בסין נכנס היום (ד') לתוקף חוק שמוצג על ידי השלטון הקומוניסטי בבייג'ינג ככזה שנועד לחזק את האחדות בין הקבוצות האתניות השונות בתוך מדינת הענק – אבל בפועל לפי ארגוני זכויות אדם נועד לפגוע עוד יותר בקבוצות מיעוט, כמו האויגורים או הטיבטים, ולהטמיע אותן בתוך קבוצת הרוב של בני ההאן, המהווים 90% מ-1.4 מיליארד תושבי סין.
החוק, שמכונה "חוק האחדות האתנית וקידום ההתפתחות", מעניק את התשתית המשפטית עבור מה שלטענת פעילי זכויות אדם המשטר הסיני כבר מבצע ממילא – דיכוי של קבוצות מיעוט וניסיון לשלול מהן את היכולת לשמור על מאפיינים תרבותיים ייחודיים. החוק אוסר כל פעילות ש"חותרת תחת האחדות האתנית או יוצרת פילוג אתני", בין 56 הקבוצות האתניות שמוכרות רשמית על ידי הממשלה בבייג'ינג, והוא קובע כי השפה המנדרינית חייבת לשמש מעתה כשפה המרכזית בגנים ובבתי הספר – כשבעבר תלמידים מקבוצות מיעוט כמו הטיבטים, האויגורים והמונגולים הורשו ללמוד בעיקר בשפה הילידית. לכאורה, המטרה בדרישה הזו היא לספק לבני מיעוטים את כישורי השפה הדרושים כדי שיוכלו ליהנות מהזדמנויות תעסוקה טובות יותר.
גלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג. "המטרה - כיסוי משפטי לקמפיין הדיכוי, גם בחו"ל"
(צילום: Sputnik/Vladimir Astapkovich/Kremlin via REUTERS)
אזרחים סינים מצדיעים היום במוזיאון המפלגה הקומוניסטית, באירועים לציון 105 שנה להקמתה
(צילום: Kevin Frayer/Getty Images)
(צילום: Kevin Frayer/Getty Images)
החוק קובע גם כי תוכנית הלימודים בבתי הספר חייבת להבטיח "גיבוש של תחושת קהילתיות חזקה של העם הסיני" – ושהורים נדרשים לחנך את ילדיהם "לאהוב את המפלגה הקומוניסטית הסינית ואת העם הסיני". השלטונות מצדם נדרשים לפעול לכך שמוסדות תרבות כמו מוזיאונים וספריות יערכו אירועים שישקפו את ההיסטוריה הסינית ו"השגשוג הלאומי", ולקדם מה שתואר כ"הטמעה אתנית" במדיניות הדיור – מונח שפעילי זכויות אדם מזהירים שמשמעותו עלולה להיות הגירה כפויה של בני מיעוטים.
סעיף דרמטי בחוק החדש מאפשר לשלטונות סין לפעול גם נגד אישים וארגונים שנמצאים מחוץ לשטח המדינה, אם הם "חותרים תחת האחדות האתנית או יוצרים פילוג אתני". פעילי זכויות אדם מזהירים כי הסעיף הזה נועד להשתיק קולות ביקורתיים של סינים שחיים בחו"ל, שרבים מהם דיווחו עוד לפני החוק החדש כי בייג'ינג נקמה בהם באמצעות פגיעה בבני משפחותיהם שחיים בסין.
נשיא סין שי ג'ינפינג הדגיש היום את חשיבות החוק החדש בנאום שנשא בטקס שנערך ב"היכל העם הגדול" בבייג'ינג, לציון 105 שנה להקמת המפלגה הקומוניסטית. בנאומו קרא לכל חברי המפלגה "להמשיך לגבש ולחזק את האחדות הנפלאה של כל הקבוצות האתניות".
שי בטקס היום בבייג'ינג. קרא "להמשיך לגבש אחדות נפלאה"
(צילום: REUTERS/Maxim Shemetov)
(צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
(צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
שי, ששולט בסין ביד ברזל מאז 2012 ונחשב למנהיג החזק ביותר שם מאז מאו דזה-דונג, מוביל כבר שנים ארוכות מדיניות דיכוי נוקשה נגד קבוצות מיעוט שונות. זכורים במיוחד "מחנות החינוך מחדש" שאליהם נשלחו בעשור שעבר המוני אויגורים מוסלמים בחבל שינג'יאנג, על רקע פיגועי טרור שביצעו בדלנים אויגורים. העדויות הקשות על שהתחולל באותם מחנות עוררו גינויים רבים בעולם, ובאו"ם האשימו בעבר שהמעשים הללו גובלים בפשעים נגד האנושות.
