בישראל חשפו הבוקר (שלישי) שורת חיסולים וניסיונות חיסול דרמטיים באיראן בימים האחרונים, ובראשם - זה של ראש המועצה לביטחון לאומי באיראן, עלי לריג'אני, שהתרברב ביום שישי האחרון ברחוב בטהרן כשהוא צועד ב"יום ירושלים" האיראני באין מפריע. יחד איתו חוסל מפקד מיליציית הבסיג' באיראן, גולאם רזא סולימאני.
במקביל, ניסתה ישראל בשבוע שעבר לחסל גם את אכרם עג'ורי, מספר 2 בג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ואת מוחמד אל-הינדי - סגן נוסף של מנהיג הג'יהאד. התקיפה באיראן התרחשה ביום רביעי שעבר בעיר קום הקדושה לשיעים. אלה כל היעדים - ואלה שכבר התקבלה הודעה על חיסולם:
משקפי שמש ומעיל ברחוב, בשיא המלחמה
עלי לריג'אני, שכלשון שר הביטחון כ"ץ חוסל בתקיפה הלילה, מונה לראש המועצה לביטחון לאומי של איראן על ידי עלי חמינאי באוגוסט האחרון, נחשב גם ליד ימינו של המנהיג העליון המחוסל. על פי דיווחים שפורסמו בחודשים האחרונים, הוא קיבל ממנו את המושכות להנהיג את איראן בתחילת ינואר, עם פרוץ המחאות.
ביום שישי האחרון, שהיה "יום ירושלים" האיראני, יצא לריג'אני לראשונה מהמסתור והשתתף בצעדה בטהרן יחד עם הנשיא מסעוד פזשכיאן ובכירים נוספים, כשהוא לבוש מעיל ומשקפי שמש. "טראמפ לא מבין שהעם האיראני אמיץ וחזק ולא מבין שהעם שלנו נחוש", אמר לריג'אני בצעדה. "ככל שארצות הברית לוחצת עלינו יותר, כך רצוננו מתחזק. התקיפות של ארצות הברית וישראל נגד צעדות יום ירושלים מדגימות את הייאוש וחוסר האונים שלהן".
שלשום כתב לריג'אני ברשתות, אחרי שפורסם כי שמו נוסף ל"רשימת המבוקשים" של ארה"ב: "אני רואה את המוות כאושר, ואת החיים עם המדכאים כאומללות". בימים האחרונים צייץ שוב ושוב בחשבונו ברשת X. אתמול פנה למוסלמים במדינות ערב במה שנראה כמו פתק שנכתב בטלפון ובו תהה "בצד של מי אתם?", והציוץ האחרון בחשבונו פורסם אמש בשעה 22:03.
לפי "ניו יורק טיימס", לפני פרוץ המלחמה חמינאי הורה ללריג'אני ולקומץ מקורבים פוליטיים וצבאיים שלו להבטיח שהרפובליקה האיסלאמית תשרוד לא רק הפצצות אמריקניות וישראליות, אלא גם את חיסול של כל שדרת ההנהגה הבכירה - כולל חמינאי עצמו.
כ"ץ: לריג'אני חוסל
(צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון)
6 צפייה בגלריה


לריג'אני עם אמיר קטאר, בחודש שעבר. ההוראה מחמינאי: להבטיח שגם אם כל ההנהגה תחוסל - המשטר ישרוד
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות )
תחום האחריות שלו התרחב בהתמדה בחודשים האחרונים. הוא היה אחראי לדיכוי הרצחני של המחאות בינואר, ובהמשך ריסן את כיסי ההתנגדות למשטר. במקביל, הוא היה אחראי לפני המלחמה על התיאום עם בעלות ברית רבות של איראן, בהן רוסיה, וכן על התיאום עם מדינות באזור כמו קטאר ועומאן. בנוסף, הוא פיקח על המו״מ הגרעיני עם וושינגטון, כשבאותו זמן גיבש גם תוכניות לניהול המדינה במהלך מלחמה עם ארה"ב וישראל.
לריג'אני, דוקטור לפילוסופיה, שחיבר שורת מאמרים על כתביו של עמנואל קאנט, היה נשוי לפרידה, בתו של מורטזה מוטהרי - שנחשב לתלמיד הכי קרוב לרוחאללה חומייני, מנהיג המהפכה האיסלאמית באיראן. לאורך השנים כיהן גם כיו"ר הפרלמנט האיראני (המג'לס), וכמנהל רשות השידור של איראן, תפקיד שהעניק לו מה שנראה כמו כישורים לפנות היישר אל הציבור - ולא רק באיראן, כמו בכמה ציוצים שפרסם באנגלית ומיועדים לאמריקנים.
