(צילום: מתן טורקיה, תסריט ועריכה: תמר אברם)
ימים ספורים לפני המראת מטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-75, קיבלתי הזמנה רשמית לבקר בטייסת העפרוני בבסיס חצרים ליד באר שבע. מדובר במטוסי בוכנה מיושנים ללימוד טיסה, שהצוות האווירובטי של חיל האוויר מבצע איתם את פעלולי האקסטרים עוצרי הנשימה בטקסי הסיום של קורסי הטיס וגם במפגני חיל האוויר.
מכיוון שלפני יותר מ-30 שנה הייתי פרח טיס כושל, שמחתי על ההזדמנות לסגור מעגל ולבקר בבית הספר לטיסה. אולם אחד משכניי צינן את ההתלהבות שלי ופנה אליי: "השנה אני לא מתכוון לצפות במטס ביום העצמאות. הסרבנות של הטייסים הייתה מוגזמת. אני כועס עליהם והם לא מייצגים אותי". המשפט שלו חידד את העובדה שהפעם לא רק יום העצמאות ייראה שונה, אלא גם המטס, אחד משיאיו.
על הכביש המדברי בדרך לבסיס, כמה מאות מטרים מהשער, מישהו הציב שלטים גדולים בזכות מחאת הטייסים ונגד המהפכה המשפטית של הממשלה. "בית הספר לטיסה ודמוקרטיה", "בלי בג"ץ אליס הייתה נשארת בארץ הפלאות", נכתב על כמה מהם.
שעת צהריים לוהטת ליד הש.ג. של בסיס חצרים. על המסלול מתארגנים טייסי מטס הראווה להמראה, לבושים בסרבלים לבנים חגיגיים לכבוד יום העצמאות. סרן א', שמספר לי כי הוא הנווט המוביל של הצוות האווירובטי, מבצע בדיקות אחרונות לעפרוני, ונראה רגוע.
איזה פעלולים נראה השנה?
"לכבוד יום העצמאות ה-75 של המדינה, בניגוד לשנים קודמות שבהן ביצענו את המטס ברביעיית מטוסים, השנה נבצע בשישייה. זה מוסיף נפח והרבה יותר מרשים. כל אזרח שיסתכל מהקרקע ירגיש גאווה".
זה לא מסוכן?
"זה מסוכן. המטוסים טסים מאוד קרוב אחד לשני ולא מדובר במערכות אוטומטיות, אלא במטוסים מיושנים בהפעלה ידנית. אשתי כועסת עליי, אבל אני יודע מה אני עושה ואנחנו מתאמנים לזה. אני סומך גם על עצמי וגם על הטייסים האחרים".
למרות החגיגיות והסרבלים הלבנים, מהפיל שבחדר - המחאה והתגובות של השרים - אי אפשר להתעלם. אני שואל אותו על השינוי במעמד הטייסים, וסרן א' בוחר את מילותיו בקפידה: "אנחנו עושים את עבודתנו ואני לא רוצה לדבר יותר מדי. בשגרה כולנו טייסים מבצעיים ויש לנו טיסות ופעילות מבצעית. אני מלמד את החניכים שלי בקורס טיס שבאנו לפה כדי לשמור על ישראל בצורה הכי טובה".
הוא מספר לי כי במטס יצייר הצוות האווירובטי לב בשמיים. "יש מצב שתכתבו גם בשמיים את המילה דמוקרטיה?", אני תוהה, והוא עונה: "כנראה שלא".
המטוס של סרן א' ממריא ואנחנו מוזמנים להציץ בסימולטור של בסיס חצרים, המכשירה את הטייסים לביצועים גבוהים בחיסכון תקציבי וללא סכנת חיים. בזמן שבחוץ חצרים נראה כמו כל בסיס מאובק, בתוך המבנה המודרני של הסימולטור התחושה הכוללת היא שמדובר בחברת סטארט-אפ.
