עיקרי דוח המבקר
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
פרשת הסרסור בסוהרות היא "רק קצת הקרחון" בתופעה נרחבת של סוהרות המוטרדות על ידי אסירים ביטחוניים, וגם על ידי אנשי קבע. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא "מוגנות חיילות וחיילי חובה ביחידות המשרד לביטחון הפנים", המתפרסם אחר הצהריים (יום ב'). "הדוח שלנו הוא Me Too לשב"ס ולמשטרה", אמר המבקר מתניהו אנגלמן, וקבע כי "איש לא טורח להגן על חיילות וחיילי החובה מפני הטרדות מצד אסירים ביטחוניים, גם לאחר תום שירותם".
מהדוח, המתפרסם על רקע חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות" לפיה אסיר ביטחוני חשוד שאנס חיילת בכלא, עולה כי כארבע מתוך עשר ממשרתות החובה בשב"ס דיווחו על פגיעה מינית, בין היתר מצד אסירים ביטחוניים, שזורקים הערות מיניות בכלא לעבר הסוהרות וגם מנסים ליצור איתן קשר דרך הרשתות החברתיות.
המבקר: "הדוח - MeToo לשב"ס ולמשטרה"
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
3 צפייה בגלריה
אחת מכל 4 משרתות במשטרה, בשב"ס ובמג"ב העידה כי חוותה פגיעה מינית בשירות
(צילום: מבקר המדינה, EPA)
בדוח המבקר נכתב כי צה"ל - וגם המשטרה - נמנעו מלפרסם "נתונים מהותיים" על ההטרדות המיניות שחוות חיילות החובה. בדוח צוינו דוגמאות רבות וקשות לאמירות מיניות ופוגעניות כלפי החיילות המשרתות בשב"ס - הן מצד אסירים ביטחוניים והן מצד סוהרים בקבע.
כ-5,500 חיילות וחיילים משרתים ביחידות המשרד לביטחון הפנים - כ-570 בשב"ס (35% מהם נשים), כ-1,045 במשטרה (74% נשים) וכ-3,885 במג"ב. לאחרונה הסדר שירות ייחודי זה עלה לכותרות, בעיקר על רקע החשיפה של פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע.
אחת מתוך ארבע
מבדיקת המבקר עולה כי תופעת ההטרדות המיניות בכלא רחבה הרבה יותר. המבקר אנגלמן מצא כי אחת מכל ארבע משרתות חובה שהשיבה על שאלון מיוחד (161 מתוך 644 משיבות) ציינה כי חוותה במהלך שירותה - 24 חודשים - פגיעה מינית אחת או יותר.
נמצא כי שיעור משרתות החובה בשב"ס שהשיבו כי חוו פגיעה מינית היה הגדול ביותר - 38% (לעומת 27% במג"ב ו-22% במשטרה). עוד נמצא שכ-70% מהפגיעות במשרתי חובה בוצעו על ידי משרת קבע או מפקד: 52% מהמשרתים (144) שהשיבו כי חוו פגיעה מינית ציינו כי הפוגע היה משרת קבע (שאינו מפקד), ו-19% מהמשרתים (52) ציינו כי הפוגע היה מפקד ישיר או עקיף שלהם.
בדוח פורטו אמירות פוגעניות מצד אסירים ביטחוניים לחיילות. בין היתר סיפרו חיילות כי אסירים ביטחוניים אמרו להן "וואיי, מה הייתי עושה לך". חיילת אחרת סיפרה: "מסתכלים עליי כמו על גלגל שווארמה. זה לא לגיטימי, אבל אין מה לעשות עם זה". עוד אמרו חיילות כי "זה ידוע שאנחנו הנוף היפה של האסירים", "אני נכנסת לאגף ביטחוני ומלא אסירים מסתכלים עלייך ובוחנים אותך מכף רגל ועד ראש וזורקים לך אמירות". חיילות נוספות תיארו אקטיים מיניים שביצעו אסירים לעיניהן. במקרה נוסף התחכך אסיר ברגלה של סוהרת ואמר לה: "אם לא היו סורגים, הייתי קופץ עלייך".
