בישראל ובארה"ב אומרים שהמלחמה תימשך עוד שבועות, אך אופי התקיפות מעיד כי המטרות העיקריות כבר מוצו: מכת הפתיחה באיראן נפתחה עם חיסול הצמרת הביטחונית של הרפובליקה האיסלאמית – ובה גם המנהיג העליון עלי חמינאי – תוך פחות מדקה. משם המשיך צה"ל לתקוף את מערכי ההגנה האווירית של איראן כדי לבסס עליונות בשמי המדינה, וגם את מערך הטילים הבליסטיים שניסה לפגוע בעורף הישראלי. לצד זאת, צה"ל המשיך לתקוף עוד ועוד יעדים שהוגדרו ב"בנק המטרות", שהלך והתעדכן ככל שהתקדמה המלחמה.
אלא שכעת, כמעט שלושה שבועות לפרוץ המלחמה, ניתן לומר כי התקיפות הישראליות בימי המבצע הראשונים – ובטח במכת הפתיחה – כוונו למטרות החשובות ביותר ב"בנק", וככל שחלפו הימים הלכה וירדה חשיבות המטרות שהותקפו, וגדלו המחלוקת לגביהן. כך למשל, בארה"ב לא היו מרוצים מההחלטה של ישראל לפגוע במאגרי הדלק בטהרן; והלילה (בין ראשון לשני), תקף צה"ל את המטוס ששימש את חמינאי, שחנה בנמל התעופה מהראבאד בטהרן שכבר הופצץ לפני כמעט שבועיים.
תקיפת מרכז חקר החלל האיראני
(צילום: דובר צה"ל)
יש להדגיש, התקיפות של אותן מטרות חשובות מאוד בהיבט המערכה כללי - ונועדו לסייע לישראל לממש את מטרת המלחמה. כך למשל בהשמדת המרכז האיראני ששימש לפיתוח יכולות תקיפה של לוויינים בחלל, שלפי צה"ל "היווה איום על לווייני מדינת ישראל ועל נכסי חלל של מדינות נוספות בעולם". ארה"ב, מצידה, הגבירה את קצב התקיפות נגד חיל הים האיראני, ועוסקת כעת בניסיון למנוע מאיראן את חסימת מצר הורמוז - מתוך הבנה שאם תצליח לעצור את המלחמה בדרך הזו, מדובר יהיה בקלף מיקוח שישמש אותה שנים קדימה נגד כלכלת העולם.
אלא שכל אלה לא קשורים ליעדי המלחמה העיקריים, שראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר כ"פגיעה בטילים הבליסטיים וביכולות הגרעין". לפי שעה, היכולת הגרעינית העיקרית של איראן - 450 ק"ג אורניום מועשר ל-60%, שניתן להעשיר במהירות לרף הנדרש לפצצה - לא נפגעה, והמכלים עדיין קבורים באתר באספהאן שהפציצה ארה"ב ב"עם כלביא". הטילים הבליסטיים אמנם נפגעו, אך איראן כבר הוכיחה שהיא יכולה לשקם את יכולת הייצור שלהם, על אף שקצב השיגורים שלה נמוך מזה שהיה במבצע הקודם.
לכן, אופי המטרות בימים האחרונים מעיד כי ככל הנראה, המטרה העיקרית של המבצע הנוכחי - לפחות מצד ישראל - היא לנסות ולערער את המשטר, ולאו דווקא לתקוף במתקנים בעלי ערך אסטרטגי. לפי שעה, הניסיונות הללו לא צלחו במידה רבה, אך הדינימיקה של הפיכות היא כזו שלא ניתן לחזות מראש. ייתכן גם שהמלחמה נמשכת בזמן שהצדדים נערכים למבצע גדול ורחב בהרבה, כמו למשל לקיחת האורניום המועשר שקבור באספהאן, או פגיעה ארוכת-טווח ביכולת האיראנים לפגוע בכלכלה העולמית. ייתכן שגם מחכים להזדמנות מבצעית לפגיעה ב"מטרת זהב".
"הרבה פחות חשוב איפה הפצצות פוגעות"
"המונח 'בנק מטרות' קצת מטעה", הסביר בשיחה עם ynet תא"ל (במיל') ערן אורטל, ראש התוכנית ללימודים צבאיים במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן ועמית-מחקר מבקר במכון AFPC האמריקני. "לפני המלחמה אוספים כמה שיותר מטרות, חלקן נועדו נגיד לצמצם את הטק"ק, חלקם מטרות גרעין, ייצור או תעשייה. אבל ככל שאתה יותר יעיל מבצעית – 'בנק המטרות' הזה הולך ואוזל".
