הסוהרת שהתלוננה נגד עטאללה מדברת
(צילום: נדב אבס)
חצי שנה אחרי הגשת התלונה ופתיחת החקירה, ובעקבות ביקורת ציבורית נרחבת, רק היום (שלישי) אפשר סוף-סוף לומר כי אסיר העולם שחשוד שאנס חיילת ששירתה כסוהרת הוא מחמוד עטאללה - שעמד במרכז פרשת "הסרסור בסוהרות". בית המשפט המחוזי מרכז התיר לפרסם זאת, בעקבות בקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" להסרת צו איסור הפרסום ולאחר דחיית ערעורו של עטאללה.
פרשת "הסרסור בסוהרות" התפוצצה כבר לפני ארבע שנים, וחזרה לכותרות בשנה שעברה בעקבות עדותו של מפקד הכלא פרדי בן שטרית, בוועדת הבדיקה של בריחת האסירים. החודש, בעקבות ההסרה החלקית של הצו, נחשפה ב-ynet תלונתה המפורטת של הילה (שם בדוי) נגד האסיר הביטחוני, שבה סיפרה כי עוד לפני כן, בשנת 2016, הוא אנס אותה שלוש פעמים בעת ששירתה כסוהרת בכלא גלבוע. עתה גם הותרה לפרסום זהותו של אותו מחבל החשוד באונס חיילת.
ריאיון עם הסוהרת הילה, שנמצאה דוברת אמת בפוליגרף
(צילום: נויל האריס)
שמו של עטאללה הותר לפרסום על ידי השופט גיל גבאי מבית משפט השלום בראשון לציון. פרקליטו התנגד לפרסום וטען כי פרסום שמו בחשד לאונס עלול לסכן אותו ולפגוע בשמו הטוב. לאחר שקרא את תיק החקירה אמר השופט גבאי כי "קיים נגד החשוד חשד בעוצמה לא מבוטלת לפיו האסיר קיים את העבירות המיוחסות לו". את ynet ו"ידיעות אחרונות" ייצגו עו"ד מיה כץ וטל ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר-גליק.
השופט עידו דוראין-גמליאל מבית המשפט המחוזי מרכז, שהתיר לפרסם את שמו של עטאללה, הסביר בהחלטה כי אף שהוא טען בערעור שפרסום שמו יביא לו נזק חמור מצד האסירים שכלואים איתו, "עוד לפני פרוץ הפרשה החדשה, או המחודשת, ידועה הייתה לאסירים זהותו כמי שנאשם בביצוע עבירת מין בסוהרת, אשמה שהייתה לצנינים בעיניהם".
השופט פירט כי עטאללה מוחזק בהפרדה מאסירים אחרים כדי לשמור על שלומו, ו"מכאן, פשיטא שאין ממש בטענה". עוד קבע כי "בית המשפט הקודם (השלום – ג"מ) בחן את חומרי החקירה ומצא כי קיים 'חשד סביר בעוצמה לא מבוטלת' כי המערער אכן ביצע את עבירות המין המיוחסות לו. החקירה טרם הסתיימה וחומר החקירה לא נבחן עדיין בכללותו על-ידי התובע, שיכול וינחה להשלים את החקירה, לרבות הרחבתה, ויכול ויחליט לגנוז את התיק. ענן החשדות מעל הפרשה ממשיך לרחף ואינו מתפוגג, ואין בשלב זה אינדיקציה כי בדעת המשטרה לסגור את התיק או שהחקירה נסתיימה בלא כלום. ובקיצור, ככל שהזמן חולף ואין סימן להתפוגגות ההיבט הפלילי בפרשה בעלת היבט ציבורי, כך גובר כוח המשיכה של מגנט הפומביות".
בהמשך ציין השופט כי גם במצב שבו יזכה האסיר בתואר "חשוד לשעבר", תוקף עניינו של הציבור בזהותו ימשיך לעמוד. "חשיבותו של הפרסום נלמדת, בין היתר, מהדיון הציבורי הער בפרשה, שאיננו כל-כולו רכילותי, אלא עוסק בהיבטים מהותיים שחורגים מעבר לאירועי הפרשה. אם אכן ייגנז התיק, תקטן עוד יותר הפגיעה בשמו, שכן סגירת התיק תשמש לביסוס 'חפות מוגברת' ותהווה 'כלי הגנה משמעותי מפני הדימוי השלילי' העלול לדבוק בו. קיים בענייננו משקל מיוחד לצורך בשקיפות מקסימאלית, הנחוצה לשמירת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
רצח ב-2003, היה דובר האגף
עטאללה, איש פתח, הורשע ברצח ב-2003 של ג'מילה דג'לס, פלסטינית מרמאללה, שלפי ההערכה חשד בה בשיתוף פעולה עם ישראל. בגזר הדין נכתב כי עטאללה - שהיה אז חבר בגדודי חללי אל-אקצה - רצח עם אדם נוסף את דג'לס ביריות אקדח מטווח קצר, כשכל אחד מהם ירה בה שלוש פעמים. השניים טענו שדג'לס פגעה בכבודם ובכבוד משפחתם, ועטאללה הצטרף לחברו שרצה לנקום בה.
