דריכות וחשש ברחבי רוסיה ובמיוחד במוסקבה לקראת אירועי "יום הניצחון" ביום שבת, 9 במאי, שבו יציינו הרוסים 81 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הלחץ הרוסי ניכר מאוד ברחבי המדינה, בעקבות תקיפות אוקראיניות שהולכות ומתרחבות גם לעומק רוסיה, כולל באזור סיביר, ופוגעות במגוון יעדים כמו תשתיות אנרגיה ומתקנים צבאיים. התקיפות הללו גורמות גם לאזרחים שחיים אלפי ק"מ מגבול אוקראינה לחוש את המלחמה על בשרם, בין היתר בשל הגבלות נרחבות לגישה לאינטרנט, ובחלק מהמקרים לגרום לתחושת תסכול וייאוש מהתנהלות השלטון המרכזי במוסקבה ומהנשיא ולדימיר פוטין עצמו.
7 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין, במפגש הערב בקרמלין עם ראש תאגיד רוֹסְטֶךְ האחראי על פיתוח מוצרי היי-טק
(צילום: Mikhail Metzel/Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
באופן חריג ביותר, הרשויות ברוסיה ביטלו את מצעדי יום הניצחון המסורתיים ב-15 ממחוזות רוסיה, רבים מהם באזור הגבול עם אוקראינה או קרוב אליו, אך לא רק – במוסקבה ובסנט פטרסבורג למשל, המצעדים יתקיימו לראשונה זה שנים ללא ציוד צבאי כבד, כמו טילים וטנקים. המהלכים הללו מבטאים חשש אמיתי מתקיפות אוקראיניות באמצעות טילים או כטב"מים, שאם יצליחו יהוו השפלה פומבית מכאיבה לרוסים, שעבורם 9 במאי הוא יום חג מרכזי – מהחשובים ביותר בלוח השנה.
דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה קראה הערב (חמישי) לנציגי שגרירויות זרות וארגונים בינלאומיים בקייב להתפנות בשל הסיכוי למתקפה רוסית על "מרכז קייב" – שתגיע לדבריה אם אוקראינה תתקוף את מוסקבה במהלך אירועי יום הניצחון. גם ההכרזה הזו מבטאת לחץ אמיתי במוסקבה לקראת האירועים בשבת. רוסיה הכריזה לקראת החגיגות על הפסקת אש חד-צדדית למשך יומיים, שאמורה להיכנס להיכנס לתוקף בלילה הזה – בין חמישי לשישי – אבל אוקראינה לא הצהירה כי תתחייב לה, והכרזה נגדית של קייב על הפסקת אש מוקדמת יותר, כבר מהלילה שבין שלישי לרביעי, לא כובדה על ידי מוסקבה, והיא המשיכה לשגר מתקפות קטלניות על ערי אוקראינה.
7 צפייה בגלריה
מטס שנערך אתמול בשמי מוסקבה, כחלק מהחזרות למצעד הצבאי - שלראשונה זה שנים לא יכלול טילים וטנקים
(צילום: REUTERS/Shamil Zhumatov)
7 צפייה בגלריה
9 במאי הוא יום חג מרכזי ברוסיה - ותקיפה אוקראינית שתשבש את האירועים תשפיל את פוטין
(צילום: REUTERS/Anastasia Barashkova)
כל זה מתווסף לדיווחים האחרונים שלפיהם הממסד הרוסי הגביר באופן דרמטי את האבטחה סביב הנשיא פוטין, בעקבות חשש מניסיון הפיכה ברוסיה. ברשת CNN דווח כי פוטין שוהה זמן רב יותר בבונקרים מאובטחים, ופגישותיו מנוהלות בקפידה יתרה, כל זאת על רקע השיפור הדרמטי ביכולות ההתקפיות של אוקראינה, כולל באמצעות כטב"מים ארוכי טווח, טילי שיוט וטילים בליסטיים. התמשכות המלחמה, והעובדה שסיומה כלל לא נראה באופק, כמו גם הירידה בתמיכת דעת הקהל בנשיא הרוסי בעקבות שורת מהלכים כלכליים לא-פופולריים, תרמו תרומה משמעותית להידוק האבטחה סביב הנשיא הרוסי, שגם בימי שגרה מאובטח באופן הדוק מאוד.
