סופו של הדיקטטור ששלט באיראן במשך 36 שנה ברציפות, ביד קשה ואכזרית: גורם ישראלי בכיר אישר הערב (שבת) כי המנהיג העליון של הרפובליקה האיסלאמית עלי חמינאי חוסל במכת הפתיחה של "שאגת הארי". ברשת CNN דווח מפי מקורות ישראלים שישראל מחזיקה בתמונה של גופתו של חמינאי, וכן כי מכינים הודעה רשמית בנושא. באיראן, בינתיים, מכחישים זאת ואמרו כי מדובר ב"לוחמה פסיכולוגית".
חמינאי בן ה-86 לא היה בקו הבריאות - וכבר שנים תהו באיראן ומחוצה לה מי יירש אותו. בחודשים האחרונים, מאז מבצע "עם כלביא", דווח כי התחבא בבונקר בטהרן יחד עם בני משפחתו. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב בהצהרה כי המתחם שבו שהה הושמד "ורבים הסימנים שגם הרודן הזה איננו". שעה קלה לאחר מכן הגורם הבכיר אמר שגופתו נמצאה.
נתניהו, הערב: רבים הסימנים שהרודן איננו
(צילום: לע"מ)
החיסול הזה הוא היהלום שבכתר מטס "בראשית" של חיל האוויר, שבו כ-200 מטוסי קרב תקפו כ-500 יעדים בשעות הראשונות של המערכה. "גאה בכם, פתחנו ברגל ימין", אמר על המטס הזה מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר. לאחר התקיפות בטהרן פורסמו תמונות לוויין ממעונו של חמינאי בטהרן, שבו נראה הרס רב של המבנים ועשן מיתמר - והוא למעשה חוסל במתחם שבו חי ועבד.
חמינאי נולד במשהד. בבגרותו למד במרכז ללימודי דת בקום, ועסק בהוראת האיסלאם. בין מוריו היה גם הנשיא לשעבר רוחאללה חומייני. בשל פעילותו הפוליטית נגד ממשל השאה ובשל אמונתו השיעית הקיצונית, נעצר פעמים אחדות במהלך שנות ה-60 על ידי כוחות הביטחון. עם שחרורו לא הורשה לעסוק בהוראה.
3 צפייה בגלריה
תמונת לוויין של ההרס שנגרם למתחם המגורים של חמינאי
(צילום: Pleiades Neo (c) Airbus DS 2026)
היה מקורב לחומייני בתקופת גלותו בצרפת, וסייע לו במהפכה האיסלאמית באיראן ב-1979. עם חזרתו של חומייני לאיראן התמנה חמינאי לתפקידים בכירים, ובהם סגן שר ההגנה, חבר במועצה המהפכנית ונציגו הרשמי של חומייני במועצה העליונה להגנה. בניסיון התנקשות בשנת 1981 בבכירי ההנהגה העליונה של המפלגה, נהרג המזכיר הכללי, וחמינאי שנפצע קל, מונה לתפקידו. באותה שנה התמודד לנשיאות ונבחר לנשיא איראן. בשנת 1985 נבחר חמינאי בשנית לתפקיד.
כנשיא, היה חמינאי שותף להשקפת העולם הדתית-פונדמנטליסטית של חומייני שכללה, בין השאר, הסתגרות מהמערב וקריאה להשמדת ישראל. בהנהגתו זכו חיזבאללה וארגוני טרור אחרים לסיוע רב. לאחר מותו של חומייני ב-1989 מונה למנהיג העליון של איראן.
חמינאי עורר לא מעט התנגדות כשנבחר ליורש, ובמהלך כהונתו כמנהיג עליון התגלעו מתחים בינו לבין נשיא איראן בין 1997 ל-2005 מוחמד חתאמי, עקב רצונו של חתאמי לערוך רפורמות במדינה. חמינאי תמך במועמדות מחמוד אחמדינג'אד לנשיאות איראן, ועמד לצדו לאחר המהומות שפרצו במדינה בעקבות החשדות לזיופים בבחירות. הוא אף תמך בנקיטת יד חזקה נגד המפגינים.
במהלך השנים הצליח חמינאי להדק את אחיזתו במוסדות השלטון בטהרן תוך דיכוי אכזרי של מחאות מתנגדיו – והקמת "ציר התנגדות" אזורי. במהלך המלחמה בישראל, וביתר שאת ברגעי ההסלמה בין המדינות, חמינאי הרבה לאיים על ישראל - ואף שינה אסטרטגיה כדי להשיג "הרתעה גדולה יותר". אך זו התבררה לבסוף ככישלון, והיא הובילה לחיסול של רבים מבכיריו הקרובים ביותר.
חמינאי שאב את השראתו מאידאולוגיות אנטי-קולוניאליסטיות הקוראות לטהר את איראן מ"המערביות" שדבקה בחברה האיראנית, נפגש עם הוגי דעות שביקשו לשלב בין מרקסיזם לאיסלאמיזם, ואף תרגם לפרסית את כתביו של סייד קוטב המצרי, הוגה דעות קיצוני ובולט בתנועת האחים המוסלמים. חמינאי, כמו אנשי דת רבים נוספים באותה עת, היה מעורב הרבה יותר בפעילות פוליטית מאשר בחינוך ברזי התאולוגיה השיעית, וכפעיל צעיר השתתף בשלל הפגנות נגד השאה.
עוד לפני שנבחר ליורש הוא כיהן זמן קצר כסגן שר ההגנה, ובהמשך מונה לאימאם תפילות יום השישי בטהרן – תפקיד שבו הוא מחזיק עד עצם היום הזה. ביוני 1981 היה יעד לניסיון התנקשות של ארגון מתנגדי המשטר "מוג'אהדין חלק", שביצע שלל פעולות טרור בעשור ההוא: במהלך נאום שנשא במסגד בטהרן התפוצץ מכשיר הקלטה ממולכד, וחמינאי שנפצע קשה איבד מאז את היכולת להזיז את ידו הימנית. "אני לא צריך את היד, מספיק אם המוח והלשון עובדים", אמר בזמנו על ניסיון החיסול, שבעקבותיו צמחה לו תדמית של שורד, מעין "שהיד חי" של המהפכה האיסלאמית.