המבקר גם פרסם כמה התבטאויות של סוהרי חובה על היחס לאסירים ביטחוניים בבתי הכלא. בין היתר הם אמרו: "האסירים מנהלים את הסוהרים", "שב"ס יעדיף להשפיל את הסוהר ולא לטפל באסיר", "שב"ס עושה הכל בשביל שקט תעשייתי ומשתיק סוהרים. מרגישים שהאסירים מנהלים את הכלא", "אסיר איים עליי. התלוננתי ולא עשו עם זה כלום", ו"מילה של אסיר זה יותר ממילה שלי".
והמטרידים הם לא רק אסירים - אלא גם סוהרים. בדוח פורטו אמירות של סוהרים בקבע לעבר חיילות החובה, ובהן: "עשית ניתוח להגדלת חזה?", "את בתולה?". חיילות סיפרו כי "סוהרי קבע רואים חיילת ומנסים. לא הולך להם, מנסים שוב", ואחרת תיארה: "הוא התחיל לשים עליי ידיים ולהתקרב. העפתי את הידיים שלו, אחר כך זה המשיך באמירות וקולות מטרידים. הרגשתי לא בנוח ואמרתי לו 'אתה נשוי'. הוא השיב: לא נורא, אני בכל מקרה מתגרש". במקרה אחר חיילת סיפרה כי "קצין שאל אותי למה אני עם חבר ולמה אני לא מוכנה לנסות דברים אחרים".
מטרידים גם מחוץ לכלא
ההטרדות מצד האסירים הביטחוניים נמשכות גם מחוץ לכותלי הכלא. מנתוני ענף ביטחון מידע בשב"ס שהועברו לצוות הביקורת עולה כי בשנים 2019 עד 2022 דיווחו 16 סוהרי חובה על פניות שקיבלו מאסירים או מעצורים ביטחוניים משוחררים באמצעות הרשתות החברתיות. כל הסוהרים ציינו כי סירבו לבקשות הגורם הפונה או כי ענף ביטחון מידע הנחה אותם לחסום את פרופיל הגורם הפונה.
בשיחות שהתקיימו על ידי צוות הביקורת במסגרת הביקורים בבתי הכלא העידו רבים ממשרתי החובה כי מאז שהם משרתים בשב"ס פונים אליהם גורמים זרים בשפה הערבית ברשתות החברתיות, לצורך אישור חברות או במסגרת תגובות אחרות על פרסומים של המשרתים. גם משרתי חובה שהשתחררו העידו על כך. "זאת תופעה מוכרת. האסירים מחפשים תשומת לב וריגושים", אמר אחד המשוחררים, ואחר העיד כי "אסירים שולחים בקשות בפייסבוק. אני קיבלתי אחד אבל הבנות היו מקבלות הרבה מאוד".
המבקר העיר כי הממצאים הללו מעידים על חסר ניכר במעטפת ההגנה שדרושה לסוהרים הפועלים בשורות שב"ס אשר אסירים או עצורים משוחררים פונים אליהם באופנים שונים, ובפרט ברשתות החברתיות.
מחדלי הטיפול בתלונות
וכיצד טופלו התלונות של החיילות וחיילים? ממצאי דוח המבקר עולה כי פחות ממחצית ממשרתי החובה במשטרה, בשב"ס ובמג"ב (96 מתוך 209, שהם כ-46%) אשר ציינו בשאלונים כי חוו במהלך שירותם פגיעה מינית - דיווחו על הפגיעה לגורם כלשהו בארגון שבו שירתו או מחוצה לו (יוהל"ם, מפקד, מרכז מהו"ת לסיוע לחיילים בנושאי פגיעה מינית וכיו"ב). 70% ממשרתי החובה שבחרו לדווח על הפגיעה המינית השיבו כי התלונה לא טופלה כלל (26%) או טופלה באופן לא מספק (44%).
