במרוקו התפרסמו היום (ה') התוצאות הכמעט-סופיות בבחירות לפרלמנט שנערכו אתמול בממלכה, ומהן עולה כי מפלגת השלטון בממשלה היוצאת ספגה מפלה, בעוד האיסלאמיסטים, שהקמפיין שלהם התמקד בטינה כלפי ישראל ובדרישה לניתוק היחסים עמה, התחזקו מאוד – אך נותרו עדיין במקום רחוק יחסית מהצמרת.
עצרת בחירות של מפלגת PJD האיסלאמיסטית, החודש ברבאט. לא ניצחו, אבל עשו "קאמבק" אחרי הקריסה בבחירות הקודמות
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
לפי משרד הפנים ברבאט, את המקום הראשון קטפה מפלגת "האותנטיות והמודרניות" (המוכרת גם בראשי התיבות בצרפתית PAM), עם 97 מושבים מתוך 395 בסך הכול. PAM חברה בקואליציה היוצאת, שבה הייתה שותפתה של מפלגת השלטון "העצרת הלאומית של העצמאים" (RNI), אבל זו ספגה כעת מפלה וירדה למקום השני עם 66 מושבים. מפלגת "איסתיקלאל" השמרנית, שהייתה חברה גם היא בקואליציה היוצאת, זכתה ב-65 מושבים. מפלגת "הצדק והפיתוח" של האיסלאמיסטים (PJD), שהנהיגה את ממשלת מרוקו עד הבחירות הקודמות ב-2021 – שבהן התרסקה ל-13 מושבים בלבד – התחזקה כעת משמעותית וזכתה ב-54 מושבים.
מרוקו, נזכיר, היא מונרכיה חוקתית שבראשה עומד המלך מוחמד השישי, המחזיק בסמכויות נרחבות בכל הנוגע להתוויית מדיניות הממשלה, במיוחד בסוגיות ביטחון וחוץ. לתוצאות הבחירות לא תהיה לפיכך השפעה דרמטית על מאזן הכוחות ברבאט, אבל כן תיקבע בהן הממשלה שתנהל את ענייני היום-יום של המדינה בת 39 מיליון התושבים בחמש השנים הקרובות. היא תהיה זו שתוביל מבצע פיתוח נרחב של תשתיות, בהיקף מוערך של 20 מיליארד דולר, לקראת גביע העולם בכדורגל בשנת 2030, שאותו תארח מרוקו יחד עם ספרד ופורטוגל – ולפיכך יש שמכנים את הממשלה הבאה כ"ממשלת המונדיאל".
המלך מוחמד השישי. מחזיק בכוח האמיתי
(צילום: AP)
מפגש בניו יורק החודש שבו הוכרז שדרוג היחסים עם מרוקו, בהשתתפות שר החוץ סער
(צילום: משרד החוץ)
על פי החוקה שמרוקו אימצה ב-2011, אחרי גל מחאות "האביב הערבי", המלך נדרש למנות את ראש הממשלה מהמפלגה שזוכה במירב הקולות, כך שזו תהיה מפלגת PAM. ראש הממשלה נדרש לאחר מכן להקים קואליציה, ולמרות שהוא זה שבוחר את השרים – גם הם נדרשים לקבל את אישור המלך, שעומד במקביל בראש גוף נפרד המכונה "מועצת השרים", ואחראי על ההחלטות האסטרטגיות של מרוקו, כך שלראש הממשלה סמכויות מוגבלות בכל הנוגע לסוגיות חוץ וביטחון.
לא ברור לפי שעה מי צפוי להיות ראש הממשלה הבא, והמלך לא חייב למנות דווקא את מנהיג מפלגת PAM לתפקיד. אחד השמות שהועלו במהלך הבחירות כאפשרות כזו הוא זה של פוזי לקג'ע, נשיא ההתאחדות המרוקנית לכדורגל, שהצטרף לאחרונה למפלגה וזכה להערצה גדולה אחרי ההישג ההיסטורי של מרוקו במונדיאל 2022 – שבו הפכה הנבחרת שלה לראשונה מהעולם הערבי ומאפריקה שמעפילה לחצי הגמר. חלק מתומכי PAM הביעו בקמפיין תמיכה גם במועמדותה של פאטימה א-זהרא אל-מנסורי, בת 50 שמכהנת כראש עיריית מרקש וכשרת התכנון העירוני. אם היא תיבחר על ידי המלך, היא תהיה האישה הראשונה בתפקיד.
אל-מנסורי, אגב, נשאלה ממש לאחרונה על עמדתה ביחס לישראל, אחרי שאחד ממבקריה האשים אותה בתמיכה בישראל: "עמדות מפלגתנו בנוגע לסוגיה הפלסטינית ברורות וידועות, והן באות לידי ביטוי בהודעות ובהצהרות של המפלגה – מסמכים שניתן לעיין בהם", היא אמרה בלשון דיפלומטית. "הם מפורשים ולא מותירים מקום לעיוות הדברים. מפלגתי ואני משרתות את מולדתנו, ואת מולדתנו בלבד, לצד עקרונות היסוד ומוסדות המדינה שלה. זהו הכבוד היחיד והגדול ביותר שלנו".
פאטימה א-זהרא אל-מנסורי. אולי אישה ראשונה כראש ממשלה?