ובעוד שרוסיה ממתינה בדריכות שיא ליום הניצחון, תחקיר חדש חושף פן נוסף של מלחמתה במערב. תחקיר עיתונאי בינלאומי נרחב חדש, בהשתתפות כמה כלי תקשורת מובילים כמו ה"לה מונד" הצרפתי, ה"גרדיאן" הבריטי וה"דר שפיגל" הגרמני, חשף כי בלב מוסקבה, בין כותלי אוניברסיטת המחקר היוקרתית "באומן", פועלת יחידת רפאים סודית הקשורה למודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU. התחקיר חשף את קיומה של "קתדרה מספר 4" – מחלקה סודית להכשרת הדור הבא של לוחמי הסייבר והמרגלים של המודיעין הצבאי הרוסי.
התחקיר, שהתבסס על אלפי מסמכים שהודלפו, מצייר תמונה של "חממת טרור דיגיטלית". בעוד סטודנטים רגילים לומדים הנדסה, תלמידי הקתדרה מתמחים בפיתוח וירוסים, חדירה לרשתות הפנטגון ויצירת סרטוני תעמולה ומניפולציה. המסלול מכיתת האוניברסיטה הסודית ליחידות העילית של המודיעין הצבאי הרוסי, שאחראיות בין השאר למשל למשימות שיתוק רשתות החשמל במערב באמצעות מתקפות סייבר קטלניות – הוא ישיר ומהיר.
7 צפייה בגלריה
אוניברסיטת באומן במוסקבה, שבתוכה פועלת לפי התחקיר יחידה סודית להכשרת מרגלים ולוחמי סייבר
(צילום: ויקיפדיה)
באופן אירוני, התחקיר חשף כי גם בתוך אותה "קתדרה סודית" האמונה בשלטון ובנשיא פוטין נמוכה למדי. סגן ראש המחלקה, קולונל קיריל סטופקוב, שמטיף לסטודנטים על חשיבות המלחמה באוקראינה, נתפס בהתכתבויות פרטיות כשהוא מזלזל באופן בוטה בפוטין ובצמרת הצבאית הרוסית. זה כמובן לא הפריע לו להלל ולשבח בפני הסטודנטים וצוערי הביון של המחלקה הסודית את המלחמה באוקראינה והנשיא פוטין עצמו.
אלא שזרועותיו של פוטין אינן מתקיימות כמובן רק במרחב הדיגיטלי, אלא גם בצורת איומים פיזיים מוחשיים. דיווח נרחב של רשת ABC האמריקנית, המתבסס על גורמי מודיעין מערביים, חושף כי מאז הרחבת הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022 רוסיה האיצה באופן דרמטי את קמפיין החיסולים הממוקדים שלה על אדמת אירופה. היעדים כבר אינם רק "בוגדים" צבאיים, אלא גם פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר ותומכי אוקראינה.
מהדיווח עולה כי רוסיה אימצה מודל חדש ומסוכן: במקום לשלוח סוכנים מיומנים של שירותי הביון או במודיעין הצבאי הרוסי, היא מגייסת "שכירי חרב" מקומיים או עבריינים זולים לביצוע מעשי רצח וחבלה. כך למשל, בצרפת סוכל ניסיון התנקשות בפעיל זכויות האדם ולדימיר אוסצ'קין, בליטא נעצרו חוליות שתכננו לחסל תומכי אוקראינה באמצעות מטעני נפץ בתיבות דואר, ובגרמניה ופולין נחשפו מזימות לפגוע בבכירי תעשיות ביטחוניות ואף בנשיא וולודימיר זלנסקי עצמו.
