שופטי הרכב בבית משפט מחוזי התכתבו ביניהם בטלפון הנייד במהלך שמיעת עדויות במשפט רצח. שופטת בבית הדין לענייני משפחה איימה על אישה להטיל עליה הוצאות אם לא תסכים למחיקת תביעות. אלו הם רק חלק מהמקרים שצוינו בדוח נציב התלונות על שופטים אורי שהם, שהוגש היום (רביעי) לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושר המשפטים גדעון סער.
הדוח לשנת 2021 מציף שוב את הבעיות הכרוניות של מערכת המשפט - סחבת כרונית במתן פסקי דין, התנהגות בלתי ראויה של שופטים וליקויים בניהול המשפטים. נציב התלונות מציין במיוחד את מגמת הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה.
שליש מהתלונות המוצדקות - התנהגות בלתי ראויה
28% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. הנציב מציין שמדובר בעלייה משמעותית אשר יש לתת עליה את הדעת. 32% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט. מדובר בהיעדר מזג שיפוטי, שימוש במילים או בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, יצרת אווירה מתוחה וחוסר שליטה באולם הדיונים.
26% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט. מדובר בשיבושים בניהול המשפט, דחייה שלא לצורך של מועדי דיון, התחלת דיונים באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול.
בשנה החולפת נמשך כאמור הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה - 210 תלונות, לעומת 193 ב-2020 ו-184 ב-2019. 17 תלונות (8% מכלל התלונות) על שופטי בית המשפט לענייני משפחה נמצאו מוצדקות או שהסתיימו בהערה לשופט. הנושא הובא על ידי הנציבות לידיעת הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות.
ב-2021 התקבלו בנציבות 903 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו 946 החלטות. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנה זו ב-1,018 תלונות. מתוך 946 ההחלטות, בוררו לגופן 554 תלונות (שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו). מסך התלונות שבוררו לגופן, נמצאו 43 מוצדקות (שהן 8% מכלל התלונות). 55 תלונות (שהן 10% מכלל התלונות שבוררו לגופן) הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
ב-2021 הוטל לראשונה בתולדות הנציבות קנס על עורך דין שלא מסר תגובתו לתלונה. במקרה המדובר התבקשה תגובתו של עורך דין לצורך בירור תלונה בנציבות. לאחר פניות חוזרות ונשנות ומכתבי תזכורת שלא נענו, הוחלט להטיל על עורך הדין קנס לטובת אוצר המדינה בשיעור של 2,800 שקל - סכום ששולם על ידו.
כאמור, תלונה מרכזית שמופיעה בדוח עוסקת ב"התעסקותם" של שופטי הרכב בבית משפט מחוזי במכשיר הטלפון הנייד שלהם במהלך שמיעת עדויות בהליך פלילי - עבירת רצח בנסיבות מחמירות. ראשת ההרכב הסביה כי מדובר בהרכב עמוס ביותר, ולעיתים מתעורר צורך במתן החלטות דחופות גם באמצעות טלפון נייד שהוא מעין מחשב.
בהחלטתו, קבע הנציב כי קשה לקבל התנהלות מעין זו, שבה עסוקים חברי ההרכב במהלך עדותם של העדים בעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו, באופן הנחזה כאילו אין כל מעייניהם נתונים לתיק שבפניהם, אשר עוסק כאמור בדיני נפשות.
"עם כל ההבנה לעומס הכבד המוטל על כתפי השופטים", ציין הנציב, "אין בכך כדי להצדיק התנהלות מעין זו שיש בה פוטנציאל לפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו". הנציב קבע ששימוש במכשיר הטלפון הנייד, אשר נעשה לנגד עיני הנוכחים באולם שאינם מודעים לאיזה צורך הוא נעשה, עלול לגרום לזילות ההליך השיפוטי בעיניהם, על כל המשתמע מכך.
מתלוננת אחרת טענה כי שופט צרח עליה כמה פעמים ואמר "תעופי מפה, תעופי מפה". לדבריה, היא יצאה מהאולם מבוזה ובבושת פנים. בתגובתו לתלונה לא הכחיש השופט את דבריו למתלוננת, אך תיאר את התנהלותה הבוטה באולם ובמהלך הדיון, דבר שגרם לו להחליט כי יש מקום להוצאתה מן האולם. בהחלטתו כתב הנציב כי גם כאשר סוערות הרוחות, וגם כאשר בעלי דין או נוכחים באולם אינם נוהגים כהלכה, שומה על בית המשפט שלא להיגרר אחריהם ולהימנע מלהתבטא באופן שאינו ראוי.
