בשעה שכוחות החירום ממשיכים במרוץ נגד הזמן לחילוץ לכודים מאסון רעידת האדמה – כשעם כל שעה שחולפת פוחת הסיכוי שלהם לשרוד אחרי יותר מיומיים מתחת להריסות – בטורקיה גוברים היום (ד') התהיות בנוגע למה שמסתמן כמחדל חמור מצד השלטונות, שתרם לקריסתם של אלפי בניינים. חלק מהבניינים שקרסו היו רבי-קומות ומבני ממשל שנבנו אחרי החלת תקנות בטיחות חדשות, אבל גם הם קרסו על יושביהם. כעת צפות מחדש האזהרות שנשמעו בשנים האחרונות מההפרות הנרחבות בענף הבנייה בטורקיה – ענף שסייע רבות לצמיחה הכלכלית שלה לאורך השנים – ומומחים רבים מדגישים כי למרות עוצמתו האדירה של הרעש, התנהלות נכונה יותר מצד השלטונות הייתה מצמצת משמעותית את היקף האסון.
טורקיה: משקים את מוחמד הקטן, פליט סורי, לפני חילוצו מההריסות באנטקיה
(צילום: רויטרס)
לוחמי פיקוד העורף מחלצים נער מבין ההריסות בקרמנמרש, טורקיה
רעידת האדמה בלילה שבין ראשון לשני, נזכיר, הייתה מרעידות האדמה החזקות שנמדדו בעולם בשנים האחרונות, והחזקה במזרח התיכון ובטורקיה מאז 1939. עוצמתה הייתה 7.8, ולאסון הכבד תרמו גם העובדה שמוקד הרעש היה קרוב יחסית לפני האדמה ושאירע בשעת לילה שבה מיליוני תושבי האזור ישנו במיטותיהם. מאז הרעש העוצמתי פקדו את טורקיה יותר מ-180 רעידות משנה, חלקן חזקות מאוד. בשני בצהריים, תשע שעות אחרי רעידת האדמה הקטלנית, פקד את טורקיה רעש חזק נוסף – בעוצמה 7.7 – שהביא לקריסתם של בניינים נוספים.
מניין ההרוגים הכולל באסון חצה היום בצהריים רף עגום ביותר של 10,000 קורבנות וכעת הוא עומד על 11,104. באו"ם כבר הזהירו שייתכן מאוד שהוא יגיע בסופו של דבר ל-20,000. בצהריים עדכנה טורקיה כי מניין ההרוגים הנוכחי בשטחה עלה ל-8,574 ומספר הפצועים ליותר מ-41,000. גם סוריה השכנה ספגה נזק אדיר, ובה נהרגו לפחות 2,530 ועוד כ-4,600 נפצעו. מדובר כבר עתה באסון הרעש החמור ביותר בעולם זה יותר מעשור, מאז אסון רעידת האדמה שהובילה לצונאמי קטלני ביפן ב-2011, אסון שבו נהרגו כ-20,000 בני אדם.
קריסת פנקייק: "כמו ערימת קלפים"
טורקיה כבר ידעה שלל רעידות אדמה קשות בעבר, ונקודת המפנה במודעות שלה לצורך בהגברת הבטיחות בענף הבנייה הייתה אסון רעידת האדמה באיזמיט ב-1999, אז נהרגו יותר מ-17,000 בני אדם ונהרסו בסביבות 20,000 מבנים. אבל למרות שמאז נקבעו תקנות בטיחות חדשות – ב-2007 ופעם נוספת ב-2017 – אכיפת התקנות הללו אינה מיושמת בצורה מספקת, וזו כנראה סיבה מרכזית לגודל האסון. "הגורם הראשון במעלה הוא איכות הבנייה", אמר למגזין "סיינטיפיק אמריקן" רוס סטיין, שעומד בראש חברה אמריקנית העוסקת בניתוח אסונות. "זה גובר על כל שאר הדברים".
