ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר היום (רביעי) את סכום של 270 אלף דולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי לעיזבון של בן הדוד המנוח, בהתאם להחלטת בג"ץ, שחייב אותו להעביר את הכסף בקביעה כי הוא ניתן לו בניגוד להוראות חוק שירות הציבור.
עורכי דינו של נתניהו העבירו למבקר המדינה מתניהו אנגלמן את האישור שניתנה הוראה להעביר את הכסף, ואנגלמן ביקש מהם לקבל גם את האישור הסופי כשהכסף נכנס לחשבון העיזבון.
נתניהו ביקש בינואר האחרון לקבל ארכה של ארבעה חודשים להשבת הכספים, אולם בית המשפט אישר לו להעביר את הכספים עד ה-27 באפריל. שלושה שבועות לפני אותה בקשה של נתניהו, דחו שופטי העליון בקשה של ראש הממשלה לקיים דיון נוסף בסוגיית המימון המשפטי של עורכי דינו באמצעות הלוואה שלקח ממקורביו, ובין היתר ממיליקובסקי.
כאמור, ב-9 באוקטובר בשנה שעברה קבע העליון לאחר עתירה של כמה גופים, בהם התנועה לאיכות השלטון, כי הכספים ניתנו לנתניהו בניגוד להוראות חוק שירות הציבור, המכונה "חוק המתנות" - ועליו להשיבם לעיזבונו של בן דודו המנוח.
הסכום המלא שקיבל עמד על 300 אלף דולר, והוא חויב להחזיר 270 אלף מתוכם. בית המשפט הבהיר כי אף שמדובר בבני דודים, אסור היה לראש הממשלה לשעבר לקבל ממיליקובסקי סכום כזה, בשל הקשרים העסקיים ביניהם. הרכב השופטים נימק כי אם קיימת קרבה עסקית ומשפחתית, כשהמרכיב הדומיננטי הוא זה העסקי - אז המתנה אסורה.
נתניהו ביקש לכנס את בית המשפט העליון לדיון נוסף, שנחשב חריג, בהרכב שופטים מורחב, אך השופט יצחק עמית דחה את בקשתו וקבע כי "הליך הדיון הנוסף הוא הליך נדיר שיש לייחדו למקרים חריגים ויוצאי דופן - ועיון בפסק הדין ובטענות של נתניהו מוביל למסקנה ברורה כי תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה הזה".
השופט עמית אמר אז כי אין ממש בטענתו של נתניהו, שלפיה החלטת בית המשפט העליון הייתה "הלכה חדשה שמשנה לחלוטין את המצב הקיים בדבר סמכויות בג"ץ, ומרחיבות אותן עד מאוד". לדברי עמית, "בניגוד לנטען, פסק הדין לא 'שינה לחלוטין את המצב הקיים בדבר סמכויות בג"ץ', ולא 'ביטל את ועדת ההיתרים למתנות בשום הקשר'. אין בו משום 'ביטול חקיקה ראשית על-ידי ביטול חלק מחוק המתנות'. טענות נוספות שהעלה המבקש, ובכללן שפסק הדין מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, או 'פוגע בחופש העיסוק של כל משרתי הציבור באשר הם', או שיש בו 'כדי לפגוע בזכויות עובדי המדינה מעצם תפקידם' - נטענו אף הן בעלמא ומבלי לבסס, ולו בקירוב, עילה להורות על קיום דיון נוסף".
בחודש שעבר, ימים בודדים לפני תום מושב החורף של הכנסת, הליכוד הסכים שלא לקדם את התיקון לחוק המתנות, שכונה "חוק התרומות לנתניהו". זאת לאחר שחברי כנסת רבים בקואליציה התנגדו לקידום החוק באותה עת, עם תחילת שיחות הפשרה במהפכה המשפטית בבית הנשיא. הצעת תיקון חוק שירות הציבור ("המתנות"), של ח"כ עמית הלוי מהליכוד, נועדה לאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות מאזרחים למימון הליך משפט או טיפול רפואי - ולא רק עבורם, אלא גם עבור בני משפחותיהם.
החוק יאפשר לנבחרי ציבור לקבל תרומות עבור מימון הליך רפואי או משפטי, והרקע לו הוא גיוס ההמונים שבו נאספו יותר ממיליון שקלים מציבור התומכים של נתניהו לצורך הגנתו המשפטית, לאחר שנדרש להחזיר את הסכום הגדול שהעביר לו מיליקובסקי. היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה בדיון בנושא כי הצעת החוק מביאה לחשש מפגיעה בטוהר המידות. "ההצעה מהווה סטייה משמירה על טוהר המידות, שכן עלול להיווצר ניגוד עניינים מובנה לחברי הכנסת ויש להביא בחשבון את ההשלכות במתן טובות הנאה, ובמידת הפגיעה האפשרית באמון הציבור".
