לפי הדיווחים, המורדים בתיגראי השתלטו על נמל התעופה המרכזי בחבל, שעד כה היה נתון לשליטת הממשלה הפדרלית, שבתגובה עצרה את כל הטיסות אליו. במקביל דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP על קרבות בחבל הסמוך עפאר, בין כוחות הנאמנים למורדים התיגרינים לבין הצבא הפדרלי הנאמן לראש הממשלה אביי, ושעות לאחר מכן אישר יועצו של אביי כי כוחות המורדים פתחו בעפאר, כמו גם בחבל אמהרה, ב"מתקפה כוללת" על כוחות הממשלה. במקביל המורדים התיגרינים הודיעו כי פתחו במה שכינו "מלחמת הגנה" נגד הממשלה הפדרלית.
גלריה
חיילי "החזית העממית לשחרור תיגראי", המוכרים בראשי התיבות TPLF, צועדים בעיר מקלה ביוני האחרון
(צילום: Yasuyoshi Chiba / AFP)
(צילום: Yasuyoshi Chiba / AFP)
ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד. זכה בנובל לשלום, עכשיו שוב מלחמה?
(צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin/Pool Photo via AP)
מלחמת האזרחים באתיופיה, נזכיר, פרצה ב-2020 בין הצבא הפדרלי של אתיופיה והמיליציות המסייעות לו לבין ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). היא החלה אחרי שהמורדים התיגרינים התנערו מסמכותה של הממשלה הפדרלית, מרדו בהחלטותיה והחליטו לקיים בחירות במחוז בניגוד להוראתה. התיגרינים, שהיו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים עד עלייתו לשלטון של ראש הממשלה אביי ב-2018 – ששנה לאחר מכן זכה בפרס נובל לשלום בעקבות הסכם השלום שחתם עם השכנה אריתריאה – חשו מאז עלייתו כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם.
המלחמה הייתה אחד העימותים הקטלניים ביותר בשנים האחרונות בעולם כולו, עם מאות אלפי הרוגים, כשלפי אחת ההערכות מדובר ביותר מ-600 אלף הרוגים. יותר ממיליון מתושבי תיגראי, שבו כשישה מיליון איש בסך הכול, ברחו מבתיהם, בעוד כלכלת האזור חוותה הרס אדיר. המלחמה הסתיימה בנובמבר 2022 ב"הסכם פרטוריה" שנועד אמנם להביא לסיום הסכסוך – אבל מקורות המתיחות נותרו בעינם, וזו גברה בשנים שחלפו, עד שבתחילת השנה כבר דווח על סבב לחימה קצר בתיגראי, ובמאי האחרון ה-TPLF השתלט על הממשלה המקומית שמונתה לנהל את החבל הצפוני במסגרת הסכם השלום. בחודש שלאחר מכן המורדים התיגרינים, יחד עם מפלגות האופוזיציה הגדולות באתיופיה, החרימו את הבחירות שנערכו במדינה ושבהן ניצחה מפלגת השלטון של אביי.
לוחם בצבא אתיופיה, במהלך מלחמת האזרחים שהסתיימה ב-2022 - עם מאות אלפי הרוגים
(צילום: AFP)
חיילים בצבא אתיופיה שנפלו בשבי המורדים התיגרינים, בעיצומה של המלחמה ב-2021
(צילום: AFP)
ההסלמה המשמעותית כעת מגיעה שלושה ימים בלבד אחרי שה-TPLF, יחד עם שישה ארגונים חמושים אחרים באתיופיה, הודיעו על הקמת ברית שמטרתה להביא ל"הדחה" של ראש הממשלה אביי. בברית חברים בין היתר ארגון חמוש ממחוז אורומו הסמוך לבירה אדיס אבבה, ארגון שקרוי "צבא השחרור של אורומו" (OLA), וכן מיליציית "פאנו" ממחוז אמהרה השוכן בין אדיס אבבה לתיגראי. גם בשני האזורים הללו, אורומו ואמהרה, מתחוללים כבר שנים עימותים צבאיים. דוברו של ראש הממשלה אביי, בילן סיום, האשים שלשום בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי הברית החדשה משתפת פעולה עם אריתריאה, שלמרות הסכם השלום היחסים עמה נותרו מתוחים מאוד, וכי הברית גם מקבלת ממנה מימון. אריתריאה מכחישה בקביעות את הטענות שהיא מסייעת לארגונים חמושים כלשהם באתיופיה.
המתיחות הגוברת הובילה לשורת הפצצות אוויריות שביצע הצבא האתיופי בחבל תיגראי מאז חודש אוגוסט, והבוקר דווח כאמור על הסלמה נוספת: כוחות המורדים השתלטו על נמל התעופה במקלה, בירת המחוז. מדובר בנמל החשוב ביותר באזור, והוא מאובטח בדרך כלל על ידי כמה חיילים מהצבא הפדרלי, המהווים נוכחות נדירה ובולטת של השלטון הפדרלי בחבל. מקור ביטחוני זר אמר ל-AFP כי הכוחות התיגרינים השתלטו גם על שני נמלי התעופה הפעילים האחרים בתיגראי, בערים אקסום ושירה. חברת התעופה הממשלתית "אתיופיאן איירליינס", חברת התעופה היחידה המפעילה טיסות פנים מסחריות במדינה, הודיעה בעקבות זאת כי הטיסות למקלה, לאקסום ולשירה בוטלו "בשל המצב הנוכחי בתיגראי".
לוחמי "צבא שחרור אורומו", ארגון נוסף שהצטרף ל"ברית להדחת אביי"
(צילום: AP Photo, File)
מקלה, בירת חבל תיגראי. נמל התעופה היה סמל השלטון הפדרלי
(צילום: Michele Spatari / AFP)
ההתפתחויות האחרונות מובילות כאמור לחשש שמלחמת האזרחים בתיגראי תתחדש במלוא העוצמה, אבל עדיין לא ברור כיצד תגיב ממשלתו של אביי לצעדים האחרונים של המורדים. "ה-TPLF חצה את הרוביקון", אמר ל-AFP קייטיל טרונבול, מומחה לאזור מהמכללה האוניברסיטאית ניו אוסלו שבנורבגיה. "אני לא רואה שום סימנים להפחתת ההסלמה", הוא הוסיף, והעריך כי אביי יגיב "בוודאות", עם הגברת התקיפות האוויריות בתיגראי. מנגד, ג'וואר מוחמד, אנליסט פוליטי אתיופי שבעבר היה ממקורביו של אביי, אמר לרויטרס כי הוא לא מאמין שלמורדים התיגרינים יש די ביטחון כדי להיכנס לעימות בהיקף נרחב. "ייתכן שמדובר בהפגנת כוח שנועדה לקרוא לקהילה הבינלאומית להתערב ולפעול ביתר שאת ליישום הסכם פרטוריה", אמר.