27 צפייה בגלריה
עבדולליים מועייני בתוך ההריסות, לצד גופת אשתו שנהרגה ברעש, באזור הטאי
(צילום: רויטרס)
27 צפייה בגלריה
מחלצים ילד קטן מההריסות בהטאי, טורקיה. אלפי בניינים נהרסו, אלפים נהרגו ו-380 אלף איש נעקרו
(צילום: gettyimages )
27 צפייה בגלריה
עוד חילוץ מההריסות בהטאי. המומחים כועסים: "חבל שהרשויות לא הקשיבו לנו"
(צילום:רויטרס )
המומחים שניתחו את התמונות מאזור האסון בדרום טורקיה מציינים שברבות מהן נראים בנייני מגורים גדולים שקרסו לחלוטין, כאשר בניינים אחרים לידם עומדים עדיין על תילם – ולדבריהם מדובר בעדות לכך שהבניינים שקרסו לא עמדו בתקנות הבטיחות. פרופ' איאן מיין, סיסמולוג מאוניברסיטת אדינבורו, אמר ל"גרדיאן" הבריטי כי גם העובדה שרבים מהבניינים קרסו באופן המכונה "קריסת פנקייק" מחזקת את ההערכה הזו. "זה קורה כאשר הקירות והקומות לא מחוברות זו לזו היטב, וכל קומה נופלת בצורה אנכית על הקומה שמתחתיה – מה שמותיר ערימת גושי בטון שבה אין כמעט חללים. המשמעות היא שהסיכוי שמישהו יוכל לשרוד שם נמוך מאוד", הסביר.
מומחה נוסף, חוקר ניהול האסונות הנרי באנג מאוניברסיטת בורנמות', ציין כי מניתוח התמונות נראה שרבים מהבניינים קרסו "כאילו היו ערמת קלפים". לדבריו בניינים שקירותיהם התפוררו ברעש היו כנראה ישנים מאוד, אבל בניינים רבי-קומות שקרסו גם הם ב"קריסת פנקייק" כנראה לא נבנו עם אמצעי הבטיחות שהיו עושים אותם עמידים בפני רעידות אדמה. פרופ' פלין גריטליאוגלו, נשיאת סניף איסטנבול באיגוד המנהדסים הטורקי, מציינת כי אף שלרבים מהמבנים היה אישור בטיחות "על הנייר" – בפועל גם הם הפרו את התקנות. "האזור בדרום-מזרח המדינה ספג נזק אדיר, וגם בניינים ציבוריים כגון בתי חולים, תחנות משטרה, בתי ספר, מבני עיריות, גשרים ונמלי תעופה – כולם נבנו אחרי 2007. אלו מקומות שאמורים להיות הבטוחים ביותר במקרה של אסון, מקומות שאמורים לספק סיוע לקרובנות רעידת האדמה".
איפה הכסף מ"מס הרעידות"?
סימני השאלה מופנים כעת יותר ויותר לעבר ממשלתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. המנהיג הטורקי אמנם הבטיח להיאבק בעברייני הבנייה ואחרי רעידת אדמה ב-2011 שבה נהרגו 500 בני אדם השווה בין רשלנותם של מפתחי המיזמים השונים שניזוקו לרצח של ממש – אבל ממשלתו היא שיזמה תוכנית "חנינה" שנויה במחלוקת ב-2018, שבמסגרתה הוכשרו בדיעבד המוני מבנים שנבנו בניגוד לתקנות הבטיחות. התוכנית הזו הביאה הכנסות גדולות לממשלה: היא העניקה הכשר רשמי לבניינים לא-חוקיים בתמורה לדמי רישום וגביית מסים עתידית על הנכסים הללו – והסכום שגבתה עמד על יותר מ-3 מיליארד דולר. בסביבות עשרה מיליון איש נרשמו לתוכנית, ו-1.8 מיליון בקשות אושרו.
עשן מיתמר מאזור האסון בהטאי, טורקיה, שעות אחרי הרעש הראשון
(צילום: רויטרס)
מהנדסים בטורקיה הזהירו אז מההשלכות הקשות של התוכנית. ב-2019 קרס באיסטנבול בניין מגורים שקיבל "חנינה", ו-21 בני אדם נהרגו אז. בעקבות האסון ההוא הזהיר ראש איגוד המהנדסים האזרחיים במדינה כי "הערים שלנו יהפכו לבתי קברות" – אזהרה שכעת נדמית כנבואה ממש. אותו מהנדס, כמאל גוקצ'ה, ציין כי ההכשר שניתן היה נרחב למדי, גם לבניינים שלהם לא היה כלל רישיון או כאלו שרק הפרו אותו חלקית עם הוספת קומות. "זה מאוד מסוכן", אמר כבר לפני ארבע שנים.
