למרות צו ההרחקה - ליטל יעל מלניק נרצחה: במאי האחרון הוצא לבקשת סבתה של בת ה-17 שנמצאה קבורה באתר בנייה בקריית מוצקין צו הרחקה לחצי שנה נגד החשוד במעשה. "לא נתפס מה שקרה לנו. סבתא מאוד חששה מהאיש הזה, חלאת האדם הזה. היא הבינה שמשהו רע יכול להתרחש. קיבלנו צו לחצי שנה מבית המשפט בחדרה - הוא בתוקף עד 19 בנובמבר, ובכל זאת אחותי נרצחה", סיפרה האחות רות ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet בשעות שלפני ההלוויה.
המשטרה, יש לציין, לא ידעה על צו ההרחקה - שהוצא בהליך אזרחי - והחשוד עדכן את החוקרים אודות הצו במהלך חקירתו. ככלל, במקרה של צווי הרחקה, המשטרה נכנסת לתמונה אחרי שמוגשת תלונה נגד מפר הצו. סיבה אפשרית לכך שהמשטרה לא ידעה על הצו נגד החשוד ברצח מלניק היא אם איש לא התלונן על הפרתו אחרי שהוצא.
ההלוויה באור עקיבא, אמש
(צילום: שמיר אלבז)
בעקבות הרצח וכישלון הרשויות בטיפול במקרה הקשה, תתכנס היום (שלישי) ועדת העבודה והרווחה לדיון שהוגדר "דחוף" ויעסוק בסוגיית טיפול גורמי הרווחה בנוער בסיכון במסגרות חוץ ביתיות ובקהילה.
קרוביה של מלניק התכנסו בבית המשפחה שבאור עקיבא. רות הוסיפה: "סבתא דאגה לנו כל השנים. זה נורא, איש לא פיקח. יש צו שעדיין בתוקף, אז הוא יודע שאסור לו להיפגש עם אחותי כי הוא מפר צו בית משפט, ואיש לא עושה כלום". הסבתא לודמילה אישרה את דברי האחות, וסיפרה שצו ההרחקה הוצא מכיוון שחששה לשלום נכדתה. לדבריה, חששה לגורלה בעקבות הקשר המיוחד שנוצר בין האח המטפל לנכדתה במהלך הטיפול הנפשי שעברה בבית החולים טירת כרמל.
"היא מיהרה להוציא צו הרחקה לחצי שנה אבל הוא המשיך להיפגש איתה למרות שידע שאסור לו. ואז אירע האסון הנורא", סיפרה קרובת משפחה אחרת. הסבתא מיררה בבכי: "איך, איך לא הצליחו לשמור עליה, פחדתי כל כך".
חוקרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז חוף המשיכו גם אתמול בחקירת מותה של ליטל יעל. בין השאר נבדק חשד כי החשוד ברצח, גבר בן 49 העובד כאח בבית חולים הפסיכיאטרי בה טופלה המנוחה, קבר אותה באדמה בעודה בחיים. באשר למניע לרצח, החוקרים בודקים האם החשוד, שהקשר בינו לבין מלניק החל לפי החשד במסגרת עבודתו, נלחץ מכך שמלניק תחשוף את הקשר.
אמש ליטל יעל מלניק הובאה למנוחות בבית העלמין בבאר יעקב, יומיים לאחר שגופתה התגלתה באתר בנייה בקריית מוצקין. במשך שעה ארוכה מיררו חבריה של מלניק ליד הקבר הטרי, מסרבים לעזוב את חברתם, רק בת 17 במותה. הם הדליקו נרות זיכרון והניחו זרי פרחים.
האם מרינה לא הצליחה להגיע להלווייתה ממקום מגוריה בבלגיה, ככל הנראה עקב בעיית חיסונים. בבית העלמין לא נותרה עין יבשה כשהאחות רות בת ה-18 נפרדה מאחותה הצעירה ממנה בשנה בדברי הספד מרגשים.
"אני לא מאמינה שזאת את שנקברת", ספדה בדמעות האחות רות, שנעזרה בחברתה. "רצינו להגן עלייך מפני הרוע של העולם, ולא נשקוט עד שנגיע לחקר האמת ושמי שעשה לך את זה ישלם". בקול חנוק ושבור מדמעות נפרדה האחות הגדולה: "קטנה שלי, אחותי הקטנה. מדהים כמה הצלחת והספקת ב-17 השנים שלך כאן בעולם האכזר הזה. בכל תקופה היה לך סגנון אחר. היית מלאת שמחת חיים, לא דפקת חשבון לאף אחד. עשית הכול מבלי לחשוב מה יגידו ואיך יגיבו, ואני כל כך גאה בך על זה. את פרח קטן ויפה שמישהו קטף. אני מבטיחה שאני לא אפסיק להילחם בשביל שהצדק יעשה בשבילך".
