בתגובה ראשונה לפרשת ההברחות לרצועה, לאחר הגשת כתבי האישום - כולל נגד אחיו של ראש השב"כ דוד זיני - אמרו בצה"ל כי הם "רואים בחומרה רבה את תופעת ההברחות לרצועת עזה, המהווה סיכון גדול לביטחון המדינה. אם מעורבים בפעולות אלו משרתי צה"ל בשירות סדיר או מילואים הדברים חמורים אף יותר".
בצלאל זיני מואשם כי הבריח סיגריות לרצועה תמורת 365 אלף שקלים. בכתב האישום תואר כי לאחר אחת ההברחות הוא אמר לנאשם אחר - אביאל בן דוד - שיש לו מכר ביחידה 8200 שטען בפניו שעלולים לעלות עליהם, ושיש לו את היכולת לסייע להם, כך שפרטיהם לא יופיעו במערכת.
בצלאל זיני עולה לדיון בעניינו
(צילום: הרצל יוסף )
בתמורה לכך, תואר, זיני הסביר שהתבקש לארגן עבור יחידתו של המכר ציוד צבאי. זיני, כך נכתב, ביקש מאביאל כ-100 אלף שקלים - וזה נעתר לבקשה והעביר לו אותם. כתב האישום לא מפרט מה עלה בגורל אותה בקשה, מה עשה זיני בכסף - ואם המכר בכלל קיים. בצה"ל התייחסו לכך ואמרו: "בהמשך לפרסומים על החשד למעורבות משרת יחידת 8200 - צה"ל אינו מכיר את האירוע המדובר".
בחסות חמאס: מנגנון ההברחות מישראל לעזה
לפי גורם ברצועת עזה המעורה בפרטים, מנגנון ההברחות מישראל לרצועה מתבסס על רשת סוחרים וקשרי תיווך ללא עבודה ישירה מול חמאס, אך תחת ידיעתו ובחסותו השלטונית. לדברי הגורם, ההברחות בוצעו באמצעות אנשי קשר שפעלו בצד הישראלי של המעברים ופתחו ערוצי תקשורת ישירים עם סוחרים בעזה.
הקשר התנהל דרך סוחר מרכזי אחד, שתואר כ"ביג בוס". לפי הגורם, היו מקרים שבהם נכנסו לרצועה משאיות עם לוחית רישוי ישראלית ונותרו בשטח עזה. הוא טען כי כבר בתחילת הפסקת האש - לפני יותר משלושה חודשים - הועברו התשלומים לסוחרים בצד הישראלי, באזורי המעברים כרם שלום וכיסופים. אחד המשלוחים הוערך ב-8 מיליון דולר, ובכניסת אותה משאית היו מעורבים שלושה סוחרים שונים ברצועה.
לפי אותו מקור, ההברחות כללו לא רק סיגריות אלא גם סמים וציוד רגיש. בין היתר הועברו סמים מסוג קפטגון כשהם מוסתרים בקרטונים של מכשירי אייפון 17 פרו מקס, ובגלגלי משאיות. באחד המקרים, כך נטען, הוברחו כ-10,000 כדורי קפטגון.
מיליון שקל לתיאום כניסת משאית של גבינת פטה
עוד נטען כי הכנסת סחורות המוגדרות "דו-שימושיות" נעשתה באמצעות אישורים ותיאומים מיוחדים. לדברי הגורם, פאדי דיב - אחד הסוחרים הגדולים ברצועת עזה, שנעצר בסוף השנה שעברה בידי ממשלת חמאס והתבקש לשלם לארגון הטרור כופר של מיליוני שקלים - קיבל ביחד עם סוחרים אחרים גישה ישירה למנגנון ההברחות.
הגורם הדגיש כי חמאס לא פעל בשותפות ישירה עם ישראל, אך הפעילות התבצעה בידיעתו. לדבריו, חמאס פעל כגוף שלטוני: גבה מיסים, אגרות ודמי מעבר, וניצל את הפסקת האש לייצור הכנסות. כך למשל, נטען כי באחד המקרים נגבו כ-12 מיליון שקלים בנקודת גבייה אחת, ובאזור אחר סכום של כ-35 מיליון שקלים. לפי הגורם, למנגנון היו גם שותפים עסקיים מחוץ לרצועה, לרבות סוחרים שפעלו בשותפויות עם גורמים בסין, וכן בעלי קשרים כלכליים בישראל וגם ברשות הפלסטינית - כפי שגם תואר בכתב האישום.
לפי הטענות, אחד הסוחרים שילם יותר מ-400 אלף דולר עבור תיאום עסקה אחת בלבד. מנגנון התשלומים, כך תואר, היה מדורג: תשלום עבור התיאום, תשלום עבור המשאית, תשלום עבור ביטוח הסחורה, ולעיתים גם תשלום עבור העברה בין מעברים. כך למשל, לדברי הגורם, תיאום של כניסת משאית גבינת פטה הגיע לכמיליון שקלים, נוסף על כ-300 אלף שקלים עבור ביטוח - ומבלי לכלול את עלויות ההובלה והמשאית עצמה.
אותו דיב, כאמור מהסוחרים המרכזיים ברצועה, שימש לפי חלק מהגרסאות חוליית קישור בין גורמים ישראלים לסוחרים בעזה - ועל פי אחת הטענות, המשלוח הראשון לרצועה אחרי הפסקת האש עבר דרכו ובאמצעותו. לדברי הגורם, דיב שימש כסוחר עוד לפני המלחמה וגם במהלכה, ולא היה מעורב בפעילות צבאית. הוא אחד מכמה סוחרים גדולים שהשתלטו על התחום, יצרו מונופול בפועל על מנגנון ההברחות וניהלו את הכנסת הסחורות לרצועה באופן כמעט בלעדי - תוך ניצול תנאי הפסקת האש והפיקוח המוגבל.