הגאולוג הטורקי נאג'י גורור הביע את תסכולו הרב מכך שהרשויות התעלמו מהאזהרות שלו ושל עמיתיו, ואמר בריאיון לערוץ הטורקי FOX TV: "כל המדענים השפויים, כולל אני, אומרים שרעידת האדמה הזו הגיעה עם פעמונים מצלצלים כבר לפני שנים. אף אחד לא טרח להקשיב למה שהיה לנו לומר".
שאלה נוספת שמועלית כעת היא מה עשתה הממשלה הטורקית עם הכסף שגבתה מאזרחיה אחרי האסון הקודם ב-1999, במס שזכה אז לכינוי "מס רעידת האדמה" ושיועד באופן רשמי למימון תוכניות למניעת אסונות וחיזוק שירותי החירום. מדובר בסכום של כ-4.6 מיליארד דולר שאנקרה מעולם לא חשפה כיצד נוצל בפועל, והתהיות לגביו מועלות כבר שנים ארוכות. כעת הסוגיה עולה מחדש: "לאן כל המסים שלנו הלכו, אלו שנגבו מאז 1999?", תהה בפני סוכנות הידיעות AFP ג'לאל דניז בן ה-61, שאחיו ואחייניו לכודים עדיין מתחת להריסות בעיר גזיאנטפ.
דובר ארגון הבריאות העולמי בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
השאלות הללו מוסיפות לזעם של המוני התושבים באזור האסון הנרחב בדרום טורקיה, בעקבות העובדה שכוחות הביטחון מתקשים מאוד להגיע לכל זירות החורבן הרבות. אף שלפי אנקרה כ-60,000 אנשי כוחות החירום לוקחים חלק במבצע האדיר, ומשלחות סיוע הגיעו לאזור מכל רחבי העולם, היקף האסון ותנאי מזג האוויר הקשים, כמו העובדה שכבישים רבים וגם אמצעי התקשורת באזורים מרוחקים יותר שובשו, מותחים את המחלצים עד לקצה ומונעים מהם להגיע לכל מקום.
ארדואן ביקר באזור האסון, ליד חיילי צה"ל: "לשמור על סבלנות"
התסכול מורגש היטב גם ברשתות החברתיות, שם רבים מתלוננים על ליקויים ואף רשלנות בתגובה הממשלתית לאסון. רבים מהגולשים קראו לעזרה, ואמרו כי יקיריהם נמצאים מתחת להריסות ולא מקבלים שום סיוע. בתיעוד מגזיאנטפ נראה גבר בוכה ליד הריסות בניין, ומחכה לחילוץ של אביו. "למה המדינה כל כך חסרת אונים?", הוא נשמע שואל חבר פרלמנט ממפלגת השלטון. חלק מהטורקים אף העלו אתמול לרשתות סרטונים שבהם תיעדו את עצמם בהריסות, והתחננו לחילוץ.
באזור שורר קור אדיר, ואחרי לילה נוסף עם טמפרטורות שצנחו מתחת לאפס הסיכויים למצוא ניצולים מבין ההריסות הולכים ופוחתים. למרות זאת גם הבוקר הגיעו דיווחים על חילוצים מופלאים, וסוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית "אנדולו" דיווחה כי תינוקת בת שנה חולצה בחיים מההריסות באזור אורפה אחרי יותר מ-53 שעות. ממחוז האטי הגיע תיעוד מרגש של מחלצים משקים ילד קטן, פליט סורי בשם מוחמד, מפקק של בקבוק – עוד לפני ששלפו אותו מתוך ההריסות. אמש דיווחו הרשויות בטורקיה כי עד אז חולצו בסך הכול 8,000 בני אדם, ועוד 380,000 איש הפכו לעקורים ופונו לשלל מרכזים שונים, מאצטדיונים ועד בתי מלון.
לרעידת האדמה ולהלך הרוח שהיא תיצור בטורקיה, יש לציין, עשויות להיות גם משמעויות פוליטיות לעתיד המדינה. בחודש מאי ייערכו הבחירות שבהן מבקש הנשיא ארדואן להיבחר לכהונה נוספת, אבל הפעם נשקף לו אתגר גדול במיוחד, בעקבות הפיחות המשמעותי במעמדו הציבורי, שנגרם בין השאר מההידרדרות במצב הכלכלי של טורקיה. הטענות המועלות כעת למחדל עשויות לפגוע בסיכוייו, גם כמו האופן שבו ממשלתו תדע להתמודד עם האתגר של שיקום נזקי הרעש.
