כדאי מאוד להקשיב לאזהרה של מנכ”ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. כשהוא אומר כי "בניין הכוח נמצא בפיגור מסוכן מול איראן", זו אינה עוד אמירה במסגרת דיוני התקציב, זו אזהרה מקצועית של מי שאחראי על בניין הכוח של צה"ל ומערכת הביטחון, לאחר כמעט 1,000 ימי לחימה.
ברעם אינו יכול לפרט בפומבי את מלוא תמונת הפערים המבצעיים. מטבע הדברים, חלק ניכר מהמידע מסווג, והאויב מאזין לכל אמירה. דווקא משום כך, העובדה שבחר להזהיר בפומבי מפני הפיגור בבניין הכוח צריכה להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות.
(צילום: AFP)
ברעם מזהיר מפני כל פגיעה בתוספת של כ-40 מיליארד שקלים שאמורה להיכלל בבסיס תקציב הביטחון. מדובר בכסף שנועד להשלים מלאי מיירטים וחימושי תקיפה, להרחיב את יכולות המודיעין, לשקם מערכים שנשחקו ביבשה, באוויר ובים ולהבטיח את רציפות התפקוד של צה”ל. "אסור לחזור על טעויות העבר. אסור שנגיע שוב לא מוכנים כפי שהגענו ל-7 באוקטובר", הוא מזהיר.
אלא שבניין הכוח לא נשען רק על תקציבים ואמצעי לחימה. הוא נשען גם על המשאב החשוב ביותר – כוח האדם. וגם כאן האזהרות של מערכת הביטחון הולכות ומחריפות. סוגיית הגיוס כבר אינה רק שאלה ערכית של חלוקת הנטל, אלא סוגייה ביטחונית, מבצעית וכלכלית מהמעלה הראשונה. ככל שמעגל המשרתים אינו מתרחב, כך גדלה התלות במערך המילואים, והמחיר למשק ולתקציב המדינה הולך ומאמיר.
60 אלף מגויסים בצווי 8
אתמול פרסמנו כי כ-60 אלף אנשי מילואים מגויסים כיום בצווי 8 – בעלות של מיליארדי שקלים למשק. במקביל, כמעט כל זירות הפעולה של צה"ל פתוחות: לבנון, רצועת עזה, סוריה – שם פועלים כוחות גם מעבר לגדר, יהודה ושומרון עם יותר מ־20 גדודים, גבול מצרים, גזרת אילת שתוגברה והגבול המזרחי מול ירדן.
אחרי 7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" והמערכה הישירה מול איראן, האיומים רק התרחבו. ישראל נדרשת להחזיק כוחות משמעותיים בכמה זירות בו-זמנית, לחדש מלאים, לבנות יכולות חדשות ולהבטיח רציפות מבצעית. כל אלה דורשים גם כסף וגם כוח אדם
על רקע העומס המבצעי חסר התקדים, מתריע צה”ל כי ללא הרחבת בסיס המתגייסים, ואם שירות החובה לא יעמוד על 36 חודשים אלא יקוצר ל-30 חודשים, יהיה צורך בכ-8,000 אנשי מילואים נוספים – רובם לוחמים – רק כדי לגשר על המחסור בכוח האדם. המשמעות ברורה: בלי פתרון אמיתי למשבר הגיוס, הנטל על מערך המילואים רק ילך ויגדל, ואיתו גם העלות לתקציב הביטחון ולמשק כולו.
אזהרתו של ברעם מזכירה את זו שהשמיע כבר בשנת 2021 אז סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר. "צה”ל נמצא על סף גודל הסד"כ המינימלי מול איומים מורכבים מאלה שחווינו בשנים האחרונות", אמר אז זמיר. הוא הוסיף כי ישראל זקוקה לא רק ליכולות טכנולוגיות מתקדמות, אלא גם ל"מסה קריטית של סדר כוחות – באיכות ובכמות". באותה עת היו מי שראו בכך אזהרה תיאורטית. ארבע שנים לאחר מכן, קשה שלא להבין עד כמה היא הייתה מדויקת.
יוסי יהושועאחרי 7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" והמערכה הישירה מול איראן, האיומים רק התרחבו. ישראל נדרשת להחזיק כוחות משמעותיים בכמה זירות בו-זמנית, לחדש מלאים, לבנות יכולות חדשות ולהבטיח רציפות מבצעית. כל אלה דורשים גם כסף וגם כוח אדם.
זו הסיבה שכל ניסיון לקצץ בתוספת התקציבית או לדחות שוב את ההכרעה בסוגיית הגיוס יהיה הרבה יותר מהחלטה תקציבית או פוליטית. זו תהיה החלטה ביטחונית. הלקח המרכזי של 7 באוקטובר הוא שהמחיר של התעלמות מהאזהרות המקצועיות גבוה לאין שיעור מהמחיר של קבלת ההחלטות בזמן. כשברעם מזהיר מפני פיגור מסוכן בבניין הכוח, וכשצה”ל מתריע מפני מחסור הולך ומחריף בכוח אדם – זו אינה דרישה לעוד כסף. זו קריאת השכמה למדינה שלא לחזור על הטעות שעליה כבר שילמה מחיר כבד
