ההודעה של שר הביטחון ישראל כ"ץ הבוקר (שישי) בצל העימותים בקוסרה, לפיה הנחה את צה"ל להכין תוכנית להעברת כלל סמכויות האכיפה על אזרחים ישראלים למשטרה, עוררה סערה בצבא ובמשטרה. גורמי האכיפה באזור טוענים כי היוזמה מגיעה בעקבות האירועים האחרונים שעושים נזק לתדמית הצבא, וקצין בכיר במחוז ש"י אף הוסיף כי "זה מהלך שנועד בסוף להסיט את הביקורת מימין ומשמאל בנושא - מהצבא למשטרה". השאלות בפרשה - והתשובות החלקיות: ynet מסביר
למה בכלל נדרשת חלוקת סמכויות מיוחדת?
השטחים ביהודה ושומרון מחולקים לשלושה סוגים, ולכל אחד מהם חלוקת אחריות שונה. לטענת גורמים במשטרה, לפי נוהל אכיפת החוק ביו"ש, צה"ל - בהיותו הריבון בשטחי A ו-B - אחראי למניעת אירועי אלימות באזורים אלה. משטרת ישראל אחראית על החקירות, לעיתים בסיוע שב"כ, ואילו בשטחי C המשטרה אמונה על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי ביישובים הישראליים.
החלוקה הזו הופכת למורכבת במיוחד כאשר אירוע מתחיל בשטח אחד וממשיך לשטח אחר, או כאשר מדובר באירוע שבו מעורבים אזרחים ישראלים בשטח פלסטיני. גורמי ביטחון טענו בעבר כי חיילי צה"ל אינם מיומנים בביצוע מעצרים של אזרחים ישראלים, בעוד שהמשטרה נדרשת לתאם את כניסתה לשטחי A ו-B – דבר שעלול לעכב את הגעתה לזירה ולפגוע באיסוף הראיות.
אז מה השתנה?
המהלך שעליו דווח הבוקר אינו אומר שהמשטרה קיבלה באופן גורף את האחריות על כל שטחי A ו-B או שצה"ל יוצא מהם. האחריות הכוללת נותרה בידי פיקוד המרכז, אבל מג"ב איו"ש הוא שאמור לקבל את כובד המשקל המבצעי בטיפול באירועי פשיעה לאומנית. המטרה היא ליצור כוח שמיומן יותר בפעולות אכיפה, מעצרים ואיסוף ראיות, במקום מצב שבו חיילים נדרשים להתמודד עם משימות שיטור.
השינוי משמעותי גם מבחינת המשאבים. הקמת כוח ייעודי מחייבת הקצאת כוח אדם, תקציבים וציוד, וכן התאמה של שיטות הפעולה. במקביל, כאשר מדובר בכניסה של שוטרים לשטחי A ו-B, עדיין קיימת מציאות ביטחונית שמחייבת את מעורבות צה"ל. כלומר, גם אם השוטר הוא הגורם המקצועי שמבצע את פעולת האכיפה, אין משמעות הדבר שהצבא אינו מעורב באבטחת הפעילות.
ומה הקשר לחוות החקלאיות?
אחד ההסברים שמובאים למהלך הוא השינוי שחל באופי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בשנים האחרונות. לצד היישובים הוותיקים קיימות חוות חקלאיות ונקודות התיישבות קטנות, הפזורות בשטח רחב ומייצרות צרכים ביטחוניים ואכיפתיים שונים. לפי החומר שהועבר ל-ynet, מדובר ביותר מ-160 חוות, שהטיפול בהן דורש תפיסת הפעלה שונה מזו הנדרשת בתוך יישוב קהילתי או עירוני.
תיעוד מהמצור של פעילי הימין הקיצוני בקוסרה
המשמעות היא שהמשטרה נדרשת לתת מענה לא רק לאירועי פשיעה, אלא גם למציאות שבה אזרחים ישראלים נמצאים במקומות מבודדים יחסית, לעיתים בסמוך לאוכלוסייה פלסטינית. הדבר מחדד את השאלה היכן עובר הגבול בין משימה צבאית לבין משימת שיטור – ובעיקר מי אמור להיות הגורם הראשון שמגיע לאירוע.
ומה הקשר לאירועים בקוסרה?
האנרכיה בקוסרה ממחישה היטב את המורכבות. הכפר נמצא בשטח B, ולכן הפעילות הביטחונית בו נמצאת תחת אחריות צה"ל, בעוד המשטרה עוסקת בחקירת אירועים פליליים. באירוע האחרון בקוסרה הגיעו כוחות צה"ל ומג"ב למסור צו מעצר לנער יהודי. אלא שהנער ונערים נוספים נמלטו לבית נטוש, ושם התפתח עימות עם הכוחות. במקום היו עשרות רבות של צעירים, נעשה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואחד האזרחים נפצע.
לוחמי צה"ל פועלים בכפר קוסרה
(צילום: Zain JAAFAR / AFP)
גם אירועים קודמים בכפר המחישו את הקושי - לאחר עימות בין מתנחלים לתושבי קוסרה, שבו נהרג הפלסטיני אמיר עודה, הגיעו שוטרי מחוז ש"י לזירה בליווי כוח צה"ל כדי לאסוף ראיות וממצאים.
האם מדובר בהעברת אחריות מצה"ל למשטרה?
לא באופן מלא. זו אולי הנקודה המרכזית שחשוב להבין. השינוי שעליו דווח הוא ניסיון לשנות את אופן הפעלת הכוח ואת זהות הגורם המקצועי שמבצע את פעולות האכיפה, בעיקר באמצעות מג"ב איו"ש. צה"ל ממשיך להיות גורם מרכזי במציאות הביטחונית בשטחי A ו-B, ובמקרים רבים הפעילות המשטרתית מחייבת אבטחה וליווי.
במשטרה מדגישים כי גם קודם הם לא ויתרו על אכיפה בשטחי A ו-B. לפי נתוני המשטרה מתחילת 2026 נעצרו כ-200 חשודים בפשיעה לאומנית והוגשו יותר מ-50 כתבי אישום.
הוויכוח, אם כך, אינו רק על השאלה מי יעצור את החשודים בקוסרה. הוא נוגע לשאלה רחבה יותר: כיצד מדינת ישראל מבקשת לאכוף את החוק במרחב שבו קיימות במקביל סמכויות צבאיות, משטרתיות ואזרחיות – ומה קורה כאשר הגבולות בין המרחבים הללו מיטשטשים בשטח. כאמור, במערכת האכיפה יש מי שסבורים שהשינוי לא נועד להקל על הכוחות בשטח, אלא בעיקר להתמודד עם הביקורת הגוברת על תפקוד הצבא באירועי אלימות יהודית.
