הדוח שהזמין האיחוד האירופי לבדיקת הפרות זכויות אדם אפשריות של ישראל, במטרה לבחון את הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל, צפוי למצוא שישראל לא עמדה בהתחייבויותיה. כך טען אתמול (שישי) אנטוניו קושטה, נשיא המועצה האירופית.
3 צפייה בגלריה
אנטוניו קושטה. "קוראים בעיתונים ורואים בטלוויזיה"
(צילום: REUTERS/Ognen Teofilovski/File Photo)
"המצב בעזה בלתי-מקובל", אמר קושטה הפורטוגלי ל"פוליטיקו". הוא הוסיף כי השירות הדיפלומטי של האיחוד בוחן כעת אם ישראל עומדת בהתחייבויותיה בהתאם לדין הבינלאומי, והעריך ש"לא יהיה קשה לצפות מה המסקנות שאליהן יגיעו" בהתחשב ב"מה שרואים בטלוויזיה ובעיתונים".
המסקנות שאליהן יגיע שירות החוץ האירופי יוצגו בפגישת שרי החוץ של האיחוד, שתתקיים בעוד שבועיים וחצי. על השירות הוטל לבחון את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, במיוחד בהתבסס על סעיף 2 בו - ולפיו אפשר להשהות את השותפות אם יתברר שישראל מפירה זכויות אדם "באופן חריף". הולנד ביקשה בחודש שעבר להעריך אם ישראל עומדת בסעיף, והצטרפה לקריאות שונות שנשמעו במדינות האיחוד.
ארבעה דיפלומטים שצוטטו ב"פוליטיקו" אמרו כי גובר הלחץ על הנציבות האירופית להציג הצעות שיביאו להורדת דרג היחסים עם ישראל בתחומים הקשורים בסחר - אם ישראל אכן תימצא כמי שמפירה את סעיף 2. "מצב הרוח לגבי תגובת האיחוד האירופי בנוגע לעזה משתנה". דיפלומט אחר טען כי "העמדות משתנות - וזה יוצר דינמיקה שבה יכולות להיות יותר הזדמנויות לנקיטת פעולה".
האיחוד האירופי, גוש של 27 מדינות, לא צפוי להצליח לגבש קונצנזוס כדי לנקוט צעדים דרסטיים - לנוכח הפילוג בין המדינות החברות בו. הונגריה מחזיקה בעמדה פרו-ישראלית ברורה, ומן העבר השני אירלנד - שמביעה תמיכה חד-משמעית בפלסטינים. צעדים כלכליים חלקיים עשויים אולי לעבור בהצבעת רוב, אבל הפסקה מלאה של היחסים עם ישראל אינה אפשרית - כי היא דורשת קונצנזוס.
לפי "פוליטיקו", באירופה אכן בוחנים צעדים חלקיים - שידרשו רק הצבעת רוב. "אנחנו צריכים לחכות להערכה - ואז לדון איזו החלטה אנחנו רוצים לקבל, ואיזה סוג רוב צריך כדי לקבל אותה", סיכם קושטה.
הדברים של קושטה נאמרים אחרי שמנהיגים אירופים שונים כבר התבטאו על המשך הסיוע לישראל. האחרון שבהם הוא נשיא צרפת עמנואל מקרון, שאיים שלשום לנקוט "צעדים קונקרטיים" נגד ישראל - וטען כי החלטה תתקבל בקרוב. "הדיונים בנושא נמשכים, נחליט בימים הקרובים אם עלינו להקשיח את הטון שלנו כלפי ישראל - ולנקוט צעדים קונקרטיים נגדה".
בשבוע שעבר קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר כי "כבר אי אפשר להצדיק את עוצמת ההתקפות הנוכחית ברצועה במלחמה בחמאס". עם זאת, במסיבת עיתונאים לצד שר החוץ גדעון סער אמר עמיתו הגרמני יוהאן וודפול כי "לישראל יש את הזכות להגן על עצמה - אנו תומכים בזה ונמשיך לתמוך בכם בעתיד".
מחאת הנמל בצרפת - וההבהרה של שר החוץ
בריאיון לתחנת הרדיו RTL, שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אמר כי משלוחי ציוד צבאי המיועדים לישראל מנמלים צרפתיים לא ישמשו את צה"ל בעזה, בעקבות "מחאה של עובדי הנמל". כך דווח ב"פוליטיקו".
"חשוב לשמור על סבירות", אמר בארו כשנשאל על השביתה, "אנחנו לא מספקים ציוד צבאי המשמש בעזה". בארו חזר על עמדתה הרשמית של ממשלת צרפת בנוגע למכירת ציוד צבאי לישראל, המוגבלת לרכיבים במערכות ההגנה מפני טילים של כיפת ברזל, או משלוחים מורשים המיועדים לנשק שיורכב בישראל ולאחר מכן ייצא למדינות אחרות. לדברי בארו, כך אכן היה במקרה זה.
הסניף המקומי של אחד האיגודים המקצועיים הגדולים בצרפת, CGT, המייצג את עובדי הנמלים במפרץ פוס שליד מרסיי, אמר השבוע כי סירב להעמיס מכולה של ציוד מחברת יורולינקס הצרפתית בדרכה לנמל חיפה.
יורולינקס, חברה המייצרת חוליות תחמושת ממתכת - שמשמשים לחיבור מחסניות בחגורות מקלעים, לא מסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 23:02, 06.06.25
