3 צפייה בגלריה
הנרצחת ליטל יעל מלניק ובית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל"
(צילום: באדיבות המשפחה, מתוך ויקיפדיה)
ארבעה ימים אחרי מציאת גופתה של ליטל יעל מלניק בת ה-17, והחשד ברצח שמיוחס לאח בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל" שבו שהתה כחוסה, ממשיכים לצוף הכשלים המערכתיים שככל הנראה היו עשויים לסייע במניעת המעשה: מכתב שנשלח ב-1 במרץ מהמועצה לשלום הילד אל ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן, כלל התראה על מחדלים במוסד והיעדר שמירה ופיקוח על בני הנוער החוסים. המכתב התייחס למקרה פלילי חמור אחר: כתב אישום שהוגש אז נגד מאבטח במוסד, שייחס לו ביצוע עבירות מין חמורות בחוסה בת 13.
הלוויתה של ליטל יעל מלניק, השבוע
(צילום: שמיר אלבז)
במכתב מהמועצה לשלום הילד מחודש מרץ צוין: "קטין או קטינה השוהים באשפוז במרכז רפואי נתונים באחריות המוסד הרפואי ובהשגחתו. אנו פונים אלייך בבקשה להקמת ועדת בדיקה אשר תבחן ביסודיות כיצד התרחשו לכאורה אירועים חמורים מעין אלה בקטינה המצויה במצב רגשי ונפשי מורכב על ידי איש אבטחה במרכז רפואי לבריאות הנפש, שכל מהותו ויעודו להוות אי מבטחים תחת עינו הפקוחה של הצוות.
"אין לעבור על מקרה חמור זה לסדר היום ויש להקים ועדת בדיקה מיידית ודחופה אשר תבחן ביסודיות את האירועים ותפעל בהתאם לממצאים. זאת הן ביחס לנקיטת צעדים כלפי הגורמים האחראיים והן ביחס לחידוד נהלים והפקת לקחים בכל הנוגע למנגנוני הפיקוח וההגנה על ילדים ובני נוער".
גופתה של מלניק נמצאה בשבת קבורה באדמה ליד קריית מוצקין. נבדק אם החשוד (בן 49) קבר אותה בעודה בחיים. החוקרים בודקים אם הוא רצח אותה מחשש שהיא תחשוף את הקשר שהתקיים ביניהם.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה מוקדם יותר את בקשת השחרור ממעצר שהגיש החשוד ברצח. סנגוריו הגישו ערר על החלטת בית משפט השלום מתחילת השבוע להאריך את מעצרו בשמונה ימים, אולם שופט המחוזי דאוד מאזן ציין שעיין בתיק החקירה ודין בקשתם להידחות. הוא קבע כי איסור הפרסום על שם החשוד יישאר בשלב זה. נציג המשטרה בדיון ציין שבחקירתו אתמול בחר החשוד לשמור על זכות השתיקה.
שתי ועדות בכנסת עסקו הבוקר ברצח ובכשלים המערכתיים שסבבו אותו. יו"ר הועדה לזכויות הילד, ח"כ מיכל שיר, אמרה כי "אין גורם מתכלל. משרדי הממשלה משתבללים במשרדיהם ללא שיח, ללא כתובת אחת לילדי ישראל בכלל, ולילדים בחסות המדינה בפרט. תשובות המשרדים שעלו בוועדה אינן מספקות. לא כך מתנהלת מדינה מתוקנת".
לדבריה, היא ביקשה ליצור כתובת אחת שתשמור על שלום קטינים בישראל, לייסד גוף תלונות שיגיע למוסדות הסגורים וייפגש עם החוסים, ולבצע בדיקות רישום פלילי וכשירות מעת לעת לכל העובדים במוסדות.
בדיון אחר בוועדת העבודה והרווחה אמרה נציבת תלונות ילדים במשרד הרווחה, סימונה שטיימניץ: "יעל מעולם לא פנתה אלינו. בשנה שעברה פנו אלינו כ-600 ילדים בנושא של יחס של מדריכים. יש הרבה נושאים שחוזרים על עצמם - נושאי זכויות כמו דמי כיס, היו תלונות על אוכל, על מחסור באוכל, טיב האוכל".
היום בכנסת: דיון בטיפול גורמי הרווחה בנוער בסיכון
(צילום: ערוץ כנסת )
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, הוסיפה בדיון: "מקומות האשפוז פועלים בתת-תקינה ולפעמים תת-תנאים, גם פיזיים. אנחנו מתריעים שנים על ייבוש מערכת בריאות הנפש". לשאלה מה הסיבה שמלניק לא הייתה במערכת עד גיל 17 ענתה: "עומסים, מעט מדי פתרונות, גם בתוך הקהילה וגם במסגרות חוץ ביתית שצריכה להיות מותאמות לכל מיני סוגי ילדים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר במקרה טרגי וככל שיתברר בהמשך כי מדובר בכשל מקצועי או ניהולי, משרד הבריאות יפיק את הלקחים בהתאם. לגבי הקמת ועדת בדיקה של משרד הבריאות בעת הנוכחית - יש להדגיש כי כל עוד הנושא נמצא בחקירה או בהליך פלילי לא ניתן לקיים בדיקה מקבילה, וזאת בשל החשש לשיבוש הליכים. ברגע שתסתיים החקירה במסגרת ההליך הפלילי נוכל לקבל החלטה בנושא, הן לגבי המקרה הפרטני והן לגבי הצורך בבחינת סוגיות רוחביות. כאשר המשרד יישם את המסקנות בהתאם לממצאים.
"נושא מוגנות ילדים ונוער במערכת בריאות הנפש מורכב משלושה רבדים מרכזיים: בסינון הליכי הקבלה לעבודה, במעטפת ובביטחון הפיזי – שמתבטא באמצעים אנושיים כגון מאבטחים ואמצעים טכנולוגים מסייעים כגון מצלמות. מערכת בריאות הנפש פועלת על פי עקרונות אלה ותמשיך לטייב את עצמה לצורך שמירה מיטבית על מוגנות הילדים והנוער בפרט ועל כלל המטופלים".
מבית החולים מעלה הכרמל לא נמסרה תגובה.
