האם שיקול דעת משובש או שמא פחד גרמו לשופטי בג"ץ לאפשר ליריב לוין לקבוע מי יפקח על חקירת הפצ"רית? כיצד ייתכן שבג"ץ יאכזב מאות אלפי ישראלים שהאמינו בו וראו בו מבצר של צדק ומוסר, ולא מכונת צדק מפוחדת ופגומה כפי שהדבר עולה מהפסיקה האחרונה? האם ייתכן שבג"ץ נכנע לרוחות הרעות הנושבות מהממשלה המושחתת שמפילה חיתתה גם עליו והוא אינו פועל עוד כמערכת צדק שניתן לסמוך עליה?
בנובלה של היינריך פון קלייסט, "מיכאל קולהאז" (1810), הגיבור, שעל שמו נקראת היצירה, מתואר כמי ש"חוש הצדק שבו היה כמאזני זהב" (עם עובד, 1968, עמ' 36, בתרגומו של ישראל זרחי). כשאותו גיבור טוטלי נתקל בעיוות של מערכת המשפט הוא יוצא למסע של הרס וחורבן אכזרי מאין כמוהו. המעבר מאמונה בצדק שיעשה לו בבית המשפט לבין נטילת היוזמה ההרסנית לידיו היתה הדרגתית. סוסיו היפים והבריאים נלקחו ממנו בעורמה ומשרתו הוכה עד זוב דם. קולהאז הישר ש"הרגשת צער העולם" רבצה על לבו הגיש קובלנה לבית הדין וזה התעלם זמן רב מבקשתו לצדק ולבסוף הואיל לשלוח לו מכתב שתלונתו בוטלה. הניסיון של אשתו להגיש גם היא כתב בקשה בשמו מסתיימת במותה ובזמן הלווייתה מתקבלת תשובה שאם קולהאז ימשיך להגיש קובלנות – יושלך לבית האסורים. הגיבור אינו רוצה לחיות בארץ שממאנים בה להגן עליו, על משפחתו ועל רכושו והוא יוצא להשחית את הארץ.
יש לקוות ששופטי בית המשפט העליון שלנו יתעשתו ולא ימשיכו להגיש סולם למי שמנסה לטפס אל מגדלור הצדק שלהם על מנת לכבות את אורו ולהפילו
האנלוגיה בין מערכת המשפט של גרמניה במאה ה-16 לבין מערכת המשפט הישראלית כיום היא כמובן לא פשוטה. על אף שאל שתי מערכות המשפט פולשים כוחות פוליטיים המשבשים את השכל הישר של השופטים, יש לקוות ששופטי בית המשפט העליון שלנו יתעשתו ולא ימשיכו להגיש סולם למי שמנסה לטפס אל מגדלור הצדק שלהם על מנת לכבות את אורו ולהפילו. בנוסף, על אף שהאכזבה והכעס של קולהאז מזה ושל ההמון הליברלי הישראלי מזה מהחלטתו של בית הדין הם עצומים, הישראלים לא יוצאים למסע נקמה שאחריתו מי ישורנו. המתייאשים יורדים מהארץ וחדורי התקווה ממשיכים להפגין.
בנובלה של קלייסט משולבת דמות היסטורית המעגנת את היצירה במציאות היסטורית. קלייסט נזקק למרטין לותר הרפורמטור (1546-1483) כדי לשכנע את קולהאז המשתולל להפסיק את מסע ההרס והחורבן חסר הגבולות שהוא משית על הארץ. לותר של קלייסט אכן מצליח בכוח מצפונו להפסיק את פעולות הנקמה של קולהאז. הטקטיקה שלו היא כפולה: מצד אחד הוא מגלה אמפתיה כלפי קולהאז, כלומר, מכיר בעוול שנעשה לו, ובו־בזמן מוכיח לו באופן ברור וחד־משמעי שפעולותיו נוראיות וחסרות פרופורציה.
פרופ' ניצה בן דב להתייחסותי למרטין לותר של קלייסט במאמרי זה מטרה כפולה: לומר שאנחנו איננו זקוקים לדמות מצפונית מסוגו, כי בניגוד לקולהאז לא יצאנו למסע נקמה רצחני נגד יריב לוין, המתחזה לרפורמטור של מערכת המשפט ובחסות הרפורמה המעוותת זורע כבר שלוש שנים הרס וחורבן חסרי מידתיות במדינה כולה. אנחנו נמשיך אפוא להפגין כחוק נגדו ונגד פעולותיו עד שהצדק יפציע. הסיבה הנוספת לאזכורו של מרטין לותר של קלייסט בדברי כאן היא, לבטא את השאיפה שדמות רפורמטור אמיתי כמרטין לותר תתייצב לא רק לפני מיכאל קולהאז, גיבורו של הנריך פון קלייסט, אלא גם לפני יריב לוין המטיל מוראו על שופטים ישרי לב הנכנעים לו ומעוותים משפט בגינו.
פרופסור בן דב היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. וכלת פרס ישראל לחקר הספרות העברית והכללית לשנת תשפ"א