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
עצרת בחירות של מפלגת PAM בעיר טנג'יר, החודש
(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
לפי שעה לא ברור מה יהיו ההשלכות של הבחירות על היחסים עם ישראל, שכוננו ב-2020 כחלק מהסכמי אברהם אבל נותרו מתוחים בצל המלחמה בעזה – שבמהלכה נערכו הפגנות רבות במרוקו נגד ישראל. רק החודש שודרגו היחסים בין המדינות, עם הכרזה על פתיחת שגרירויות מלאה. אף שבסופו של דבר הכוח האמיתי מצוי בידי המלך, ההתחזקות של האיסלאמיסטים עשויה להדאיג גורמים בירושלים, בפרט מפני שהקמפיין שלהם התמקד בטינה לישראל. בסוכנות הידיעות AP תיארו את ההתחזקות שלהם כ"קאמבק" ממש, אבל לא ברור אם משמעות הדבר שהם ייכנסו לממשלה עתידית.
את מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמיסטית מנהיג ראש הממשלה לשעבר עבד אל-אלה בן כיראן. מפלגתו הייתה זו שהנהיגה את ממשלת מרוקו ב-2020, אז נורמלו היחסים עם ישראל, ובקמפיין כעת הוא אמר כי הייתה זו "טעות" מצד מפלגתו. בעצרת שנערכה במרקש הוא הזהיר מפני "הסכנות של ישראל ושל הציונות במרוקו", והוסיף: "אנחנו חייבים להשמיע את קולנו". הוא הבטיח כי "אם נעבוד קשה, המלך יסגור את השגרירות הישראלית. המלך לא אוהב לפעול בניגוד לעמו".
בין המתנגדים לישראל שנכנסו לפרלמנט החדש נמנה גם הפעיל האנטי-ישראלי עזיז הנאווי, איש מפלגת הצדק והפיתוח. הנאווי משמש כמזכ"ל של הגופים "קבוצת הפעולה הלאומית למען פלסטין" ו"הארגון המרוקני נגד נורמליזציה". הוא היה אחראי לפני כחודש להפגנה נגד ביקורה של שרת התחבורה מירי רגב במדינה, שבמהלכה נשאו המפגינים דגלי מרוקו ופלסטין ושלטים בגנותה של רגב. לפני כמה חודשים גם הוגשה תלונה לתובע הציבורי במרוקו נגד הנאווי, בטענה להוצאת דיבתו של ג'קי קדוש, ראש הקהילה היהודית באזור מרקש.
הפגנה נגד שרת התחבורה רגב במרקש
מקור מרוקני אמר ל-ynet בעילום שם: "עזיז הנאווי, שדורך על דגל ישראל, הפך לחבר בפרלמנט המרוקני. הפלג התומך באיראן ובחמאס במרוקו נכנס לפרלמנט. בתקופה שבה היה צריך לצמצם את נוכחותם של הקיצונים ולעצור אותם, הם זכו בפרס בדמות מושבים בפרלמנט". לדבריו, מתנגדי ישראל בפרלמנט החדש לא מגיעים רק ממפלגת "הצדק והפיתוח", שזכתה כאמור ב-54 מושבים. "הפעילים התומכים בנורמליזציה ומזדהים עם ישראל נדחקים לשוליים. לעומת זאת, אלה העוסקים באנטישמיות ושורפים את דגל ישראל זוכים לתגמול, כפי שקורה עם אנשים מהסוג הזה במהלך הבחירות הנוכחיות".
מקור שני, שבחר גם הוא שלא למסור את שמו, הוסיף: "קבלת תוצאות הבחירות היא חובה דמוקרטית, אך השלכותיהן מצדיקות בדיקה. התוצאות אישרו אדישות מתמשכת בקרב הבוחרים, המונעת על ידי מצב של פרקטיקה פוליטית ירודה וחוסר אמון". לדבריו, נוצר פתח לאיסלאמיסטים לחזור לזירה: "הביצועים החלשים של הרוב השולט – ובמיוחד העצרת הלאומית של העצמאים (RNI), סללו את הדרך למפלגת הצדק והפיתוח (PJD). תוצאה זו משקפת את חוסר המשמעת והאחריות בקרב יריביה ולא את כוחה שלה. אדישות הבוחרים מחייבת הערכה מחודשת של הנוף המפלגתי ואת הצורך לפנות מקום לאנשים מוכשרים ובעלי עקרונות, שכן רוב הפוליטיקאים לא הצליחו לעמוד בקצב היוזמות המלכותיות הגדולות".
המפגינים במחאת "דור ה-Z" באוקטובר אשתקד. אלפים נעצרו, התסכול לא נעלם
(צילום: AP Photo, File)
שיעור ההצבעה בבחירות היה נמוך במיוחד – רק 38% – ומדובר בנתון שלא נראה מאז 2007. עבור פרשנים פוליטיים מדובר בעדות לתסכול של אזרחים רבים, בעיקר הצעירים, ממצבם הכלכלי הרעוע. מרוקו אמנם נהנית מצמיחה, והיא היעד התיירותי הפופולרי ביותר באפריקה, אבל הפיתוח לא נעשה בצורה שוויונית, והצעירים סובלים מהיעדר הזדמנויות כלכליות: שיעור האבטלה הכללי שם עומד על 12.7%, אבל בקרב בני 15 עד 24 הוא עומד על 37%. התסכול מכך התפרץ בגל מחאות דור ה-Z החריג בספטמבר אשתקד, שבו בין היתר דרשו המפגינים הצעירים את הדחתו של ראש הממשלה הנוכחי עזיז אחנוש, איש עסקים מיליארדר, וקראו סיסמאות כמו "חירות, כבוד וצדק חברתי". יותר מ-3,000 נעצרו בגל המחאות ההוא, ורבים הועמדו לאחר מכן לדין. היעדר ההזדמנויות מעודד רבים גם להגר לאירופה, ועדות דרמטית לכך הייתה בפריצה ההמונית של לפחות 70,000 מסתננים למובלעת הספרדית סאוטה בחודש יולי.
