רגע לפני שנכנסתי לישון, הוא כתב לי: "אני לא יכול יותר" חשבתי עליו. חשבתי על כל אלה שחזרו, אבל בעצם לא חזרו. הגוף שלהם כאן, בתל אביב, בירושלים, בקריית שמונה, אבל הנפש עוד תקועה שם, במלחמה. הם הולכים לידנו ברחוב, לא חבושים, לא מגובסים. נראים רגיל לגמרי. אתם לא תזהו. אולי רק אם תביטו טוב, תראו משהו בעיניים, מבט שהלך לאיבוד וחוזר כל פעם פחות. יש פה מאות אלפים כאלה. אולי גם אנחנו ביניהם.
בריאות הנפש – המבחן הקשה של המדינה
לפי נתוני משרד הבריאות, ההמתנה הממוצעת לפגישה עם פסיכיאטר ציבורי היא כשישה וחצי חודשים. יש מקומות שבהם זה כמעט שנה. המספרים רשמיים. הסבל פרטי. בינתיים המצוקה מתגברת. בין פנייה ראשונה לעזרה לבין תור רחוק קדימה קורה הרבה. שם נכנסת הבטחה חדשה. בינה מלאכותית.
בריאות הנפש בישראל לא קרסה ביום אחד. היא נשחקה לאיטה. בין שברי תקציבים לקרעי מדיניות, בין רופאה אחת שמחזיקה מחלקה שלמה, למטופל שלא יראה פסיכיאטר גם בעוד שמונה חודשים. ואז בא שבעה באוקטובר. מה שהיה שביר התנפץ לרסיסים. לפי נתוני צה״ל שהועברו לתנועה לחופש המידע, יותר מעשרת אלפים חיילים פנו לטיפול נפשי בעקבות תגובות קרב ופוסט טראומה. רק 3,769 הוכרו עד כה. שנים של הזנחה ורופאים שנלחמים לבד פגשו טראומה המונית.
השאלות החשובות של העידן החדש
כשאין מענה אנושי בזמן, מה עדיף: מענה דיגיטלי חלקי עכשיו או המתנה ארוכה בלי כלום?
אני לומדת את התחום הזה לא מעט. רואה מקרוב איך הוא מתפתח, רואה איפה זה נופל ואיפה זה כבר עובד. אני לא עיוורת לחסרונות, אבל גם לא מתעלמת מהפוטנציאל. בינה מלאכותית מתאימה כרגע למענה ביניים. שיחה קצרה. ארגון מחשבות. כלים להתמודדות. אבל זה ילך וישתפר.
תמונה קונקרטית. אחרי יומיים בלי שינה, הוא כותב לי שהראש רץ. אני נכנסת ל-ChatGPT ושואלת יחד איתו מה הדבר שמלחיץ אותו ממש עכשיו. הוא עוצר. מנסח. פתאום יוצא משפט אחד ברור על עבודה ובית. אנחנו בוחרים פעולה אחת למחר בבוקר. סיבוב קצר בצ׳אט. לא חיבוק. כן סדר. אפילו מעט הקלה.
למה הבינה המלאכותית לא תחליף, אבל כן תעזור
אני לא חוששת מהכניסה של הכלים האלה לעולמות הטיפול האלטרנטיבי. כשמתייחסים אליהם כאמצעי לשיחה בסיסית הנשען על מאגר ידע רחב, הם יכולים להיות יעילים במצבי לחץ, בדידות או חרדה קלה.
המציאות בישראל מצמצמת זמינות לטיפול, לכן חשוב להכיר גם את מה שיש. פלטפורמות ייעודיות כמו Kai.ai פועלות עם פיקוח אנושי והתאמות למצבים רגשיים ממוקדים, לעיתים מורכבים. כלים כלליים כמו ChatGPT או Claude נותנים מענה שיחתי מוגבל, אך אינם שירות טיפולי. ההבחנה הזו חשובה.
אלפים כבר שם. מה הם מוצאים ומה לא
מה יש היום. Kai.ai, לדוגמה, היא פלטפורמה הפועלת בוואטסאפ בעברית ומדווחת על שימוש של אלפי אנשים. יש עדויות ראשונות לשיפור בתחושת עומס וחרדה. זה תלוי באדם ובמצב, אך זמינות מסביב לשעון ועלות נמוכה פותחות דלת שלא הייתה.
הבינה המלאכותית כבר כאן. אנשים כבר פונים אליה. היא לא תרגיש ולא תחבק. היא כן זמינה. והיא עונה. ויש לילות שזה כל ההבדל.
קרן שחרעמדה. אני בעד שימוש בבינה מלאכותית כמענה ביניים. מתאימה למצוקה קלה, לשיחה קצרה, ארגון מחשבות וכלי הרגעה. זה לא טיפול, לא אבחון, לא תחליף. יש מצבים שדורשים אדם. זה הקריטריון.
גבול: במצבי סיכון, החמרה מתמשכת, פוסט טראומה פעילה או דיכאון עמוק, או כשאין הטבה אחרי שיחה קצרה ובחירה בפעולה אחת לביצוע, עוברים מיד לאיש מקצוע ומפסיקים להסתמך על הבוט.
אל תישארו לבד
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר של סה"ר או בקישור הבא.
המרחב הפתוח של ynet ומפעל הפיס - לדבר עם מומחים על האתגרים הנפשיים בצל המלחמה
מערך בריאות הנפש של צה"ל מספק מעטפת למשרתי צה"ל הכוללת קב"נים בחטיבות, מרפאות וקו סיוע נפשי שזמין לחיילים בסדיר ובמילואים 24/7, במספר *6690 שלוחה 4. בנוסף, עבור חיילים משוחררים, ניתן לפנות ליחידת לתגובות קרב במספר 03-6401400.
כמו כן, ניתן לפנות למרכזי החוסן או לקופת החולים כדי לקבל סיוע נפשי. מידע מלא על מספרי הטלפון ליצירת קשר עם מרכזי החוסן, עמותות הנותנות תמיכה וקופות החולים - בקישור הבא.