בתשובת שב"ס למבקר צוין כי "אופי העבודה בין כותלי הכלא כולל חיכוך יומיומי ובלתי נמנע עם אוכלוסיית יעד שמסוכנותה הוכחה, לרבות חשיפה והתמודדות עם התנהגויות פוגעניות, גם בפן המיני והמגדרי". עוד צוין בתשובה כי בשל תנאים אלו ומורכבות סביבת העבודה, פותחה סדנה להכנה מנטלית בהיבטים המגדריים לסוהרות; מועברים שיעורים והדרכות בנושא הטרדות מיניות; פורסם נוהל המגדיר את תהליך הטיפול בכל פגיעה של איש סגל על ידי אסיר על רקע מיני. כמו כן צוין כי נוסף על הגשת תלונה במשטרה, האסירים נשפטים בערוץ המשמעתי.
עוד עולה מדוח המבקר כי על פי מחקר מקיף שערך צה"ל השנה, 33% מחיילות החובה ציינו כי מאז גיוסן הן הוטרדו מינית פעם אחת או יותר. בשנה שעברה הנתון היה אף גבוה יותר - 38%. המבקר מתח ביקורת חריפה וכתב כי בביקורת "עלה שצה"ל נמנע מלפרסם לציבור נתונים מהותיים אלו, והם אף לא הוצגו לוועדה לקידום האישה בכנסת".
בנוסף, לפי מחקר צה"ל רק 32% מחיילות החובה שהוטרדו דיווחו על כך לגורם טיפול רלוונטי. 49% מהחיילות המשרתות בצה"ל שדיווחו על הפגיעה היו שבעות רצון מהטיפול בתלונה, וזאת יחסית, על פי ממצאי השאלונים, ל-39% בקרב המשרתות בשב"ס ו-27% בקרב המשרתות במשטרה.
גם המשטרה ערכה סקרים בנושא. מסקרים שנערכו בשנים 2016, 2018 ו-2021 ובהם נשאלו שוטרי החובה אם במהלך השנה החולפת הוטרדו מינית, עולה כי חל גידול ניכר בדיווחים של שוטרי החובה על הטרדות מיניות, ובייחוד בקרב הנשים: 6.44% משוטרות החובה דיווח על כך שהוטרדו על ידי גורם משטרתי בשנת 2021. המבקר אנגלמן העיר כי ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי השאלונים, שלפיהם 27% ממשרתות החובה במג"ב ו-22% ממשרתות החובה במשטרה ציינו כי חוו פגיעה מינית אחת או יותר. עוד עלה בביקורת כי גם המשטרה אינה מפרסמת לציבור את הסקרים שהיא עורכת ואינה מציגה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת את ממצאי הסקרים שערכה.
לפני 3 חודשים: הסוהרת מההפרשה מדברת
(צילום: נדב אבס)
וכיצד מסתיימת התלונה? מבקר המדינה מצא כי ב-34% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם משטרה (149 מתוך 442) וב-39% מכתבי האישום נגד שוטרים משרתי קבע בגין עבירות של הטרדה מינית או התנהגות שאינה הולמת שוטר שהוגשו לבית הדין למשמעת במשטרה (17 מתוך 44) בשנים 2019 - 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם במשטרה (לרבות מתנדבים ומג"ב) הוא כ-7% בלבד.
אסירים מטרידים ברשת, ואף דיווח על כך לא טופל
עוד עולה מהממצאים כי ב-37% מהתלונות שהגיעו ליוהל"ם שב"ס (68 מתוך 185) וב-42% מכתבי האישום שהוגשו לבית הדין למשמעת בשב"ס (5 מתוך 12) בשנים 2019 עד 2021 הנפגעים היו משרתי חובה, וזאת אף ששיעורם מכלל מערך כוח האדם בשב"ס הוא כ-6% בלבד. עוד נמצא כי שיעור משרתות החובה בשב"ס ובמשטרה שציינו בשאלונים כי נפגעו מינית (כ-25%) גדול בכ-300% משיעור הנפגעות שגילן 20 עד 34 לפי סקר ביטחון אישי של למ"ס לשנת 2021 – שם הנתון היה 9.4%.
