על רקע הפסיקה שפרסם אתמול (ראשון) בג"ץ בנושא גיוס חרדים - והמתקפות בעיתונות החרדית - מעריכים גורמים בסיעות החרדיות כי הדבר יכול לקרב את חקיקת "חוק ביסמוט" - שיפטור צעירים חרדים משירות צבאי ויסדיר את מעמדם באופן שיוכלו לקבל את ההטבות. בית המשפט קבע שורת צעדים לביטול הטבות הניתנות לציבור החרדי בהיעדר אכיפת חובת הגיוס - שמגיעות לאלפי שקלים בחודש למשפחה.
הרב דב לנדו על בג"ץ: "רשעים"
בסוף השבוע שעבר דווח ב-ynet כי המנהיג הליטאי הרב משה הלל הירש, שתמך בקידום דיוני החוק, כעת מסתייג ממנו אחרי שהתיקונים שהוכנסו אליו בהוראת הייעוץ המשפטי ידרשו להגביר את האכיפה כלפי משתמטים, הפיקוח על הישיבות ויחייבו עמידה ביעדי גיוס נוקשים. הרב סבר כי מדובר בהצעה מרחיקת לכת מבחינת ההסכמות של הציבור החרדי, אך כעת אומרים גורמים פוליטיים בכירים כי על שולחנם של הרבנים לא מונחת רק הצעת החוק עם "הניסוח הדרקוני" מבחינתם, אלא גם מצבם של אלפי משפחות חרדיות שיהיו תחת נטל כלכלי הולך וגדל ברמה שלא יוכלו לעמוד בו במשך שנה או יותר.
הבוקר הובאו בשערי העיתונים החרדיים דברי מחאה נגד החלטת בג"ץ מאתמול. בביטאון דגל התורה "יתד נאמן" נכתב בכותרת כי "בג"ץ כופה התנכלויות", וכן הובאו דברים של המנהיג הליטאי הרב דב לנדו: "רשויות המשפט ממשיכות ברשעותן אבל סופו של הרשע לתת את הדין. בני הישיבות לא ילכו לצבא בשום פנים ואופן לא באונס ולא ברצון, בין אם יהיה חוק ובין אם לא".
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר כי "הרב לנדו ממשיך להסית נגד גיוס לצבא. עצוב לראות את השימוש במילה ״אונס״ כשמדובר בגיוס לצה״ל והגנה על הבית - גם על הבית שלו. אני חוזר ואומר, לא מתגייסים - לא מצביעים".
בביטאון ש"ס, "הדרך", נכתב בכותרת כי "בג"ץ נגד עמלי התורה", ובהמשך נאמר כי "בהחלטה בזויה נפשעת שופטי בג"ץ מגבירים את הרדיפה האכזרית נגד עמלי התורה בניסיון נואש לגזול את כבשת הרש, הם הורו למשרדי הממשלה שונים לקדם שורת סנקציות דרקוניות".
בפסיקה שפרסם אתמול בג"ץ, ציינו השופטים כי "הוראות פסק דין בעניין הגיוס אינן מקוימות. אין מדובר 'רק' בקיום הוראות פסק דין, כי אם באכיפת החוק. על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין. אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר – לא נותרה ברירה".
על פסק הדין חתומים המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופט דוד מינץ והשופט עופר גרוסקופף. הם הורו לבטל הטבות והנחות הניתנות לציבור החרדי בהיעדר אכיפת חובת הגיוס. השופטים עשו בפסק הדין שימוש נדיר בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, ולפיו "בית המשפט ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק".
אלה ההטבות שיבוטלו, לפי השופטים:
- הנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה") – "מועצת מקרקעי ישראל תתכנס בתוך 21 יום, על מנת להחליט באיזה אופן להתנות את מתן ההטבה בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא".
- סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים – "הגורם הרלוונטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד הורה שנקרא לשירות מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה".
- סבסוד שכר הלימוד בצהרונים – "הגורם הרלוונטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד ההורה שנקרא לשירות אל מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה".
- הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית – "שר האוצר ושרת התחבורה ישקלו, בהתייעצות עם ועדת המחירים, ויקבלו החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את צווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שניתנו מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, כך שנוסע לא יהיה זכאי להנחות מכוחם, אם הוא חייב להתייצב לשירות ביטחון, ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא".
- הנחה בארנונה – "שר הפנים, או ממלא מקומו לעניין זה, ישקול ויקבל החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, כך שייקבע בהן כי הנחה בארנונה מכוח התקנות והתבחינים שנקבעו לשם כך תותנה, לגבי מי שנקרא לשירות, בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא".
בנוסף, השופטים מתחו ביקורת חריפה גם על המשטרה ש"אינה פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי". הם הדגישו כי "מדובר, כאמור, ב'הפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת'. המסר החברתי העולה מכך שהמשטרה נמנעת מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות – בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' – הוא מסר שלא ניתן להשלים עמו".