גם בטיבט ממשיכה כל העת הממשלה הקומוניסטית לדכא כל גילוי של אהדה לדלאי למה, ובצפון סין דוכאו בשנת 2020 מחאות חריגות של בני המיעוט המונגולי נגד ניסיון לצמצם את השימוש בשפתם לטובת מעבר למנדרינית. גם בחו"ל ידה הארוכה של סין הואשמה לא אחת בדיכוי קולות ביקורתיים מצד סינים שחיים בחו"ל, ופעילי זכויות אדם טוענים בין היתר כי בייג'ינג הקימה "תחנות משטרה" ברחבי העולם, במטרה לנטר אחרי פעילותם, להפחיד אותם – ולהביא פעילים "סוררים" חזרה למולדתם כדי שיעמדו לדין.
החוק החדש נתפס כעת כאמור ככזה שאמור לספק לשלטונות כיסוי משפטי להרחבת קמפיין הדיכוי הזה. "במקום להגן על גיוון ושוויון, החוק דורש אחידות", אמרה שרה ברוקס, סגנית המנהל האזורי של "אמנסטי אינטרנשיונל". בהתייחסות לסעיף שמאפשר לשלטונות סין לפעול גם נגד מי שנמצא מחוץ למדינה, היא אמרה: "פעילות ציבורית בדרכי שלום למען זכויות מיעוטים בסין – על ידי כל אחד ובכל מקום – עלולה להיות מוגדרת כחתירה תחת 'האחדות האתנית'. חוק זה מעניק מסגרת משפטית לאומית למדיניות שכבר החריבה את זכויותיהם של האויגורים, הטיבטים וקבוצות אתניות אחרות שאינן בני האן".
לאויגורים המוסלמים בשינג'יאינג הקימו השלטונות "מחנות חינוך מחדש"
(צילום: gettyimages)
נזירים בודיהסטים מפגינים למען טיבט מול שגרירות סין בקמבודיה, בעשור שעבר
(צילום: gettyimages)
ג'יימס לייבולד, פרופ' באוניברסיטת לה טרוב במלבורן המתמחה במדיניות האתנית של סין, הוסיף כי עם החוק החדש "בייג'ינג כבר לא מתייחסת ל'אחדות אתנית' כאל סיסמה פוליטית כללית או כעניין של תעמולה מקומית. החוק הופך את היצירה של זהות לאומית סינית אחידה לחובה בכלל בתי הספר, המשפחות, כלי התקשורת, המוזיאונים, בקרב פקידי הממשל, בתקציבים, בפלטפורמות הטכנולוגיות ובגופי הביטחון. המסר ברור: הזהות של המיעוט היא קבילה אך ורק כאשר היא כפופה לזהות סינית כפי שהמפלגה מגדירה אותה". לייבולד הזהיר גם מ"אפקט מצנן" של החוק על חוקרים, עיתונאים, פעילים ואזרחים שחיים מחוץ לסין, ואמר כי הוא עלול לעודד "צנזורה עצמית, להרתיע מנסיעות ולצמצם את הדיון האקדמי".
הממשלה בבייג'ינג דוחה כמובן את הביקורת על החוק. סגן שר המשפטים הסיני הו ווייליה נשאל שלשום על הסמכות שמעניק החוק לשלטונות לפעול גם מחוץ לשטח סין, והוא טען כי הדבר אינו סותר את החוק הבינלאומי. "אחדות אתנית היא אבן פינה חיונית לשגשוג ולפיתוח הלאומי", הוא אמר, "פעילויות בלתי חוקיות המלבות במכוון מתחים אתניים, חותרות תחת האחדות האתנית ומסכנות את הביטחון הלאומי – ישחקו את יסודות האחדות האתנית ויפגעו באינטרס הציבורי ובזכויות ובאינטרסים הלגיטימיים של העם".
