ב-7 באוקטובר, בשעה 8:45, קצין מגלן שגר בקיבוץ זיקים חובר לכוח מהיחידה המובחרת שהקפיץ בעצמו ליישובו, מוקדם יותר. הכוח הקטן, שכולל חמישה לוחמים ומפקד פלגה, משלים את טיהור השטח סביב הקיבוץ ומחסל את אחרוני המחבלים שאיימו לחדור אליו. אף מחבל לא מצליח לחדור לקיבוץ זיקים ולא לבצע חטיפה.
"תוך כדי ההיתקלות עלתה לי המחשבה איפה הצבא, למה אף אחד לא מגיע? כיתת הכוננות של זיקים הייתה שם לבד. אבל מיד הבנתי - אני הצבא ואני צריך לפתור את הבעיה. היה לי ברור כבר אז שהאחריות היא עליי ועל הלוחמים שאיתי", סיפר רס"ן י', לוחם פלגה ביחידת מגלן ותושב קיבוץ זיקים, על הקרב הראשון שבו לחם באותו הבוקר.
רגע לפני חג שמחת תורה ב-2023, צוות של חמישה לוחמים במגלן השלים נסיעה מבצעית ללא חגורות. מפקד הפלגה, רס"ן י', החליט להעניש אותם והם רותקו לבסיס למהלך החג. אותה החלטה הובילה בדיעבד להקמת הכוח הצבאי הקטן שהוביל לחימה אמיצה נגד המחבלים שניסו לחדור בבוקר לקיבוץ זיקים, שממנו כאמור לא נחטף אף אדם.
ב-6 באוקטובר 2023, יום שישי, רס"ן י' וחמשת הלוחמים הלכו יחד לטקס לזכרו של סגן טל צמח. רס"ן י' הסיע את החמישה לריתוק בבסיס וחזר לביתו שבקיבוץ זיקים. באותו הערב הוא עוד הספיק לחגוג עם בת זוגו. שלוש שעות וחצי אחרי שנגמרה החגיגה - התחילו האזעקות.
את העדכון הראשון על החשש לחדירת מחבלים קיבל רס"ן י' מאימו, החברה בקבוצת "צוות חירום יישובי" של זיקים. "'חדירה מהים, ירי בחוף'", שִׁחְזֵר את המילים שנכתבו. באותו הרגע הוא עשה שני דברים - הקפיץ את הסגן שלו ליחידה וביקש ממנו למלא את מקומו עד שיצטרף אליו - והצטרף לכיתת הכוננות שהתחילה בלחימה בניסיון להדוף את המחבלים מלחדור לקיבוץ.
"יצאתי עם הנשק האישי שלי לחמ"ל, ביקשתי מהם תחמושת. כבר לא היה להם כלום, הכול נלקח. משם עליתי לרכב של אחד החבר'ה מהכיתה והתמקמנו בעמדה בש"ג האחורי של הקיבוץ", שִׁחְזֵר רס"ן י'. בשעה 7:20 בערך, היתקלות ראשונה עם מחבלים שבה השתתף רס"ן י' הובילה לקרב עיקש של יותר מ-45 דקות.
"כשהתקרבתי לנקודת ההיתקלות נזרק לעברנו רימון ושני חברי הכוח נפצעו. תוך כדי הלחימה הבנתי שצריך לאגף את המחבלים בהסתערות. התקשרתי לחיילים שלי מהבסיס, אמרתי להם 'חגורות לא חגורות - תגיעו עכשיו לש"ג ראשי של קיבוץ זיקים'", הוסיף. רס"ן י' רץ לביתו, שם התבצרה משפחתו, כדי לקחת את המפתחות לרכב ולאסוף את הלוחמים שהקפיץ. "תוך כדי שאני בבית אחי יצא מהממ"ד. ביקשתי מהם לנעול את עצמם בפנים. הבטחתי שהכול בסדר, למרות שאני כבר בשיא ההיתקלות".
יחד עם לוחם מכיתת הכוננות, רס"ן י' פגש בש"ג הראשי את חמשת הלוחמים שריתק, וגם שני מפקדי צוותים ולוחם שהספיקו לקפוץ מהבית והצטרפו לכוח. "בדיעבד גיליתי שהם התעכבו כי העניקו טיפול ופינו שלושה פצועים שברחו מהים ונורו על-ידי המחבלים, שעשו להם מארבים בדיונות", ציין. כשהגיעו חזרה לנקודת ההיתקלות, רס"ן י' הוביל אותם להסתערות אל מול שלושה מחבלים. "אחרי וידוא ההריגה איתרנו על גופות המחבלים רימונים, קלצ'ניקוב, מטענים וסמים", שיתף. אלו הבהירו להם לאיזה מסע רצח נורא תכננו המחבלים לצאת.