לגבי האסירים הביטחוניים נמצא כי כ-15% מסוהרי החובה ציינו בשאלונים כי קיבלו פניות מאסירים ביטחוניים או מבנות זוגם באמצעות הרשתות החברתיות. עם זאת, שום דיווח שקיבל שב"ס על מקרים כאלו בשנים 2019 עד 2022 לא טופל, וזאת, בין היתר, משום "שהאסיר היה משוחרר". מבקר המדינה העיר כי עם סיום שירות החובה, נוהלי שב"ס אינם חלים עוד על סוהרי החובה, וכך גם אחריותו של אגף הביטחון כלפיהם. לאחר השחרור אפוא אין להם כל הגנה מפני הסכנות הכרוכות בפניות מסוג זה, ובפרט בכל הנוגע לפניות מצד אסירים ביטחוניים, המעוררות תחושת חוסר ביטחון.
בפרק הסיכום כתב המבקר אנגלמן כי לנוכח ממצאי דוח זה מצטיירת תמונת מצב מדאיגה בעניין המוגנות של משרתי החובה והיעדר תחושת הביטחון האישי שחווים חלק מהם. הוא הוסיף כי על שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, מפכ"ל המשטרה, נציבת שב"ס והרמטכ"ל, לפעול, כל אחד בתחומו, לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה בתחומי המוגנות והביטחון האישי של חיילות וחיילי החובה.
"מתברר שפרשת הסוהרות הייתה רק קצה הקרחון", אמר המבקר. "חיילות וחיילי החובה נדרשים לתרום למדינה, ונמצא כי הם חשופים להטרדות, גם מאסירים ביטחוניים וגם ממשרתי קבע, תוך ניצול חולשתם. איש גם לא טורח להגן עליהם. הדוח חושף מציאות ארגונית מטרידה. לא ניתן להצדיק מציאות שבה אחת מכל ארבע חיילות חובה במשטרה ובשב"ס חוו פגיעה מינית".
"אסור לגלות סלחנות לעובדה ש-70% מהתלונות לא טופלו כראוי, ולא ניתן לעבור לסדר היום כאשר המגמות מלמדות על הטרדות מיניות מצד אסירים ביטחוניים, היעדר גיבוי מהדרג הפיקודי, והטרדות מיניות ממשרתי קבע כלפי חיילות וחיילי חובה", הוסיף אנגלמן. "אני מצפה מהשר לביטחון פנים שייכנס לתפקידו לפעול באופן מיידי לתיקון המצב, כך שתהיה מוגנות אמיתית ומלאה לכל המשרתים במשטרה ובשב"ס".
התגובות
שב"ס מסר בתגובה לדוח: "אנו גאים בשירות המשמעותי של סוהרי החובה בשב״ס ומאמינים בתרומתם, נשים וגברים כאחד. איננו מקלים ראש באחריותנו לשלומם של כלל המשרתים בארגון. סקר שביעות רצון ודו"ח ועדה צה"לית מצאו כי סוהרי החובה גאים בשירותם ואף הביעו רצון להמשיך בשירות קבע בשב"ס. עם זאת, אין ספק כי ממצאי דוח המקר מעידים כי עוד עבודה לפנינו. נבחן בקפידה את נתוני הדוח על מנת לנקוט בצעדים נוספים למניעת אירועים עתידיים. נמשיך לפעול על מנת לתקן ולשפר את תחושת המוגנות בקרב משרתות ומשרתי החובה בשב"ס".
המשטרה מסרה כי "אנחנו רואים בחומרה כל פגיעה על רקע מיני ומטפלים בכל דיווח, לצד קיום פעילות מניעה והסברה כל העת. אוכלוסיית משרתי החובה זוכה בהקשר זה לקשב מיוחד. כל דיווח על אודות חשד להטרדה מינית או להתנהגות שאינה הולמת נבדק ביסודיות ומטופל בהתאם, לרבות מעטפת לנפגע/ת והעברה לטיפול הגורם המוסמך. העלייה בדיווחים ואופיים מעידה בעיקר על עלייה במודעות ובתחושת האמון והביטחון של המשרתים ועל אפס סובלנות כלפי שוטרים המטרידים מינית. נמשיך לפעול לקידום סביבת עבודה מכבדת, מוגנת ובטוחה לכל משרתי הארגון".
