת האש בין ישראל לסוריה, כדי לפקח על המצב לנוכח הגברת הפעילות הישראלית באזור. ואכן, כפי שכתב רון בן ישי השבוע, נצפה מרמת הגולן מסוק רוסי שטס בקרבת קו הפסקת האש, בשטח סוריה. המסוק טס דקות ארוכות לאורך הקו, ואחר כך פנה מזרחה בחזרה לעומק סוריה.
הבקרה האווירית של חיל האוויר עקבה אחרי המסוק ונתנה התרעה לכוחותינו ולסוללות ההגנה האווירית של צה"ל באזור, אבל מאחר שהמסוק לא חצה לרגע את קו הפסקת האש בגולן מערבה לתוך שטח ישראל, לא היה צורך לנקוט בשום פעולה נוספת. יש בישראל מי שרואים בפטרולים האלה רצון להרתיע את ישראל מלתקוף מטרות איראניות, יעדי חיזבאללה וכן פלסטינים הפועלים בסוריה בשירות חיזבאללה, וגם למנוע העברות נשק לארגון הטרור דרך סוריה, והכול במסווה של פיקוח רוסי כביכול על הנעשה בקו הפסקת האש.
גורמים שמעורים ביחסי ישראל-רוסיה אומרים כי סוגיית הפטרולים מטופלת בערוצים הצבאיים בין המדינות, ובכל מקרה לשני הצדדים יש אינטרס שמנגנון הדה-הסלמה ימשיך לתפקד, ואינם רואים שינוי במנגנון זה. בכירים בישראל אומרים כי לישראל ולרוסיה יש אינטרס הדדי לשמר ערוצי קשר ושיח, שבמסגרתם עולים לא מעט דברים הנתונים במחלוקת בין שתי המדינות. עם זאת, יש הידברות והבנה - וגם דרך להשפיע, ובישראל בהחלט ראו שיפור ושינוי בטון הרוסי. חלק מזה נוגע להתנהלות וליחסים של רוסיה עם חלק מהשחקנים במזרח התיכון – בדגש על סוריה והמשך התקיפות.
דוגמה לחילוקי הדעות האלה הופיעה השבוע בהודעה חריגה של דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, אשר תקפה את גרמניה על תמיכתה בישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שדן בתביעת דרום אפריקה שמאשימה את ישראל ברצח עם. זכרובה פרסמה הודעה שטענה שהשואה אינה קשורה ליהודים, אלא היתה רצח עם כלפי עמים ומיעוטים אתניים באירופה. בישראל זעמו ומשרד החוץ בירושלים פרסם גינוי שבו נכתב כי "השימוש שעשתה דוברת משרד החוץ הרוסי בשיח שואה בהקשרים מדיניים עכשוויים היא זילות השואה ופגיעה בקורבנות ובניצולים".
פורסם לראשונה: 21:34, 23.01.24