"אני מכבד את ידידותו של טראמפ ואת דעתו, אבל ישראל היא מדינה ריבונית": כך אומר נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, בהתייחס לבקשת החנינה - ולמעשה הפסקת המשפט - שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בריאיון לאתר האמריקני "פוליטיקו", שנערך לפני אותה בקשת חנינה, אמר הרצוג כי "נתניהו חייב להגיש בקשה רשמית, ומרגע שתוגש — היא תישקל בכובד ראש כמו כל בקשה, ברצינות רבה". המראיינת, פליסיה שוורץ, שבה לנשיא לאחר מכן, וביקשה את התייחסותו אחרי שנתניהו הגיש את הבקשה.
"קיבלנו את הבקשה. יש תהליך דרך משרד המשפטים והיועצים המשפטיים. זו בקשה יוצאת דופן", הדגיש הרצוג. "מעל הכול - אכריע לפי מה שטוב לעם ישראל. האינטרס של העם הוא העדיפות הראשונה, השנייה והשלישית שלי".
בינתיים, בקשת החנינה של נתניהו הועברה על-ידי בית הנשיא למשרד המשפטים, וכעת ממתינים לחוות הדעת של מחלקת החנינות, שאמורה לקבל את חתימת שר המשפטים יריב לוין - או שר אחר שייבחר במידה ויקבע שלוין בניגוד עניינים. משרד המשפטים אמור להתחיל לדון בבקשה בתחילת השבוע, במה שצפוי לקחת שבועות ארוכים.
מבחינת הנשיא נבחנות כמה אפשרויות, ובהן: דרישה מנתניהו והפרקליטות להגיע לעסקת טיעון כתנאי לחנינה, דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, דרישה מנתניהו להודאה או הבעת חרטה, דרישה לחוק גיוס שימנע השתמטות ואפשרות שנתניהו יסכים לפרוש מתפקידו. למעשה מדובר ב"שיח תמורות", כאשר ההבנה היא שהרצוג לא ייתן לנתניהו חנינה - ללא תמורה. לפי שעה אין החלטה של הנשיא מה לדרוש - אבל כל האפשרויות על השולחן.
הרצוג מתייחס לבקשת החנינה של נתניהו, השבוע
(צילום: גרגורי באדו)
הנשיא הרצוג התבטא באחרונה כי למשפט נתניהו יש "השפעה רעילה" על החברה כולה, כי חובה לפתור את המשבר ולהגיע לפתרון, וכי התיק "חונק את ישראל". בסביבתו של הרצוג מדגישים גם כי אין שחר לדיווחים שלפיהם הוא מתואם עם נתניהו, ולאלו כי יש לו סיכום מוקדם עם רה"מ למתן חנינה.
"המשקולת הרגשית על כתפיי עצומה"
בריאיון ל"פוליטיקו" הוזכר כי אביו, הנשיא לשעבר חיים הרצוג, העניק "חנינה מראש" לבכירי השב"כ בפרשת קו 300. "האם זה נותן לך מרחב פעולה?", נשאל הרצוג, וענה: "כל חנינה מראש חייבת להישקל לפי הנסיבות. יש שאלות רבות: מצד אחד שוויון בפני החוק. מצד שני נסיבות ייחודיות לכל מקרה".
"אני מכבד את הידידות עם טראמפ ואת דעתו", אמר הנשיא כשנשאל על הלחץ שהפעיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למתן חנינה. "זה אותו טראמפ שביקשנו ממנו להביא את החטופים והוא הוביל צעד אמיץ במועצת הביטחון. אבל ישראל היא מדינה ריבונית, ויש לכבד את מערכת המשפט שלה".
עם זאת, כשנשאל אם הוא חושש מתגובה של טראמפ אם לא יחון עם נתניהו, העדיף להתחמק: "אני לא חושב שראוי לדון בכך בפומבי. יחסינו עם טראמפ חמימים ופתוחים. צריך לראות דברים בהקשר ולא לקפוץ לתרחישי קיצון".
לסיום, נשאל הרצוג על כך שאמר כי שכהונתו היא הקשה ביותר עבור נשיא ישראלי. לדבריו, "התחלתי את הקדנציה בקורונה, לאחר מכן התנגשויות הענק והוויכוח העצום על הרפורמה המשפטית שקרעה את העם. אחרי זה הגיעה המלחמה, שנמשכת עד היום". הרצוג הוסיף כי אשתו והוא נפגשו עם 1,500 משפחות שכולות עד כה.
"אני לא מדבר אפילו על על הכאב העצום שחווינו עם החטופים", אמר. "תודה לאל שהחיים שבו, אבל עדיין יש שם עוד אחד. הכמות האדירה של פצועים ופוסט-טראומטיים מדגישה את המתיחות הפנימית קרב כל אחד בחברה שלנו. תוסיפי לזה את החזרה של המתיחות הפוליטית והוויכוח. המשקולת הרגשית שאני נושא על כתפיי היא עצומה, אבל אני מאוד גאה בכך שאלוהים נתן לי את התפקיד הזה בזמן הזה, להיות שם עבור ישראל בשעתה הקשה ביותר".
בקשת החנינה - כותרות נוספות:
"רוצים להדיח אותי": הסרטון של נתניהו
שלשום פרסם נתניהו סרטון באנגלית שבו התייחס למשפטו הפלילי - ותקף בחריפות את הפרקליטות, תוך כדי שהוא מאשים כי התובעים "רוצים להדיח אותי" - ולכן לא הסכימו לבקשת השופטים לוותר על אישום השוחד נגדו בתיק 4000. נתניהו, בניסיון לשים ללעג את המשפט, כינה אותו "משפט הבאגס באני" - זכר לאחת המתנות שקיבל בנו מארנון מילצ'ן - במסגרת תיק 1000, שבו הוא מואשם במרמה והפרת אמונים ובקבלת טובות הונאה בשווי כ-700 אלף שקלים.
נתניהו במסר באנגלית: "6 שנים של חקירות מופרכות"
"זה אבסורדי, וכמובן שהמשפט הזה פשוט נמשך ונמשך", טען. "שש שנים של חקירות מופרכות על האישומים המטופשים האלה. והמשפט עצמו נמשך כבר ארבע שנים, וצפוי להימשך עוד שנתיים עד שלוש. אני צריך ללכת למשפט - רגע, אני צריך לשבת כשאני אומר את זה - שלוש פעמים בשבוע, שמונה שעות ביום, כדי לדון בשטויות האלה. זה מצחיק, זה קומדיה".
את בקשת החנינה הגיש נתניהו בתחילת השבוע, ולאחר כיממה שוחח עם הנשיא טראמפ שהציע לו עזרה בתהליך. "עמדתו של טראמפ היא שהיה צריך להפסיק את המשפט ולתת לו חנינה כבר מזמן", אמר גורם בסביבת רה"מ, זכר לדבריו של הנשיא בנאומו מעל בימת הכנסת בחודש אוקטובר.