סגן עופרי פרידמן עורכת לי סיור וסמלת הילה קופ מובילה אותי לחדר הסימולטור האפלולי ומצביעה על תא הטייס המדמה טיסה במטוס בוכנה מסוג T-6 Texan II, עפרוני בשמו העברי, שהחליף את מטוסי הצוקית והפוגה מגיסטר העתיקים כמטוס של הצוות האווירובטי. אני ממריא בקלות, מבצע בשלום לופ של 360 מעלות- בלי שמופעלים עליי כוחות G כמו בטיסה אמיתית - ומתרסק בנחיתה על המסלול.
במגדל הפיקוח אני פוגש את סרן רז, שמתארת מה צפוי בשמיים ביום העצמאות: "המטס השנה יהיה יותר גדול מהמטסים הקודמים. יעברו כאן 50 מטוסים מכל הסוגים כולל מטוסי סופה, F16I, ורעם, F15I. יהיו מטוסים עתיקים ממוזיאון חיל האוויר כמו הספיטפייר ואפילו מטוס הלביא המפורסם המשמש כאן כמטוס הדרכה. מי שרוצה לזהות במדויק את סוגי המטוסים מוזמן להיכנס לאפליקציה של חיל האוויר".
הצוות האווירובטי נוחת בתום טיסת האימון, ואני פוגש אותם במבנה של טייסת קרב של בית הספר לטיסה. רס"ן א' מספר על "יום ארוך ומאוד אינטנסיבי. היה מאוד חם". אני שואל אותו אם אין מזגן בעפרוני, והוא עונה: "הוא עושה רוח, לא יותר מזה". על לחצי האוויר המפלצתיים הוא לא מתלונן: "יש לנו חליפות מיוחדות להתמודדות עם כוחות ה-G וחוץ מזה אנחנו מתרגלים. לעומת כוחות ה-G בתמרוני קרבות אוויר של מטוס F16 זה לא כזה קשה".
אני מתעניין בעלות הכלכלית של המטס ורס"ן מ' מצטרף לשיחה. "המטוס שלנו ספציפית, העפרוני, לא עולה הרבה כסף, אין פה הוצאות נלוות לאירוע".
אני תוהה אם בכלל צריך את המטס, ורס"ן א' עונה: "בוודאי. המטס מעלה את המוראל הלאומי. הטיסה שאנחנו עושים ביום העצמאות היא מאוד אינטנסיבית, שלושה סבבים במשך ארבע שעות. אבל בהפסקה בין הסבבים אתה מתחיל לקבל הודעות ותמונות מאנשים וזה ממלא אותך בשנייה - יאללה, תמלאו עשן, דלק - ובוא נצא לעוד סיבוב. אני מזמין את כל אזרחי ישראל לצפות במטס, זה ימלא לכם את הלב ואת האנרגיות להיות מאוחדים וחזקים ויותר ביחד".
גם כעת, בזמן שהמצב הפוליטי נפיץ, המטס הוא אירוע מאחד?
"כל מי שיראה את המטס יגיד - 'אני גאה להיות פה', וזה משותף לכל האזרחים. אני לא רוצה להיכנס לעניין הפוליטי. אני לא חושב שהמעמד של הטייסים השתנה, אנחנו מאוד דואגים לא להכניס את הפוליטיקה לצבא, לא להביע את הדעות האישיות ולא לנסות לשכנע לכאן ולכאן. מה שקורה בחוץ לא מחלחל פנימה".
האויבים שלנו צריכים לחשוש מאיתנו?
"במילה אחת - כן. חיל האוויר הישראלי שלנו מאוד חזק בהיבט האנושי וגם בהיבט הטכנולוגי. אין לנו ממה לחשוש, לא מדרום לא מצפון וגם לא מהמזרח".
אני תוהה, לפני סיום, אם הטייסת הומוגנית או שהטייסים שייכים רק לישראל הראשונה - אבל נציגי דובר צה"ל, שפחות מתחברים לשאלה, מחליטים שזה הזמן לסיים.