"הנאשם לקח על עצמו את תפקיד שומר המוסר באזור שכם", כתב השופט על עטאללה, וציין כי זהו "רצח מתוכנן מראש, שבוצע באכזריות מקפיאת דם". בנוסף הוזכרו בגזר הדין עבירות קודמות של עטאללה וחברו - ירי לעבר כוחות הביטחון וקשירת קשר לביצוע פיגוע התאבדות.
על עטאללה נגזר מאסר עולם, ומאז הוא נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של האסירים הביטחוניים, והיה לדובר אגף 5 – אגף האסירים הביטחוניים בכלא גלבוע. בריאיון ל-ynet, הראשון שהעניקה לאחר התרת הפרסום, סיפרה הילה כי "עטאללה שלט בקציני הכלא, לפחות מהחוויה שלי. הוא היה מחליט מי ישובץ איפה, איזה פריבילגיות יתנו לו ואם בסוף באמת יתברר שניתנו לו פריבילגיות לגעת בבנות של הצוות – אז אפשר להבין כמה כוח היה לו".
היא לא הייתה היחידה שתיארה זאת. "הוא היה כמו מלך בכלא, הולך לאן שבא לו, מתי שבא לו", סיפרה לפני שלוש שנים בריאיון ל"ידיעות אחרונות" יעל, ששירתה כחיילת בשירות בתי הסוהר והגיעה לכלא גלבוע בראשית תקופת הקבע שלה. היא אמרה שבנובמבר 2017, בעת שליוותה אותו לאגף 4, "נעמדתי ודיברתי עם סוהר, ועטאללה מאחוריי. הרגשתי יד על הישבן שלי, ברגע הראשון הייתי משוכנעת שאני מדמיינת. זזתי טיפה במקום, לא סובבתי את המבט, הוא שוב נגע בי. הבנתי שזה אמיתי ואני לא מדמיינת. קפאתי. חיכיתי להחזיר אותו לאגף, וטרקתי לו את הדלת של התא בפרצוף".
"אמרו לי - עטאללה יסביר לך. שלחו את הטרף לאריה"
גם אחרות סיפרו על המעמד יוצא הדופן שהיה לעטאללה באגף 5. נוגה סיפרה באותו ריאיון כי בעת שביקשה מסמל האגף שלה שיישאר איתה, ענה לה: "אני חייב ללכת, אל תדאגי, עטאללה יסביר לך מה צריך לעשות". לדבריה, "ידעתי רק שהוא דובר האגף, לא ידעתי שהוא שפוט על רצח אישה. לא הבנתי איך לעזאזל סמל שולח אותי לאסיר ביטחוני שילמד אותי את העבודה, איפה נשמע דבר כזה? רק בדיעבד הבנתי ששלחו את הטרף לאריה".
במשמרות הבאות, סיפרה, המצב רק הלך והחמיר: "אחרי חודש בערך הוא כבר הרשה לעצמו להגיד לי 'אני מכור מאהבה אלייך', 'מה נעשה בלעדייך אם תלכי מפה', 'את הורגת אותנו, מה את עושה לי'. מהרגע הראשון פניתי למפקד האגף שלי, אמרתי לו מה אני עוברת, סיפרתי לו על ההערות, הסוהרים ידעו, אפילו קראו לי מאחורי הגב 'המאהבת של עטאללה'. זה מאוד הצחיק אותם, הגיהינום שעברתי. אני פחדתי מהסגל העוין, מקצינים שידעו ובישלו את זה במתכוון, מהאחראים עליי שקיבלו ממני דיווחים ותלונות בזמן אמת והתעלמו, מהממונים שראו מה עושים ממני ושתקו".