מתלוננת אחרת טענה ששופטת בית המשפט לענייני משפחה הפעילה עליה כאמור לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה, כאשר איימה עליה שאם לא תסכים למחיקת התביעות שהגישה, יוטלו עליה הוצאות בסף 50 אלף שקל לכל תיק. הנציב קיבל את התלונה וקבע כי על בית המשפט להימנע מהפעלת לחץ בלתי ראוי על צד להסכים להצעת בית המשפט, תוך שימוש, בין היתר, באיום בהשתת הוצאות בסכום גבוה.
פסק דין רק אחרי חמש שנים
בתלונה נוספת צוין כי רק בסוף 2020 ניתן פסק דין בתביעה שהוגשה לבית משפט ב-2015. בהחלטתו הדגיש הנציב כי בית המשפט הוא המופקד על ניהול ההליך המשפטי ועליו להקפיד על קיומו ברצף וללא שהיות ודחיות מיותרות, ובכלל זה לדאוג לכך שבעלי הדין יגישו את כתבי הדין במועד הנקוב בחוק או במועד שנקבע על ידי בית המשפט. לדברי הנציב, היענות אוטומטית לבקשות להארכת המועד להגשת כתבי דין ולדחיית מועדי דיון אינה רצויה וגורמת להתמשכות ניכרת בהליכים.
מתלוננת אחרת טענה על משך הזמן המצומצם וה"בלתי סביר" - 10 דקות - שהוקצב לדיון בתיקה. לדבריה, "בית המשפט לתביעות קטנות הוא הפלטפורמה המשפטית המאפשרת ל'איש הקטן' מימוש זכות חוקתית של גישה לבית המשפט. 10 דקות דיון לתיק אינו מממש את זכות ההתדיינות הראויה של בעלי הדין שלהם נועד בית המשפט לתביעות קטנות".
התלונה על הרשם נדחתה, אך הנציב ציין כי בית המשפט לתביעות קטנות משמש כעין "כרטיס ביקור" של מערכת המשפט עבור האזרח הפשוט. הנציב קבע, כי פרק זמן של 10 דקות לכל תיק אינו תורם לתחושה זו, ועל כן עמדתה של המתלוננת בעניין זה מקובלת עליו.
מקרה אחר עוסק בהתדיינויות על גירושין שהתקיימו בביתו הפרטי של הדיין, כשנה לפני שהחלו ההליכים בבית הדין הרבני. לדברי המתלונן, הדיין ניסה 'לשכנע' אותי לחתום על הסכם גירושין". המתלונן ציין עוד כי הדיין הקליד את ההסכם, הדפיסו בביתו הפרטי, והפעיל על המתלונן מכבש לחצים על מנת שיחתום עליו. בתגובתו אישר הדיין את המפגשים בטיעון ששמע אותם "כרב השומע את הפונים אליו למתן עצה", בפרט לאחר שהם הופנו אליו על ידי גורם מטפל.
בהחלטתו, ציין הנציב שהם כי הדיין פעל באופן בלתי ראוי, שאינו הולם דיין ותוך ניצול מעמדו בעצם קיום פגישות בביתו הפרטי, כאשר קיים חשש סביר ביותר שעניינם של בני הזוג יגיע לדיון. לדבריו, גם אם נעשו הדברים בתום לב, מבלי שהדיין היה מודע - בזמן אמת - לכך שמדובר במעשים בלתי ראויים, הרי שיש בהתנהלות זו כדי להצביע על הפעלת שיקול דעת בלתי ראוי או על שיקול דעת מוטעה מצידו של הדיין, או על חוסר הבנת מעמדו כדיין והנורמות שהוא נדרש לעמוד בהן.
הנציב הוסיף כי התנהגות זו אינה הולמת את מעמדו והתנהלותו של כל שופט ודיין בישראל. התלונה נמצאה מוצדקת, ולאחר שהתברר כי אין מדובר במקרה בודד שבו נפגש הדיין עם בני זוג בביתו, המליץ הנציב לנשיא בית הדין הרבני לזמן אליו את הדיין, להעמידו על חומרת מעשיו, ולוודא שמעשים כגון אלו לא יישנו בעתיד.