על רקע הזעם כלפי התנהלות הרשויות הודיע אמש ארדואן על מצב חירום בעשרה מחוזות שנפגעו ברעש, שבהם יתוגברו הכוחות של צוותי החילוץ וההצלה, והצהיר גם כי ממשלתו מתכוונת לפתוח את שעריהם של מלונות בעיירת הנופש אנטליה למי שנפגעו ברעש ונעקרו מבתיהם.
בצהריים הגיע הנשיא הטורקי לביקור בכמה מהאזורים שנפגעו ברעש, ובמסיבת עיתונאים שערך בקרמנמרש קרא לתושבי ארצו לאזור סבלנות. הוא הודה ב"בעיות" בתגובה הראשונית של הרשויות לרעש העוצמתי, אבל הבטיח כי כעת הטיפול ישתפר. "לאזרחים, לעם שלי, תמיד הייתה סבלנות. אני בטוח שהאומה שלי תדע להפגין סבלנות פעם נוספת", אמר – והדגיש שהרשויות פועלות בכל הערים שנפגעו. הוא גם מתח ביקורת על כלי התקשורת, וקרא להם להימנע מהפצת "דיס-אינפורמציה" לכאורה. "היום זה הזמן לאחדות, לסולידריות", אמר.
ארדואן הגיע בהמשך למתחם שבו פועלים לוחמי צה"ל בקרמנמרש. אחרי שבמהלך הלילה חילצו הלוחמים צעירה בת 23 מההריסות כשהיא בריאה ושלמה, היום הצליחו הלוחמים לחלץ גם ילד בן 12: בתיעוד משם הם נראו שולפים אותו מתוך חור בתקרה ומריעים לו, כשהוא מריע יחד איתם.
האסון בסוריה: אסד "משחק משחקים פוליטיים"
גם בסוריה נמשכות כל העת פעולות החילוץ, אבל שם מלאכת הסיוע לקורבנות מורכבת ואיטית יותר – בין היתר בגלל היחסים בין דמשק לארצות המערב, ומכיוון שרבים מקורבנות הרעש נמצאים בשטחים בצפון-מערב סוריה שבהם שולטים המורדים שנלחמים במשטר של בשאר אסד. גורמים בינלאומיים התריעו אתמול כי משטר אסד מסרב לאפשר לארגוני סיוע בינלאומיים הפעילים בשטחי המורדים להעביר ישירות אל תושבי האזורים האלה את הסיוע ההומניטרי מהעולם, ומתעקש שהסיוע יעבור דרכו. במערב טענו שמדובר במשחקים פוליטיים על גב הקורבנות ובניצול מצוקתם. רעידת האדמה שיבשה גם את הפעילות במעבר הגבול היחיד שמאפשר את העברת הסיוע ההומניטרי של האו"ם לפליטים באזורי המורדים. דובר האו"ם מסר אתמול כי הארגון בוחן כיצד להעניק סיוע לאותם אזורים.
"אבא פה, אל תפחדי": הילדה נור מחולצת מההריסות בסוריה
27 צפייה בגלריה
חילוץ מההריסות בעיירה ג'נדריס בסוריה, באזור בשליטת המורדים. אסד "משחק משחקים פוליטיים" ומקשה על הסיוע שם
(צילום: AFP )
סוכנות הידיעות הממלכתית של סוריה מסרה הלילה כי מספר ההרוגים באזורים שנמצאים בידי המשטר עומד כעת על 1,250 בני אדם, ומספר הפצועים על 2,054. לפי ארגון הסיוע "הקסדות הלבנות", שפועל באזורי המורדים, מספר הקורבנות בשטחי המורדים בצפון-מערב סוריה עומד על 1,280 בני אדם. עוד כ-2,600 נפצעו שם. ארגון "הקסדות הלבנות" הזהיר שמניין ההרוגים ככל הנראה יעלה בצורה משמעותית כיוון שלדבריו "מאות משפחות" עדיין קבורות מתחת להריסות, והסיכוי להצלתן נמוך כעת כיוון שכבר יותר מ-50 שעות חלפו מאז הרעש.
יואב זיתון השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 12:16, 08.02.23
