היועמ"שית כינתה את ההצעה ככזו ש"מבטלת את אופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי והופכת אותו לשירות ציבורי הנתון לחסדי הדרג הפוליטי ואשר חב לו חובת נאמנות אישית, חרף נאמנות לאינטרס הציבורי" - אבל ועדת השרים לחקיקה בכל זאת אישרה לקדם את חוק המינויים שפורסם לראשונה ב-ynet.
החוק קודם מאחורי הקלעים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין וראש הסגל החדש, עידו נורדן, בזמן שכיהן כיו"ר פורום הבכירים בשירות הציבורי, פורום פקידים לשעבר שמזוהה עם הימין ונגד ה"דיפ-סטייט". לפי ההצעה, שמקדם אותה בפועל ח"כ שלום דנינו, כל ממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי: יועמ"ש, מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש אגף תקציבים - ולאחר פירוקה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם כן הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד.
על קידום ההצעה אמר לוין כי "הגיע הזמן שממשלה נבחרת תוכל לעבוד עם פקידי ציבור שמחויבים למדיניותה. זהו שלב חשוב בדרך לתיקון המערכות ולהחזרת המשילות. אני מודה לפורום הבכירים שפעל רבות לגיבוש הצעת החוק בשיתוף פעולה עם ח"כ שלום דנינו, שהגיש את ההצעה ומוביל אותה בכנסת".
דנינו, שמקדם כאמור את ההצעה, הוסיף כי "מטרת הצעת החוק היא לקבוע הליך סדור למינוי בכירים. מדובר בבעלי תפקידים המשתייכים לרשות המבצעת. סמכות הפיטורים היא חלק אינהרנטי מסמכותה החוקתית של הממשלה לנהל את הרשות המבצעת ואת המנגנון הממשלתי. האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי, אחרת יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות".
מנגד, ח"כ אפרת רייטן מהדמוקרטים כתבה בתגובה ברשת החברתית X כי "הסיכוי שהחוק הזה יעבור הוא אפס, אבל זה המיינדסט של האנשים האלה - סכנה לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולעצמאות שומרי הסף".
היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "כל רכיב בהצעה צפוי לפגוע אנושות באופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לשירות פוליטי, לא מקצועי ואף מושחת, הנתון לחסדי הדרג הנבחר ואשר חב חובת נאמנות לדרג הפוליטי, חלף נאמנות לאינטרס הציבורי".
למרות התנגדות, השרים כאמור החליטו לקדמה. בהודעה לאחר הצבעת השרים נכתב כי לפי ההצעה, "ממשלה נבחרת תוכל למנות שורה ארוכה של מינויים שיאפשרו לה למשול ולקדם את מדיניותה". למעשה, ההצעה קובעת שהממשלה תקבל סמכות כמעט מלאה ובלעדית למנות ולפטר מתפקיד בכירים בשירות המדינה, כל עוד המועמד עומד בתנאי הכשירות הפורמליים של התפקיד.
חלק דרמטי ביותר הוא שהחוק קובע כי כהונת בכירים אלו תסתיים אוטומטית בתוך 100 ימים מהקמת ממשלה חדשה, אלא אם הממשלה תחליט להאריך את כהונתם עם כינונה. בנוסף, הממשלה תוכל לפטר בכיר מתפקידו בכל עת לפי שיקול דעתה, אחרי שתינתן לו הזדמנות להציג את עמדתו, כולל שבעה ימים להכנת תגובה.לאחרונה התקיימו שיחות עם ראשי הקואליציה ונאמר להם שהמטרה להשלים את החקיקה לפני שהכנסת תתפזר. בסביבת נתניהו אמרו כי הם "יילכו עם ההצעה עד הסוף".
באשר להליך המינוי, השר הרלוונטי בוחר מועמד לפי שיקול דעתו הבלעדי ולאחר מכן ועדת כשירות שהממשלה ממנה (שלושה נציגי ציבור) בודקת רק אם הוא עומד בתנאי הכשירות. לאחר מכן, המועמדות יכולה לעלות לוועדת שימועים של הכנסת, שבה חברים נציגי קואליציה ואופוזיציה. הוועדה תקיים שימוע למועמד ותעביר המלצות, אבל ההמלצות אינן מחייבות את הממשלה. על פי הצעת החוק, אם הוועדה לא עומדת בזמנים, הממשלה יכולה להמשיך במינוי גם בלי ההמלצה.
החוק בעצם מבקש לבטל או לעקוף מנגנונים קיימים בחוקים אחרים. למשל, באמצעות ההצעה במקודמת יבוטלו סעיפי המינוי הקיימים לגבי היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה בחוק שירות המדינה; יתוקנו ההסדרים הקיימים לגבי מפכ״ל, ראש שב״כ, נציב שב״ס, מנהל רשות מקרקעי ישראל, ראש המל״ל ועוד, כך שכולם יוכפפו למנגנון החדש. לפי החוק, המנגנון החדש יגבר על הוראות קודמות בחוקים אחרים בעניין דרכי מינוי או סיום כהונה של בכירים.