תלונה שהוגשה לנציב על מעורבותו של שופט בבית הדין השרעי בניסיונות להשכנת שלום במקום מגוריו, לאחר אירועי אלימות, נמצאה מוצדקת. הנציב קבע כי אף שהשופט לא פעל ממניעים זרים, על מנת להיטיב עם משפחת התוקפים ששניים מהם היו אחיו של חבר בתו, הדבר אסור על פי כללי האתיקה לשופטים. השופט מצידו ציטט מפיו של מהטמה גנדי כי ציית לקריאה החשובה מכולן - קולו של המצפון.
במקרה אחר נדרשה מתלוננת להיכנס לאולם בית הדין ללא ליווי אמה שהגיעה יחד איתה לבית הדין. המתלוננת טענה כי נדרשה לחתום על הסכמתה לבצע בדיקה גנטית "מבלי לתת כל הסבר מדוע עליה לעשות זאת, מה התשתית הראייתית הקיימת, מה הבעייתיות בה, כיצד הבדיקה עשויה להועיל וכדומה". כמו כן, לא הוסבר למתלוננת על אודות "זכותה החוקית לסרב לביצוע בדיקה זו".
בהחלטתו ציין הנציב כי הדיון נערך מבלי שאמה של המתלוננת נכחה בו, ואולם לא ניתן להכריע בשאלה על מי מוטלת האחריות לכך - האם על הדיין כטענת המתלוננת או שמא על גורם אחר בבית הדין אשר אסר על אמה של המתלוננת להיכנס לאולם הדיונים. הנציב הוסיף כי פרוטוקול הדיון עומד בסתירה מוחלטת לדברי הדיין כי במהלך הדיון הוא הסביר למתלוננת את כל הנדרש "בבהירות ובאריכות ובסבלנות רבה".
לדעת הנציב, לא ניתן לקבל את הסברו של הדיין שלפיו הוא סבר כי חוות דעת של מברר היהדות חסויה, ורק לאור התעקשותה של המתלוננת נמסר לה לבסוף המסמך. הנציב הוסיף כי טוב היה עושה הדיין לו בירר סוגיה זו טרם הדיון שנערך בפניו, ובכך היה מונע עוגמת נפש מהמתלוננת, תוך פגיעה בזכותה לקבל מידע חשוב שעשוי היה לעזור לה בהליך המתנהל בעניינה.
עורכת דין שייצגה את הוריה בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה, התלוננה על התנהלותו של השופט בדיון. לדבריה, כבר בפתח הדיון הוא "החליט" כי "חבל על הזמן" שלו והוא לא צריך לדון בתיק כזה כי "זה לא תיק של מחוזי". עוד נטען כי השופט לא אפשר לעורכת הדין לטעון, ו"הכריח" את באי כוח הצדדים לצאת ולהידבר ביניהם.
כששבו לאולם, עורכת הדין הודיעה לשופט כי הצדדים לא הגיעו להסכמות. בשלב זה, לטענתה, השופט החל לצעוק עליה, התעמת איתה בצורה מבישה שהוא יחליט מתי היא תטען ומתי לא, ותוך כדי צעקות הרטיב את האצבע בלשונו והושיט אותה לפנים כמי שמנסה לומר - ככה, בערך, לפי הרוח. בשלב זה ביקשה עורכת הדין בנימוס מהשופט שיפסיק לצעוק ולאיים עליה כי זה לא נעים לה, אך הוא איבד את העשתונות, נעמד על רגליו כעומד לצאת מהאולם וצעק לעברה תוך כדי יציאתו שעליה לדאוג שהלקוחות יגיעו לדיון "בתוך 20 דקות".
עורכת הדין השיבה כי התובעים הם אנשים מבוגרים מעל גיל 80 ומצויים בקבוצת סיכון. השופט התיישב וביקש שהם יגיעו למחרת, אך היא השיבה שאין ביכולתם לעשות כן. השופט, אשר ככל הנראה הבחין שעורכת דין אחרת שנלוותה למתלוננת רושמת פרוטוקול של מה שנאמר בדיון, הורה לקלדנית להכניס משפט זה לפרוטוקול. השופט הכתיב לפרוטוקול שהוא מביע צער על כך שהמתלוננת מפרשת את דרישתו להגעת התובעים באופן מיידי כצעקות ואיומים.
