ראש ממשלת רוסיה לשעבר סרגיי סטפשין נפגש עם השגריר הרוסי בישראל, במסגרת המאמצים של רוסיה לקבל לידיה את חצר אלכסנדר - אתר היסטורי בלב העיר העתיקה בירושלים. סטפשין מכהן כיו"ר IOPS - החברה הקיסרית האורתודקסית הפלסטינית - ואחראי מטעמו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על החזרת נכסים היסטוריים של רוסיה בארץ הקודש לידיה של מוסקבה.
סטפשין והשגריר אנטולי ויקטורוב דנו בניסיון המוצלח של החזרת חצר סרגיי - מתחם היסטורי אחר בירושלים - לבעלות רוסיה בשנת 2008 בעקבות בקשתו של פוטין. סטפשין הדגיש כי חצר אלכסנדר אינו סתם בניין, אלא מקום שמהווה "סמל לנוכחותה של רוסיה בארץ הקודש". השניים הביעו ביטחון כי השותפות בין IOPS לשגרירות רוסיה בישראל לא רק תשלים את השבת חצר אלכסנדר לידיים רוסיות - אלא גם תחזק את מעמדה של מוסקבה באזור.
לאחרונה שוחח פוטין כמה פעמים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לצד נושאים כמו איראן וסוריה, עלה גם הרצון להעביר את הבעלות על החצר לידי הפדרציה הרוסית - נושא רגיש במיוחד שבו לפוטין יש עניין אישי. עבודת הצוות שמונה לדון בכך נדחתה בגלל המלחמות בעזה ובאיראן, ובעומס על גורמי המקצוע והשרים. לפני כמה חודשים הוגשו המסמכים בכתב, וכעת הגיע השלב של הדיונים בעל פה.
צוות השרים המיוחד שדן בנושא ובו חברים, בין היתר, שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין, צפוי להתכנס בחודש אוקטובר ולקבל החלטות. הצוות היה אמור להתכנס בחודש ספטמבר אך הדיון נדחה. מי שמרכז את הטיפול בנושא הם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, האלוף רומן גופמן, ביקר מספר פעמים בחשאי ברוסיה.
נתניהו חידש בסוף השנה שעברה את עבודת צוות השרים לבחינת החזרת הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים לידי הפדרציה הרוסית. בנובמבר 2024 אמר סטפשין כי "למרות המלחמה נתניהו חידש את העבודה של מה שנקרא 'קבוצת העבודה'. כל החומרים הוצגו לנו והם נלמדים עכשיו. כיום אין עילה חוקית לא להכיר בנכס הזה כשל רוסיה".
חצר אלכסנדר עלתה לכותרות בשנת 2019, לאחר שנעמה יששכר נכלאה במוסקבה. חלק מהדיווחים על עסקה לשחרורה כללו דרישה רוסית לבעלות על חצר אלכסנדר. אין ראיות שהחצר הייתה חלק מהעסקה, אך גורמים שונים מצביעים על כך שבהסכם בין נתניהו לפוטין הסכים ראש הממשלה לתת לפוטין חלקת קרקע צמודה לכנסיית הקבר - והיא חצר אלכסנדר.
גודל החצר הוא 1,300 מטר, והיא ממוקמת במיקום אסטרטגי תיירותי בלב העיר העתיקה בירושלים. למעשה מדובר בנכס שנמצא בבעלות ובשליטה דה פקטו של ארגון IOPS - שהקים את חצר אלכסנדר. אך מכיוון שמדובר בשטח שנרכש מהאימפריה העות'מאנית, הוא נרשם ברישום הטורקי על שם "הממלכה הרוסית המפוארת" (שפורקה אחרי המהפכה הרוסית). בפועל הארגון רכש בכספו את החצר.
בשנת 2017 מוסקבה ביקשה שישראל תכיר בכך שהרישום הטורקי מצביע על כך שהנכס רשום על שם רוסיה עצמה ולא על שם ארגון IOPS, מכיוון שברישומים הוא על שמה של הממלכה הרוסית. ב-18 באוקטובר 2020 חתם נתניהו על צו לא שגרתי בשם "הכרזה מכוח דבר המלך במועצה (המקומות הקדושים)". הצו הכשיר את חצר אלכסנדר כמקום קדוש ולפיכך, אף בית משפט לא יכול לדון בבעלותו.
יום אחרי שנתניהו חתם על הצו ניתנה הכרעה מטעם המדינה בבקשה לחידוש הרישום של חצר אלכסנדר על שמה של הפדרציה הרוסית - הכרעה שהייתה אמורה להעביר את חצר אלכסנדר לידיה של רוסיה. בשל עתירה החליט בית המשפט למנוע את ההעברה, ולשמור על הסטטוס קוו עד להכרעת צוות השרים המיוחד שמינה ראש הממשלה דאז נפתלי בנט. בשלב מסוים פוטין עצמו שיגר מכתב אישי לבנט, והפציר בו לפעול להעברת החצר.
בדצמבר 2023 דווח כי תהליך ההחזרה של חצר אלכסנדר לידי רוסיה "תקוע" בשל הלחימה בעזה - אך לא הוסר מסדר היום. כחודש לאחר מכן הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי היא חוזרת בה, וערערה נגד ההחלטה לבטל את רישום הכנסייה בשטח על שם ממשלת רוסיה. כך למעשה עברה ההחלטה לנתניהו, שהקים את צוות השרים לבחינת הסוגייה.
גורמים שמעורים בנושא אומרים כי מבחינת פוטין מדובר בעניין אישי חשוב מאוד. הפעיל החברתי אלכס טנצר אמר כי פוטין לא יוותר על חצר אלכסנדר, מכיוון שהבעלות על המקום תחזק את מעמדו ברוסיה ותשפר את מצבו בקרב אנשי הכנסיה האורתודוקסית. בעקבות המלחמה באוקראינה ההשפעה של הכנסיה הרוסית התרסקה במדינות אחרות. מנגד יצטרך נתניהו להחליט מה לעשות עם החצר.