איילת הגיעה לכלא גלבוע בינואר 2016 ושירתה שם מיומה הראשון בשב"ס. "כמה חודשים אחרי שהגעתי העבירו אותי לאגף של אסירי חמאס", סיפרה. "באחד הימים, נדמה לי בדרך למרפאה, עבר לידי עטאללה ואמר לי בשקט 'את עוד תחזרי אליי לאגף 5'. התעלמתי ממנו והמשכתי ללכת. כמה ימים לאחר מכן פתאום מודיעים לי שאני משובצת לאגף 5. זה נשמע לי ממש מוזר שכולם משובצים לאגפים הקבועים שלהם ואותי שולחים לאגף 5. פניתי למפקד המשמרת, והוא ענה לי 'זו הוראה מלמעלה, עזבי'. לא הגיוני שאסיר מאיים עליי שאחזור לעבוד באגף שלו ומעבירים אותי לשם אחרי יומיים. זה הפך לשיבוץ הקבוע שלי".
היא סיפרה אז כי "מרגע שהעבירו אותי לאגף 5 עטאללה חתר למגע, חיפש להיות באזור שבין הדלתות - שטח ממש קטן שבו מצטופפים לפעמים סוהרים ואסירים שעומדים לצאת מהאגף או להיכנס אליו. התחככות כזו כאילו לא מורגשת, נגיעות, החלקה של היד שלו על אזורים אינטימיים שלי. באחת המשמרות ישבתי עם נוגה. היא אמרה משהו על עטאללה ועל זה שהוא נוגע בה ומעיר לה הערות. ברגע הזה חטפתי שוק. הבנתי. אני דתייה, שומרת נגיעה, הרגשתי שחיללו את הגוף שלי. מצד שני, הרגשתי שאני לא לבד בסיוט הזה. נוגה ואני ניגשנו לקצין המודיעין ר' ודיווחנו על מה שקרה לנו".
"גרר לאזור לא מצולם, נעל בפנים - ואנס"
הילה עצמה, הראשונה שהתלוננה על אונס נגד עטאללה, סיפרה למשטרה כי בתחילת שנת 2016 נאנסה בכלא גלבוע לפחות שלוש פעמים על ידי אסיר העולם. לדבריה, האונס התרחש בזמן שמפקדיה השאירו אותה לבדה באגף הביטחוני כשהאסירים היו בחצר האגף, בניגוד לפקודות ולנהלים.
4 צפייה בגלריה
רב-כלאי ניסים פיניש. "חייך אחרי שהילה חזרה עם עטאללה לאגף לאחר האונס"
(צילום: דוברות שב"ס )
בשיחה עם מקורביה סיפרה החיילת ששירתה כסוהרת כי התקיפה הראשונה התרחשה כששני המפקדים שלה יצאו מהאגף והשאירו אותה באגף כסוהרת יחידה מול 120 אסירים ביטחוניים. לדבריה, תפקידה היה לספור יחד עם עטאללה את מוצרי הקנטינה, וכשהסחורה הובאה לאגף, היא שהתה בעמדת הזקיף שהייתה מוגנת ונעולה. עטאללה התכופף ופרק את החבילות, הביט בה באופן מאיים, ואמר: "בואי תעזרי לי, צאי מהחדר הנעול, אל תפחדי". החיילת אמרה כי כשיצאה מהעמדה האסיר התרומם בפתאומיות ומשך אותה אליו.
בשיחה עם ynet סיפרה הילה כיצד אסיר העולם סגר את הצוהר שממנו האסירים יכולים לראות את המתרחש באגף, גרר אותה למקום שנמצא בין שערי האגפים - ואינו מצולם במצלמות האבטחה של הכלא - נעל אותה יחד איתו ואנס אותה בעודה מבועתת וקפואה. לאחר מכן, שחזרה, חזרה יחד עם עטאללה לאגף שבו נמצא קצין המודיעין באותה התקופה, רב כלאי ניסים פיניש, שלדבריה חייך אל עטאללה ולא אמר דבר.
מוקדם יותר, בעקבות הפרשה, הודיעו שר הביטחון בני גנץ והשר לביטחון הפנים עמר בר-לב על הקמת צוות משותף שיבחן את אופי השירות של משרתי החובה בשב"ס. לפי שעה הוסכם כי משרתי ומשרתות החובה לא ישהו לבדם במחיצת אסירים ביטחוניים - וצה"ל ושב"ס יערכו יותר ביקורות כדי לוודא את השמירה על ביטחונם האישי של החיילים. ההודעה המשותפת של השניים נמסרה על רקע כוונת גנץ לבחון מחדש את הצבתן של חיילות חובה לשירות בשב"ס. השר בר-לב דחה בזמנו את הדרישה, ואמר כי חיילות ימשיכו לשרת בבתי סוהר ביטחוניים - והסביר כי כדי לשנות זאת נדרשת חקיקה מסודרת.