תקיפה בטהרן בזמן חגיגות יום ירושלים באיראן
תא"ל (במיל') אורטל, שהיה בעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית באגף המבצעים, הסביר כי במהלך הלחימה מבוצעות התאמות לאותו "בנק מטרות". לדבריו, "תוך כדי הלחימה קורים דברים, אתה לא מתחיל עם מחסן חימושים ומטרות ושניהם פשוט אוזלים עם הזמן. בלחימה האויב מנסה להסתגל ולהשתנות - ואתה צריך להתאים את עצמך למולו. אתה גם לומד דברים שלא ידעת ואתה צריך לפעול למולם".
בלחימה הזו, הדגיש תא"ל (במיל') אורטל, "ברור לגמרי שהסיפור שעוסק ביצירת תנאים להפלת המשטר - לא קשור ישירות לכמה מטרות אתה תוקף. כלומר, אין 100% מטרות שאם תגיע לכולן ייפול המשטר". הוא הוסיף כי מטרת התקיפות – אפילו יותר מאשר השמדת המטרות על הקרקע – "היא לפגוע בלכידות המסגרות של המשטר ובנחישות המפקדים שלהם ולהעצים את הביטחון בקרב האזרחים שמסתכלים מהצד".
תא"ל (במיל') ערן אורטלצילום: אלבום פרטיהוא הסביר כי כדי להשיג זאת, "הרבה פחות חשוב איפה הפצצות פוגעות – יותר חשוב שרואים אותן פוגעות". לדבריו, "זה לגמרי לא היגיון של 'בנק מטרות'. האם יעבוד המנגנון של פגיעה בלכידות ובנחישות המפקדים והעצמת ביטחון האזרחים - לא יודעים. מתישהו תהיה הערכת מצב ויחליטו אם ממשיכים או לא".
תא"ל (במיל') אורטל הוסיף כי "כדי ליצור את מנגנון הדומינו הזה שיוביל לפגיעה משמעותית ביציבות המשטר - בשביל זה אין בנק מטרות. בשביל זה כמעט כל עצם על אדמת איראן היא מטרה. וכל זמן שזו המטרה – אז יש אינסוף מטרות רלוונטיות באיראן". באשר ל"בנק המטרות" שקיים ומתעדכן במהלך הלחימה, הסביר כי אחרי שהותקפו כל המחסנים, האתרים ומשאיות השיגור שהכירו בצה"ל מבעוד מועד – "האויב מצא לעצמו נקודות אחסון חדשות למה ששרד ומתמקם בעצמו במקומות שונים. לכן עכשיו מנסים למצוא את הנקודות הללו – ולתקוף. מטרות חדשות נוצרות תוך כדי מלחמה, כמו שהבסיג' מתמקם בבתי ספר, זה לא היה ב'בנק' לפני המלחמה. מטרות נוצרות גם בהיבט מה שידענו על השרשרת הלוגיסטית של האויב".
בנוגע לפעילות האמריקנית מול סוגיית חסימת מצרי הורמוז, אמר אורטל כי "לארה"ב יש שם בעיה כי אי-אפשר למצוא את כל הכטב"מים, טילי החוף-ים והיכולות של איראן באזור הזה. מצד שני, איראן די מרוקנת לעצמה את כל התחמושת, אז יכול להיות שהרעיון של האמריקנים כרגע זה לנסות לאפשר לאיראנים לשגר את כל מה שנמצא במשגרים, אבל לחסום להם את שרשרת האספקה שכבר סיגלה את עצמה למצב של מלחמה. כלומר, עכשיו יושבים חוקרים אמריקנים עם תמונות לוויין ועם כטב"מים באוויר, ומנסים לראות איך חוסמים את שרשרת האספקה שמזינה את חסימת מצרי הורמוז. זה סט שלם של מבצעים אוויריים, והם כמובן בקצה גם תקיפות ומטרות שלא היו קודם".
תקיפה אמריקנית ליד מצרי הורמוז
(צילום: מתוך רשת X)
באשר לגרעין האיראני, שם מוחזקים כ-450 ק"ג של אורניום מועשר, אמר כי בהיבט המטרות הזה הם כנראה יישארו שם. "גם אם באיזשהו קסם ניקח אותם, לחיה הפצועה באיראן תמיד תהיה אפשרות להשיג נשק גרעיני במקום אחר. לכן אני חושב שישראל תנסה למצות ולמקסם את הסיכוי לכך שהמשטר הזה יקרוס, בטח כל עוד האמריקנים איתנו. זה הדבר ביחיד שיבטיח שהאיום הגרעיני לא יחזור".
לסיכום, הסביר כי "התיאור של 'בנק המטרות' קצת מטעה, כי אין פה באמת חשבון סופי. גם פגיעה ב-100% מאותו בנק, שכמובן כל הזמן מתמלא, לא משיג בהכרח את מטרות ותכלית המלחמה. לכן, בסיפור של המשטר, נמשיך לתקוף כל זמן שאנחנו חושבים שיש סיכוי שהדבר הזה יקרה".