צה"ל מסר בתגובה לדוח: "צה״ל פועל באפס סובלנות כלפי מקרי הטרדות ופגיעה מינית. המשרתים המוצבים ביחידות המשרד לביטחון הפנים התגייסו מכוח חוק שירות הביטחון ומבצעים שירות משמעותי ומאתגר. צה"ל רואה עצמו כבעל אחריות מרחיבה כלפי כלל משרתיו ובתוך כך כלפי המשרתים ביחידות אלה, ועל כן הורה אשתקד ראש אכ"א על הקמת צוות מיוחד לבחינת תהליך הגיוס, הליווי ותנאי השרות של המשרתים ביחידות אלו, בדגש על המשטרה ושב"ס".
בצה"ל ציינו כי "בהתאם למסקנות הועדה והמלצותיה, הוקמה מנהלת ייעודית בצה"ל המבצעת אחת לחודשיים ביקורות בבתי הכלא בהם מוצבים משרתי חובה, כדי לוודא כי אכן המשרתות והמשרתים ביחידות אלו זוכים ליחס ראוי וסביבת שירות מכבדת". על הטענה להסתרת נתונים, אמרו: "אחת לשנה מציג צה"ל בוועדת חוץ וביטחון או בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי את הנתונים בנושא הדיווחים אודות הטרדות מיניות שהתקבלו בצה"ל בשנה החולפת".
"להקים ועדת חקירה לפרשת הסרסור בסוהרות"
עו"ד קרן ברק, המייצגת את הסוהרות מכלא גלבוע, אמרה כי "צה"ל ושב"ס צריכים להרכין ראשם היום אל מול חיילות צה"ל והוריהן. דוח הביניים שפורסם על ידי המבקר מוכיח את אשר אנו טוענות במשך שנים: שב"ס מפקיר חיילות לגורלן וצה"ל מתעלם מכך באופן שיטתי. הדו"ח קובע כי מידת השליטה של האסירים באגפים הביטחוניים היא מופרזת ובאה על חשבון ביטחונן האישי של סוהרות בשירות חובה שסובלות מפגיעות מיניות מצד האסירים הביטחוניים וחלקן אף מוצבות באגפים אלו מבלי שעברו הכשרה מקצועית בסיסית. בנוסף קובע המבקר שסוהרות אינן מקבלות גיבוי ממפקדיהן בשב"ס ביחס לתלונותיהן על אסירים ביטחוניים. המבקר מאשים את צה"ל בהסתרה מכוונת מהציבור ומהועדה לקידום מעמד האישה בכנסת את הנתונים שיש בידיו לגבי היקף הפגיעות המיניות של חיילות צה"ל ושוב אנו עדים למנגנון טיוח והסתרה של גופי הביטחון בישראל, בדיוק כמו בפרשת הסרסור בסוהרות.
"הנתון לפיו 70% מהתלונות שהוגשו על ידי חיילות בגין פגיעות מיניות בשירותן בשב"ס לא טופלו כלל או טופלו באופן לקוי אינו מפתיע כלל. יחסו של שב"ס לחיילות צה"ל היה ונותר מכפיר ולראיה: המבקר קובע שחיילות חובה נפגעות מינית פי 7 יותר מנשות סגל בשב"ס. הדו"ח הוא תעודת עניות למדינת ישראל ויחסה לנשים. המסקנה העולה מהנתונים היא אחת: גופי הביטחון עושים יד אחת להסתרת וטיוח הפגיעות המיניות של חיילות חובה שמוצבות בשב"ס. מכאן שאין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת היקף הטיוח בפרשת הסרסור בסוהרות".