הכוח המשיך לסרוק באזורים החוליים ובין השיחים, שם לטענת רס"ן י' ניתן בקלות לפספס דברים בגלל שדה ראייה מוגבל, עד שהגיע דיווח על לחימה בבסיסים הסמוכים. "בהתלבטות רצינית קיבלתי החלטה מהירה שאנחנו יוצאים לבסיס פיקוד העורף. הבנתי שהם צריכים עזרה מבלי לדעת שום דבר", סיפר.
כשהגיעו לש"ג הפרוץ נתקלו רס"ן י' ולוחמיו במחבל, שחיסלו מיד, ונכנסו לסריקות בתוך הבסיס. אחרי שווידאו שאין מחבלים שמשוטטים במקום הם תכננו לחבור ליחידה בנחל עוז, עד שקיבלו דיווח על מחבלים ביפתח. הפעם סוואנה נוספת עם ארבעה לוחמים מהיחידה הצטרפה אליהם למשימה.
ליד הש"ג הפרוץ הם הבחינו בגופות של לוחמים ומחבלים. הכוח נכנס והגיע לחמ"ל, שעדיין תִּפְקֵד, ופינו את מי שהיה בו לחדר האוכל. בחדר האוכל פגש רס"ן י' שני מפקדים שהוא מכיר, שסיפרו לו שמחבל אחד ברח. יחד עם מ"פ וקשר מיחידת עוקץ הם יצאו לחיפוש אחר המחבל, שהגיע לכניסה למאגר המים שיקמה. הכוחות היו על הציר והמחבל התבצר בסבך. בהיתקלות הקשה, שבסופה חיסל רס"ן י' את המחבל, שלושה לוחמים נפצעו וסרן אריה צירינג, מ"פ ביחידת עוקץ, נהרג.
צה"ל ביצע תחקיר על הפשיטה על חוף וקיבוץ זיקים, שהותר היום לפרסום. "כיתת הכוננות של הקיבוץ נפרסה מהר, בכמה עמדות, הייתה ערוכה ומוכנה - וזה מבחינתי מה שמנע את החדירה של המחבלים לקיבוץ. הם נלחמו שם בצורה אמיצה ומרשימה ואני מאוד מעריך אותם", סיפר רס"ן י'. "הלוחמים שלחמו לצידי הבינו מהר מאוד את המצב, למה הם נכנסו, חתרו למגע ונלחמו כדי לפתור כל מצב שהיה. רובם לקחו חלק לאורך כל הלחימה, עד שהשתחררו ממש לאחרונה".
מאז אותה שבת המשיך רס"ן י' להוביל את הפלגה בלחימה ברצועת עזה, לבנון, סוריה ויהודה ושומרון. במהלך הלחימה בעזה לוחם תחת פיקודו, רס"ל אוריה באייר, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ב-14 בדצמבר 2023 בקרב בחאן יונס. "באייר הוא נוצרי למשפחה גרמנית-ציונית שחיה בישראל. משפחתו מנהלת שני בתי אבות לשורדי שואה. זו משפחה מדהימה שכל הילדים שלה משרתים בצבא, הכי ציוניים שיש. אנשים של נתינה. גם אוריה היה כזה", סיפר.
לאורך יותר משנה וחצי של לחימה התמודד רס"ן י' עם אתגרים בשדה הקרב ובעורף. "הקושי המרכזי הוא לתת הרבה רוח בתוך מסגרת מתחלפת - חיילים משתחררים, ולצוותים חדשים שנקלטים שנכנסים ישר ללופ של מלחמה", הסביר. "גם ברמה האישית יש התמודדויות - לא לראות את בת הזוג שלי אחרי שהתארסנו, להיות רחוק מהמשפחה שלי". כמי שממלא את התפקיד שאותו מילא אחיו הגדול לפני 5 שנים, הבהיר רס"ן י': "זה עובר במשפחה. אבא שלי במילואים בחיל האוויר, אחותי ואחי ביחידות לוחמה. גם אני מבין איפה אנחנו חיים, וזו גם הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה".
