בג"ץ דן אחר הצהריים (יום חמישי) בהחלטתו של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, על רקע המחסור החמור בבתי המשפט. "אנחנו משחררים נאשמים ברצח - זה אומר שמשהו לא עובד", אמר השופט אלכס שטיין, והתייחס בכך למצב החמור של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
השופט שטיין בדיון: "נאלצתי לשחרר אנשים בתיקי רצח"
(צילום: הרשות השופטת)
לוין, נזכיר, החליט אפילו שלא למנות מחליף לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בני שגיא, שנהרג בתאונה, בטענה כי "כדי למנות שופט עמית צריך הסכמה בין נשיא ביהמ"ש העליון לשר המשפטים. כרגע אין נשיא ולכן לא ניתן למנות. אין דרך למנות שופט עמית ללא הסכמה בין הנשיא לשר. השר מוכן להגיע להסכמות למינויים בכל הארץ, אך כרגע אין פרטנר".
השופט שטיין הבהיר בהקשר הזה: "לשר המשפטים יש אחריות, יש פשיעה משתוללת בדרום. זה בית משפט שמטפל בתיקי רצח וארגוני פשיעה, ויש נאשמים ברצח ששוחררו. זה בעיניי ממש משבר". הוא הבהיר כי בבאר שבע חסרים שישה שופטים, מה שהוביל לעיכוב בהליכים פליליים: "אדוני יודע מה קורה כשיש עיכוב הליכים. אנחנו נאלצים לשחרר לחלופת מעצר אנשים שנאשמים בעבירות חמורות. אני אישית נאלצתי לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח. זה בעיניי משבר. אי אפשר לתאר את זה אחרת".
השופט עופר גרוסקופף תהה בפני נציגו של לוין, עו"ד ציון אמיר, "אנחנו מגלים סבלנות נדירה כי זה נוגע אלינו, הרשות השופטת - אבל אם היה מדובר בשר אחר? אם שר הבריאות היה נמנע מלמנות מנהלי בתי חולים, מה היה קורה?".
לדברי גרוסקופף, "איך ניתן לומר שהשר פועל לטובת הציבור, אם נשיאי בתי משפט אומרים שאי אפשר לפתוח בהליכים פליליים כי אין שופטים? מערכת שלא מסוגלת למלא את תפקידה, שר שלא ממנה שופטים משיקולים כאלה ואחרים - לאן עוד נגיע? שלא נוכל לקיים משפטים בכלל?".
עו"ד אמיר, מצידו, טען כי "הניסיון לצייר את שר המשפטים כאויב המערכת הוא תקלה חמורה מאוד". לטענת אמיר, העתירה מבקשת "לשלול מהשר סמכות חוקתית". הוא טען כי דרישתו של לוין, שלפיה שופטים ימונו בהסכמה פה אחד, היא "רעיון גדול, לא גחמה. שר המשפטים בשקידה ראויה הביא למינוי 200 שופטים ורשמים - נדמה לי שלא היה בתולדות הוועדות שתוך שנה מונה מספר כל כך גדול".
השופט שטיין אמר כי "נצא מנקודת הנחה שהשר פועל בתום לב, אבל ההסדר שניתן לו זה שלב שמגיע אחרי צו על תנאי ולא לפני". השופט גרוסקופף הוסיף: "ביקשתם הארכה, קיבלתם כי אנחנו רוצים שהדברים יסתדרו בלי פסיקה שלנו. השירות לאזרח נפגע בצורה משמעותית. אם השר היה רוצה לפתור את הצורך האקוטי, הוא היה מכנס את הוועדה". עו"ד אמיר השיב: "הצמדת אקדח לרקה של לוח זמנים מהיום למחר לא משרתת את המטרה. לקיחת הזכות של השר תיצור משבר".
עו"ד רותם בבלי דביר, מנהלת האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון העותרת נגד שר המשפטים, מסרה כי "הדיון היום חשף בצורה ברורה ששר המשפטים בוחר שוב ושוב להתעלם מהמחסור החמור בשופטים בכלל הערכאות באופן שפוגע בציבור, תוך שהוא מעדיף שיקולים פוליטיים צרים. שר המשפטים מסרב לכנס את הוועדה למינוי שופטים כי לטענתו אין 'הסכמה רחבה' למינויים, אבל בעשותו כן הוא מתעלם מתכלית החוק ומהנתונים המדאיגים שהובאו בתגובת היועצת המשפטית לממשלה, לפיהם יש צורך אקוטי במינוי שופטים בכלל הערכאות. הרכב השופטים בבג״ץ הבהיר לבא כוחו של השר שלא ניתן לעצום עיניים אל מול הפגיעה במערכת המשפט, ואנו מקווים שההרכב יוציא צו על תנאי שיורה לשר לנמק מדוע הוא לא מכנס את הוועדה למינוי שופטים".
בינתיים, כאמור, הוועדה לא מתכנסת והתקנים לא מאוישים. בסך הכול ממתינים לאיוש 44 תקני שפיטה - ועוד 21 יתפנו עד סוף השנה. היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, כתבה בתשובתה לבג"ץ לפני הדיון כי כ-65 תקני שפיטה פנויים או צפויים להתפנות עד לסוף השנה. "שר המשפטים משתמש בכוח השלטוני שנמסר בידו ובשיקול הדעת שנמסר בידו כדי ליצור לעצמו יש מאין זכות וטו, שאינה מוגבלת בזמן, על בחירת שופטים, באופן שסותר את הוראות החוק, ותוך פגיעה מסיבית בתפקודה של הרשות השופטת", כתבה.
היא הוסיפה כי "גישת 'הווטו' של שר המשפטים, חרף כללי ההכרעה למינוי שופטים שנקבעו בחוק, עומדת בניגוד ללשון החוק, לתכלית החוק, לפסיקת בית המשפט בנושא, וסותרת את האינטרסים הציבוריים שהחוק נועד לקדם".
