קאמי לאמנאו עלתה בפעם הראשונה בחייה על מטוס, ועשתה את הדרך מביתה בתאילנד לישראל כדי לפגוש את היום (שלישי) את בנה סולאסאק - אחד מחמשת אזרחי תאילנד ששוחררו ביום חמישי שעבר משבי חמאס ומטופלים במתחם השבים בבית החולים שמיר-אסף הרופא בצריפין. "חשבנו שהם מתו בשבי, הייתי עצובה זמן רב", אמרה האם. "מאוד שמחתי כששמענו שהוא חי. תודה לתאילנד ולישראל שדאגו להחזיר אותו בחיים ולטפל בהם".
החטופים התאילנדים נפגשים עם משפחותיהם בבית החולים שמיר-אסף הרופא
(צילום: שבתאי יצחק עידן)
האם לא ראתה את הבן חמש שנים ובכללן 482 הימים שבהם הוא היה בשבי בעזה. בעדינות ובהמון איפוק שמאפיינים את בני ארצה, תיארה קאמי את המפגש עם סולאסאק שעזב את הבית ב-2020 והגיע לישראל כדי לפרנס את בני המשפחה שנותרו מאחור: "כשהגעתי וראיתי אותו הייתי עצובה לראות מה עבר עליו", תיארה האם. "אחר כך שמחתי שמצבו השתפר".
לבית החולים הגיע גם פוריפאט, אחיינו של פונגסאק ת'איננא. "לא ראיתי את הדוד 10 שנים, אבל הוא היה במחשבותינו", סיפר האחיין. "כל המשפחה שמחה ואני שמח. תודה לכל מי שעזר בתאילנד ובישראל. קיווינו וייחלנו שהוא ישתחרר. כל בני המשפחה מחכים כל כך לחזרתו הביתה". למפגש עם השבים הגיעו גם רהת'אנן, אח של בנאוואת סאית'יאו, וכן ויר'אחות, אח של סריאון וואטצ'ארא. החמישי ששוחרר הוא סאת'ין סוואנקהם.
גולי טל, האחות האחראית במתחם השבים, אמרה: "לראות את החיבוק של הבן עם האמא, עם בני המשפחה שטסו מהקצה השני של העולם, זה מדהים. גם אני דמעתי איתם, כמו כל הצוות שעטף את החטופים". מנהלת בית החולים ד"ר אסנת לבציון-קורח אמרה: "מצבם השתפר לאין ערוך, במיוחד אחרי המפגש עם המשפחות. אף עין לא נותרה יבשה. הצוותים הרפואיים מסיימים את הטיפולים, לקראת חזרתם בסוף השבוע לתאילנד".
ורד שנער, מנהלת השירות הסוציאלי בבית החולים, סיפרה: "די מהר החטופים חזרו לרשתות החברתיות ויצרו קשר עם חברים בבית. לבית החולים הגיעו מתאילנד פסיכיאטר וגם רופא שהצטרפו לצוות הטיפול. השבים סיפרו כי כשהיו בשבי הם חשבו שאין מישהו בכלל שיודע שהם חטופים בעזה. הם לא היו בטוחים שייצאו משם בחיים, סיפרו לי שממש פחדו שישכחו אותם שם".
היא הוסיפה: "יש התייחסות למדדים הגופניים שלהם שאפשר לומר שהם בסדר. הם מספרים שבשבי העסיקו ושמרו על עצמם. למשל, הם עשו יוגה, עשו ספורט, עשו כושר. היום הם הספיקו לשחק במשחק האהוב עליהם כדורשת, ומחר הם ביקשו לשחק כדורגל".
שנער, שצברה ניסיון רב מהטיפול באזרחים הזרים ששוחררו בעסקה הקודמת בנובמבר 2023, אמרה עוד: "התרבות תאילנדית עזרה להם לשרוד בשבי. הם לא מתלוננים, הם רק רוצים לרצות ואומרים 'תודה' על מה שיש. הם אנשים סופר חזקים מנטלית, הם רגילים להיות רחוק מהמשפחה. הם מאוד מסתגלים למצבים ותמיד חושבים איך לפתור דברים".
שלושה מהתאילנדים היו יחד, ובמקום אחר הוחזקו שני האחרים. "לשניים שנחטפו מקיבוץ ניר עוז היה קשה לשמוע על הטבח ועל החטופים מהקיבוץ שהם הכירו", סיפרה שנער. "ככל שחולפות השעות הם יותר חוזרים לעצמם, בעיקר נפשית. גופנית הם במצב טוב יחסית. הם התגעגעו לאוכל שנהגו לבשל בעצמם. חברים שלהם שבעוטף הגיעו אתמול והביאו להם דברים שבישלו עבורם. הם שתו בירות, זה היה רגע שראינו אותם בפרץ של אושר והתרגשות".
מנהלת השירות הסוציאלי הוסיפה: "אלו רגעים מרגשים בעבודה המקצועית שלי, לפגוש וללוות אנשים שחזרו מהמוות לחיים. אני מיום ליום רואה איך הם חוזרים לחיים למרות מחסום השפה. בתאילנד אין מקצוע כזה עובדת סוציאלית, אין מודעות לפוסט טראומה". לדבריה, התאילנדים מאוד הופתעו שבמשך כל ימי השבי, המשפחות שלהם קיבלו קצבה חודשית מישראל.