בהחלטה שניתנה בתלונה, לא הצליח הנציב "לקבוע מסמרות" בעניין מה שהתנהל אך הוא הזכיר את חובתו של שופט לנהוג בנוכחים בדיון לפניו באורח מכובד, בסובלנות ובאדיבות, ולהשרות באולם בית המשפט אווירה נינוחה.
הרשות השופטת: "לא חפים מטעויות ותקלות"
ברשות השופטת מסרו בתגובה כי "הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים, כמו גם החלטות הנציב הניתנות לאורך השנה, זוכים למלוא תשומת הלב ברשות השופטת. כמות התלונות שנמצאו מוצדקות על ידי הנציב היא נמוכה יחסית להיקף פעילות המערכת ולכמות התלונות המוגשות מדי שנה, אך הרשות השופטת מייחסת חשיבות לכל תלונה ורואה עצמה מחויבת להקשיב, להפנים, ולהפיק לקחים מדוח הנציב על מנת לתקן את הטעון תיקון ולהמשיך ולשפר את השירות הניתן לבאי בתי המשפט. ההחלטות מועברות באופן שוטף לנשיאת בית המשפט העליון, לשר המשפטים, למנהל בתי המשפט, לשופט הנילון ולנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן, והן מטופלות ברמת הפרט וברמה המערכתית על פי הנדרש. זאת, מתוך הכרה כי מטבע הדברים, מערכת בסדר הגודל ובהיקף העשייה של הרשות השופטת – אינה חפה מטעויות ותקלות וכי עלינו לחתור כל העת לשיפור.
"ההתמודדות היומיומית עם האתגרים הניצבים בפני מערכת בתי המשפט בכל הערכאות היא משימה כבדה. דוח מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת, אשר פורסם בשנת 2021 ועסק בעומס העבודה השיפוטית בבתי המשפט בישראל, העלה כי העומס המוטל על שופטות ושופטי ישראל, אין לו אח ורע במדינות אחרות בעולם. ובמילים אחרות: השופטים בישראל עובדים יותר שעות, מטפלים ביותר תיקים, ונותנים יותר החלטות שיפוטיות בכל יום – בפער משמעותי ממקביליהם בעולם. מדי שנה נפתחים בבתי המשפט כ-850,000 תיקים חדשים, אשר נדונים בפני כ-900 שופטים ורשמים בלבד. בשנת 2021 בפרט נפתחו 840,038 אלף תיקים בכל הערכאות, וניתנו 369,468 פסקי דין ולמעלה מ 5 מיליון החלטות. אף על פי כן, שנה זו התאפיינה בשיפור בקצב שמיעת התיקים במערכת בתי המשפט, ומדד קצב הטיפול בתיקים עמד על 103.4% – הנתון הגבוה ביותר בשמונה השנים האחרונות. זאת, על אף שהרשות השופטת פעלה בשנת 2021 בחסר גדול מאוד של שופטים, לאחר שבמשך מספר שנים לא ניתן היה למנות שופטים בשל כהונה של ממשלות מעבר.
"באופן ספציפי ביחס להליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה: הליכים אלו נדונים בדלתיים סגורות, במטרה להגן על צנעת הפרט של הצדדים. מגבלה זו מעוררת קשיים לא מעטים להצגת פועלם של שופטי המשפחה שהוא מן התפקידים המאתגרים, הקשים והחשובים ביותר וכרוך, לצד עומס העבודה הניכר, גם במשא מנטלי ורגשי כבד נוכח הסיטואציות המורכבות, ולעיתים קורעות-הלב, שמובאות בפני בתי משפט אלה. חרף זאת, הרשות השופטת בוחנת כל העת אפשרויות שונות להנגשה לציבור של העשייה החשובה שמתבצעת בבתי המשפט למשפחה. במסגרת זו, בחודש פברואר 2022 מינתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון (בפועל) שאול שוחט, שמטרתה לבחון את נושא פומביות הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה; את האפשרות לקדם שינוי מדיניות מערכתית בנושא ואת המהלכים היישומיים שבהם ניתן לנקוט לשם הגדלת היקף פרסום פסקי הדין של בתי המשפחה לענייני משפחה. הוועדה צפויה למסור את המלצותיה בחודש ספטמבר 2022".
פורסם לראשונה: 16:59, 08.06.22