אחיו הבכור, מוחמד ג'וואד לריג'אני, היה סגן שר החוץ של איראן. הוא פיזיקאי, בעל תואר מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. אח נוסף שלו הוא סאדק, שעמד בראש מערכת המשפט של איראן בין 2009 ל-2018 - ומאז מכהן כראש המועצה לאבטחת אינטרס המשטר.
הבכיר ששרד ניסיון חיסול, הפנים של הג'יהאד
אכרם עג'ורי, עזתי במקור, נחשב לאורך השנים למקורב לאיראן מתוקף הקרבה בין הארגון לטהרן. בסוף ספטמבר 2018 הוא נבחר לחבר בלשכה המדינית של הג'יהאד במה שמכונה "החוץ", אנשי הארגון שמתגוררים בחו"ל. בדיווחים שפורסמו לאורך השנים יוחסה לו האחריות על הכספים בג'יהאד, לצד קרבה למפקד כוח קודס המחוסל קאסם סולימאני ומנהיג חיזבאללה המחוסל חסן נסראללה.
אחרי ששרד ניסיון חיסול ב-2019, שבו נהרג בנו מועאז, עבר עג'ורי ככל הנראה להתגורר באיראן - על אף שלאורך השנים נפוצו מפעם לפעם דיווחים על ניסיונות נוספים של ישראל לחסלו בסוריה.
לצידו שהה כאמור במתחם התת-קרקעי בקום גם מוחמד אל-הינדי, בכיר נוסף בארגון הטרור שלקח חלק במשא ומתן לעסקת חטופים מטעם הג'יהאד האיסלאמי והשתתף בישיבות השונות בקהיר.
אל-הינדי הוא עזתי במקור גם כן, וממייסדי הג'יהאד האיסלאמי ונחשב לסגן נוסף של מפקד הארגון זיאד נחאלה. לאורך השנים נכלא בישראל ועל ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ובשנות ה-2000 שרד ניסיונות חיסול בעזה. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד הקולות המדיניים הבולטים מצד הג'יהאד, והתראיין לא אחת בנושא המלחמה בעזה והמגעים לעסקה עם ישראל. מתוקף תפקידו הוא נהג לטייל בין מדינות ערב יחד עם נחאלה לאורך המלחמה.
ראש מיליציית הדיכוי
גולאם רזא סולימאני, שחוסל בשיראז, היה מפקד מיליציית הבסיג' בשש השנים האחרונות. הבסיג' היא יחידה שכפופה למשמרות המהפכה ולוקחת חלק מרכזי בדיכוי גילויי התנגדות למשטר האייתוללות, ונחשבת לאחראית הראשית לטבח המפגינים בגל המחאות האחרון, שבו לפי ההערכות נרצחו אלפים רבים, עד כדי 32 אלף - כלשון נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
באפריל 2021 הוטלו על סולימאני, שכיהן בדרגת "סרתיפ", שמקבילה לתת-אלוף בצה"ל, סנקציות מטעם האיחוד האירופי. הסיבה הייתה דיכוי אלים של מחאות באיראן. בדצמבר 2021 משרד האוצר של ארה"ב הוסיף אותו לרשימה השחורה של טרוריסטים בעולם, ובהודעתו נמסר כי הוא "פעל או התיימר לפעול למען הבסיג' או מטעמו, במישרין או בעקיפין". בעקבות זאת הוקפאו כל נכסיו בארה"ב. יחד איתו חוסל סגנו, קאסם קוריישי.
הבסיג' הוא כוח צבאי למחצה, שכולל המוני מתנדבים – גברים ונשים, סטודנטים ומבוגרים. גודלה המדויק של המיליציה לא ידוע, אך לפי הערכות שונות מספר המתנדבים הפעילים בה הוא כמה מאות אלפים - עד כדי 600 אלף - ומלבדם ישנם מיליונים נוספים שיכולים להתגייס במהירות בשעת חירום, כשההערכות נעות בין מיליונים בודדים ועד לכדי כ-20 מיליון.
את החברים בבסיג' אפשר לחלק לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה אלה פעילים שמשתתפים בארגון כל השנה, והם ממש כמו משמרות המהפכה. הקבוצה השנייה אלה 'המלשינים' – אנשים שפעילים בזמנם החופשי ולא בצורה אינטנסיבית, והם משתתפים בעיקר באמצעות הלשנה על אירועים שונים. הקבוצה השלישית אלה אנשים שרק נרשמו לבסיג' ולא מחויבים לפעילות.














