בצל עיכובם לחקירה הבוקר (יום שני) של ראש עיר בדרום ובכירים בעירייה בחשד לשחיתות, במשטרה טרם זיהו מעבר של כסף מזומן בין אנשים העסקים שהוציאו במרמה כסף מהקרן הקהילתית בחזרה לחשודים. במקביל, החוקרים חושדים כי התרומות שהגיעו לקרן מגיעות לעשרות מיליוני שקלים - הרבה מעבר ל-20 המיליון שראש העיר טען כי התקבלו ומומשו.
במסגרת החקירה נבדק החשד כי כספי תרומות שקיבלה הרשות המקומית בסך מיליונים מצד גורמים בארץ ובחו"ל הועברו לקרן קהילתית, ומשם מצאו את דרכם לכיס הפרטי של ראש הרשות ומקורביו. על פי החשד השיטה עבדה כך: כסף שהגיע לקרן מתורמים בישראל ובחו"ל שולם בהמשך עבור הזמנות פיקטיביות מאנשי עסקים. אלו הגישו חשבוניות וקיבלו תשלום עבור השירות הפיקטיבי. לאחר מכן, הם העבירו חלק מהכסף ששולם להם מהקרן לראש העיר ומקורביו, זאת באמצעות כסף מזומן או טובות הנאה שונות.
בטרם פתיחת החקירה, חברת המועצה שהצביעה על אי-הסדרים סביב התרומות עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לקבל מידע בנוגע לתהליך קבלת התרומות שלפי החשד הגיעו לכיסם הפרטי של החשודים - לאחר שבעירייה סירבו לבקשותיה וטענו כי היא פוגעת בתדמית העיר ומרחיקה תורמים.
לפני שהגישה את העתירה, חברת המועצה ביקשה מידע על תהליך קבלת התרומות ועל אופן מימושן, לאחר שהתקבלו כ-26 מיליון שקלים מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" לרווחת תושבי העיר. עם זאת, בקשתה לעיין במסמכים הנוגעים לתרומות, בין היתר באלה הנוגעים לתרומה של 5,514,711 מיליון מקק"ל ותרומות אחרות מחברות וארגונים שונים - נדחתה.
חברת המועצה ביקשה לדעת מה נעשה עם כספי התרומות, שסכומים נכבדים מהם נועדו, בין היתר, לפינוי התושבים במהלך המלחמה, והגישה את נגד העירייה עצמה, משרד הפנים וקרן נוספת. בעתירה נטען כי הגורמים "נמנעו מלהציג בשקיפות מלאה וכדין את המסמכים הרלוונטיים היכולים להאיר על תהליך קבלת ההחלטות למימושם של התרומות שהתקבלו".
כל זאת לאחר שבישיבות מועצה ראש העיר החשוד יידע את חבריה על תרומות שהתקבלו בתחילת המלחמה לרווחת התושבים בסך 17,260,000 מיליון שקלים, כאשר בפועל מומשו כ-20 מיליון - כלומר, יש פער לא מוסבר של כ-2.5 מיליון. "האם הכספים אכן חולקו בהתאם לאמות מידה צודקות הנטולות מניעים זרים ואינטרסים פסולים?", נכתב. "מה שמדיף, ככל הנראה, חשש סביר של הסתרה מכוונת".
חברת המועצה ניסתה שוב ושוב לבדוק מה עלה בגורל הכספים, אך בלשכת מנכ"ל העירייה נזפו בה בטענה שמעשיה פוגעים בעיר ובתדמיתה, וכן האשימו כי "לא יהיה מוגזם לטעון כי רבים מהם (מהתורמים) לא יעמדו לצד העיר ותושביה בשעת החירום הבאה".
כאמור, בשל חוסר ההיענות של העירייה החליטה חברת המועצה להגיש את העתירה, לאחר שתושבים רבים פנו אליה וביקשו מידע: "מי מהתושבים נהנה מהתרומות? מה היו הקריטריונים לקבלת הכספים? איזה בעלי עסקים זכו לבצע פעולות עבור העירייה במאות אלפי שקלים ועל פי אלו אמות מידה? מי מהתושבים קיבל טאבלט? מי זכה לנפוש בבתי מלון? מי זכה להתעשר על חשבון התורמים? זו זכותם המלאה של התושבים לדעת".
בדיון שנערך בחודש דצמבר האחרון, הסכימה הקרן שניהלה את הכספים להעביר את המידע לחברת המועצה, ועל בסיס ההסכמה העתירה נמחקה. במקביל, ייתכן כי העתירה והמאבק סביב המידע הם רק חלק קטן מהמידע המודיעיני שהגיע לידי המשטרה, בצל שליטתו המלאה של ראש העיר בקרן הקהילתית.
